מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.5% בחודש אוקטובר, החודש הראשון של מלחמת חרבות ברזל - מסרה (15.11.23) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב-12 החודשים היוצאים עלה המדד ב-3.7% - התמתנות ניכרת לעומת תחילת השנה, אם כי עדיין רחוק מהיעד של 2%; מתחילת השנה עלה המדד ב-3.4%. הלמ"ס מציינת, כי המלחמה הקשתה על מדידת הנתונים בשל הצטמקות הפעילות במשק, אם כי היא הצליחה לאסוף 73% מכלל הנתונים הדרושים לה.
בין התנודות הבולטות במדד אוקטובר: הלבשה והנעלה עלו ב-3.9%, ירקות ופירות עלו ב-3.2%, התחבורה התייקרה ב-1% והמזון ב-0.9%. במקביל נרשמו ירידות של 0.9% בסעיף התרבות והבידור ושל 0.4% בסעיף הדיור - ירידה נדירה בסעיף זה.
מדד אוקטובר משקף במידה רבה את המלחמה, שכידוע פרצה בסוף השבוע הראשון של החודש ולאחר חג הסוכות בו הפעילות במשק מתונה ממילא. בימים הראשונים של המלחמה נרשמו ביקושים ערים למצרכי יסוד ורבות מן הרשתות העלו מחירים בכמה וכמה אחוזים. גם שער הדולר נסק והגיע ל-4.10 שקלים, מה שייקר את הייבוא המהווה מרכיב מרכזי בתשומות הייצור ובצריכה.
בטווח הארוך יותר, השפעת המלחמה על האינפלציה עשויה להיות בשני כיוונים מנוגדים. מחד-גיסא, המלחמה מפחיתה משמעותית את הפעילות במשק, במיוחד ככל שתתארך ומאות אלפי עובדים ימשיכו לשרת במילואים. במצב כזה עלול המשק לשקוע למיתון בו יירדו המחירים. מאידך-גיסא, המלחמה תוביל להוצאות ענק ציבוריות (עלותה מוערכת ב-200-100 מיליארד שקל), כולל השקעות ניכרות בצה"ל, במיגון ובשיקום יישובי העוטף - מה שעלול להוביל ללחצים אינפלציוניים. גורם נוסף הוא התנהלות שוק המט"ח: זינוק בדולר, כפי שנרשם בשבועות הראשונים של המלחמה, הוא גורם אינפלציוני; התחזקות של השקל, כפי שמתרחשת בימים האחרונים, היא גורם ממתן בתחום המחירים.
ההתפתחויות באינפלציה גם ישפיעו על מדיניות הריבית של בנק ישראל. אם עליות המחירים יהיו מתונות, ובוודאי אם המדד יירד, יוכל הבנק להוריד את הריבית כדי לתמוך בהתאוששות המשק מן המלחמה. אם יתברר שעדיין קיימים לחצים אינפלציוניים, יצטרך הבנק להכריע בין התמודדות עימם לבין הימנעות מהכבדת הנטל על המגזר העסקי ומשקי הבית ביום שאחרי המלחמה.