פעילות "ברוכה" של השמאל

השמאל הישראלי לא ינוח ולא ישקוט עד אשר תגיע המלחמה בין היהודים לערבים לשלב ההכרעה. מן הבחינה הזאת צריך לברך על פעילותם בארצות נכר ללחוץ את ישראל אל הקיר, להבאיש את ריחה ברחבי העולם, להקים ארגונים שמטרתם המוצהרת היא להערים צרות צרורות על ראש ישראל, להגביל את כוח התנגדותה עד אשר תיאלץ להיכנע לשמאל הישראלי הטיפש וללכת במסלול הרה-אסון שלא יביא שום שלום ורק יוסיף דלק מועשר לתבערת המלחמה.

• "ג'יי-קול (JCall), ארגון שמאל חדש של יהודי אירופה הקורא להפסקת התמיכה האוטומטית בהחלטות ממשלת ישראל, צפוי לקום מחר בבריסל. הארגון, ששואב את השראתו מארגון הג'יי-סטריט האמריקני, כבר מעורר סערה בעקבות פרסום עצומה הקוראת להקפאת הבנייה היהודית במזרח ירושלים ובגדה המערבית. על העצומה, שתוגש לפרלמנט האירופי, חתמו יותר מ-3,000 יהודים, בהם אנשי רוח ידועים" (הארץ, 2.5.2010).

מי מזיין את הארגונים האלה בנשק ותחמושת של הבלים נגד מדינת-ישראל? מדוע הם מסכימים להזדיין בהבלים תוצרת מיעוט רעיל ובוגדני בישראל המוליך את כולנו אל עברי פי פחת? והנה התשובה:

• "השמאל היהודי-צרפתי החליט שהמוסדות הרשמיים לא מייצגים את רוב היהודים הצרפתים, ובעקבות הדוגמה של ג'יי-סטריט החליטו שהגיע הזמן לעשות את אותו הדבר באירופה", מוסיף פרופ' שטרנהל. "המשמעות היא שהשמאל היהודי האירופאי מתארגן כדי להשפיע" (שם).

נפלאות הן דרכי השם יתברך. מתוך שלא לשמה תפרוץ המלחמה הבלתי נמנעת ותקבע סוף-סוף מסמרות ביחס לקיומה של מדינת היהודים על האדמה הזאת. הלחץ של הארגונים הללו עם האינטלקטואלים ההולכים בחשכת השמאל הישראלי, מוכרח להשפיע על ממשלותיהם ואלה יאלצו את ישראל לעשות את הדבר המטומטם שהשמאל הישראלי מייחל לו כביכול, והדבר הזה מוכרח להוביל למלחמה עקובה מדם, שהיא ורק היא, אשר תסיים אחת ולתמיד את הסכסוך בינינו לבין הערבים. אנחנו ניסוג לקווי 67' פחות או יותר, עם הגושים, בלי הגושים, נבצע עוד גירוש ועוד חורבן, נחלק את ירושלים, נפתור את בעיית הפליטים איכשהו, תקום מדינה פלשתינית, מפורזת או לא מפורזת, השמאל הישראלי ינצח את רובו המוחלט של העם בישראל, ובתוך כמה שנים/חודשים/שבועות/ימים/שעות/דקות (מיחקו את המיותר לדעתכם) - תפרוץ המלחמה האחרונה. הפעם היא לא תסתיים אלא עד להכרעה חד-משמעית שפירושה היחיד הוא ניצחון מוחלט מול תבוסה גמורה. לא יהיו יותר דיבורים וקשקושים של ארגונים. כולנו נעסוק בליקוק הפצעים, בקבורת המתים ובבנייה מחודשת בעקבות החורבן. השכל הישר עומד למבחן הטמטום והוא ייכשל. שכל ישר יכול להתמודד רק מול שכל ישר, נגד הטמטום יכול רק טמטום שכנגד. לפיכך, אין לנו כל ברירה אלא להיטַּמטֵם עם המטומטמים בתקווה שהמדע אינו טועה בקבעו שמינוס ומינוס יניבו פְּלוּס.