היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה שהפרת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינה מצדיקה נבצרות שלו. כך מבהיר (28.9.23) מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, בדיון בבג"ץ על חוק הנבצרות. מיארה כבר קבעה, כי נתניהו מפר את ההסדר שהוחל עליו בשל משפטו הפלילי בכך שהוא עוסק ברפורמה המשפטית. הלמן אמר: "מאז ומעולם לא הייתה ליועצת המשפטית לממשלה כוונה להכריז על ראש הממשלה כנבצר. מי שקובע וקבע תמיד לגבי נבצרות זה הממשלה, משום שצריך למנות ממלא-מקום מסיעתו של ראש הממשלה. היועצת המשפטית נותנת חוות דעתה האם התקיימו הנסיבות של נבצרות, אם הממשלה שואלת אותה. "ב-2006 [כאשר אריאל שרון חלה] הממשלה לא הייתה צריכה את חוות דעת היועץ, ומאחר שזה היה חסר תקדים התייעצו עם היועץ [מני מזוז, אשר קבע שיש לכנס את הממשלה]. לא יכול להיות במשטר דמוקרטי שמי שלא נבחר, מדיח ראש הממשלה". הוא הזכיר, כי מיארה אמרה את זה לראשי הסיעות, המשנה ליועצת אמר את זה בכנסת ונציגי הפרקליטות אמרו זאת בבית המשפט. הלמן הדגיש: "היא לא חושבת שאם הוא מפר את הסדר ניגוד העניינים, זה מוביל לנבצרות". השופט יצחק עמית העיר, כי מדובר לפיכך בחשש מדומה של הקואליציה. לצד זאת הדגיש הלמן, כי מיארה עודנה חושבת שלחוק הנבצרות יש תכלית פרטית ושאינו צריך להיות בסדר החוקים של מדינת ישראל. הנשיאה אסתר חיות: "היועצת רואה עין בעין עם ראש הממשלה לגבי עילות הנבצרות?" הלמן: "לפני התיקון היה לפחות פוטנציאל שנבצרות היא רק לא מטעמים רפואיים ונפשיים. יכולה להיות נבצרות תפקודית שאיננה על-רקע רפואי ונפשי. כאשר ראש הממשלה נחקר אינטנסיבית ונמצא שעות בבית המשפט. זה לא המקרה. הבעיה של היועצת היא שמדובר בתיקון פרטי". השופט נעם סולברג: "אם החוק כל כך לא גרוע, למה לדחות את התחולה שלו?" הלמן: "כי הוא לא נעשה תחת מסך בערות". לדבריו, הפסיקה אינה קובעת מהן עילות הנבצרות, אך ציין שבג"ץ הוא שיכול לקבוע נבצרות – אם כי חוק הנבצרות סיכל את בירור העתירות בנושא. "זה שהיועצת חושבת שזה לא מוביל לנבצרות, בית המשפט יכול לחשוב אחרת", אמר בהמשך. הלמן הוסיף, כי המניע והתכלית של חוק הנבצרות זהים: למנוע את האפשרות שבגלל התנהלותו של נתניהו יוכרז על נבצרות שלו, וכדי שיוכל לעשות מה שמיארה אמרה לו שאסור לו לעשות. השופטת יעל וילנר הקשתה האם קביעת סיבות הנבצרות והנוהל שלה אינן תכלית החוק; לדעתה מדובר במניע [עליו אין ביקורת שיפוטית] ולא בתכלית [עליה יש ביקורת שיפוטית]. הלמן השיב, כי תכליתו ברורה ומדוע הוא נכנס לתוקפו באופן מיד - למנוע עתירות להכריז על נבצרות של נתניהו - וראיית הזהב היא דבריו של נתניהו ("נכנס לאירוע") שעות אחדות לאחר אישור החוק. "זה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, במובהק", טען, וזאת גם לאור עיתוי התיקון.