געגועים למלך חוסיין

מתגעגעים (אנחנו) לאבא? יש, כך נראה, איזו שיטתיות במסרים שמעביר עבדאללה מלך ירדן לעולם. בזמן האחרון, עם הרוח הגבית מאובמה, המסרים הללו הולכים ומתרבים. למה מתכוון מלך ירדן, כשהוא מתנבא על 'מלחמה בקיץ הקרוב'? האם הוא מביע דאגה כנה מהמצב הגלובלי באזורנו או 'קורא את המפה' עקב ההתחמשות של חיזבאללה ושל חמאס, או שמא דבריו עלולים להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה? ואולי מדובר ב-wishfull thinking? אנו קוראים כיצד מפזר עבדאללה את משנתו העקבית. בראיון לשיקאגו טריביון הוא אומר כי אם הקפאת המו"מ עם הפלשתינים תימשך עד יולי, צפויה מלחמה באזור [ראה ידיעה משמאל]. באותה הזדמנות הוא תוקף את נתניהו ומאשים אותו ביחסים הרעועים עם ירדן. תואם אובמה? בשבוע שעבר הוא הוסיף, בראיון לוול סטריט ג'ורנל, ואמר כי 'ישראל משחקת באש' אפרופו הבנייה במזרח-ירושלים. על-אף העובדה שעבדאללה, כמו אביו המנוח, המלך חוסיין, יודע שמדיניות הבנייה בירושלים לא השתנתה, יש לקבל את דעתו בנושא שייח' ג'ראח כי אין לנו מה לעשות שם (שלא כמו שכונות יהודיות ותיקות בירושלים). אבל עבדאללה, להדגשת המסר שלו, איים בנוסח 'כל האופציות על השולחן'. מלחמה? האם הוא רומז שיחבור לגוש סוריה-חיזבאללה? לא נראה לי שמלך ירדן מתייחס בדבריו רק לבנייה בשייח' ג'ראח, אלא גם לבנייה בשכונת רמות. תואם אובמה 2? ושוב, היום, מצוטט עבדאללה ברשת ב', כשהוא מתריע באוזני אנשי משלחת יהודית בירדן כי מבוי סתום עלול להוביל לעימות נוסף. מזל שבצד הזה של הגבול מדברים על חידוש השיחות עם הפלשתינים בימים הקרובים. דווקא אבו מאזן, בראיון לאהוד יערי בשבוע שעבר, נשמע הרבה יותר אופטימי ממלך ירדן. קשה לתהות על קנקנו של האחרון שלא מרבה בהתבטאויות, אך בהתבטאויותיו המעטות נשמע נוקשה, מוביל אג'נדה וחוסם גישה להידברות. בררר... רק שלא נידרדר לעוד עימות עם הגבול המזרחי שלנו.