|
|
1 |
|
| |
|
|
|
2 |
|
| |
|
|
|
3 |
|
| |
|
העברת משטרת התנועה למשרד התחבורה והפרדתה לחלוטין משאר המשטרה תשפר משהו מידית. שוטרי התחבורה יתעסקו רק באכיפת חוקים מועילים שעליה תוצאותיה יבחנו. ניתוקם מהמשטרה יאפשר לאכוף את חוקי הנהיגה על שאר השוטרים שנהנים היום מהגנה ללא צורך. גם התירוץ לפיו המשטרה עסוקה בבעיות אחרות יעלם. האכיפה צריכה להיות אוטומטית ככל האפשר, ללא שיקול של פרוטקציות. לכן כל צילום של שוטר, או שופט במצלמות האכיפה יקבל טיפול זהה לזה של אזרח מצוי. בכלל יש להתקין טכומטר על כל רכבי המשטרה וכל בדיקה שתעלה עבירות תיבדק מול רישומי ספר הרכב כדי לבדוק אם היה אירוע שהצדיק נהיגה פרועה של הנהג?ככלל אני סבור כי כמעט שאין אירוע המצדיק נסיעה פרועה של משטרה; הרי המשטרה אינה ממהרת להציל נשדדים, היא עסוקה בהכוונת התנועה כאשר מתבצע טבח בישיבת מרכז הרב, וכדומה. לכן כאשר שוטר נראה נוהג במהירות מופרזת, זה כנראה בגלל שהוא נחפז להביא גלידה לחבריו בתחנה.... |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
ירון זכאי |
|
|
|
4 |
|
| |
ישנן עבירות של שטויות שכולנו עושים ואין מה להחמיר איתן עם השוטרים, כולנו, גם מי שכתב כאן נוהגים מידי פעם לחנות על מידרכה, להמתין לסבתא בחניה כפולה, לחנות מול הכספומט וכו, ישנן עבירות שגורמות לתאונות דרכים ורק עליהן צריך להקפיד ולא , זו לא עבירת מהירות היא לא גורמת לתאונות להיפך נסיעה מהירה משחררת פקקי תנועה וחוסכת עצבים לאלה שנמצאים במרכזה ובסופה של שיירה, כי הרי הרבה תאונות קורות בגלל עצבי נהגים בעת פקקי תנועה, יש להקפיד על שמירת מרחק , על מעבר בין נתיבים ללא בדיקה מקדימה שהנתיב פנוי, על אי עצירה בעצור ועל רמזור אדום, הקפדתם על ארבעת הכללים הללו ומנעתם תאונות, בנוסף לכך יש להקפיד על הולכי הרגל במעברי החציה, הם חוצים במעבר כאילו אין מכוניות בכביש אפילו אם מכונית נמצאת מטר אחד מהם במהירות שלא ניתנת לעצירה, הולכי הרגל הפסיקו לעצור על שפת המידרכה ולהביט שמואלה וימינה ושמאלה, הם מפקירים את חייהם בידי מערכות הבלימה של המכוניות למצבים שהטכנולוגיה לא יכולה לעמוד בהן.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א ו ר י |
|
|
|
|
|
| |
|
כותב כתבה זו מעולם לא חנה על המדרכה, לא עמד במקום-אסור, לא ליד הכספומט ולא בחניה כפולה.
שמירה על החוק היא לא לפי רצונו של האדם או הבנתו הפרטית, אלא על-פי מה שקבע המחוקק, ועל-פי החוק בלבד.
שמירת-חוקים מתחילה בדברים קטנים, אשר גם מהם אסור להתעלם. מי שמרשה לעצמו לעבור עברות "קלות" - סופו שימשיך וידרדר, וסופו שיעבור גם עברות חמורות.
שוטרים חייבים לתת דוגמא לכולם. זה תפקידם, ועבור-כך הם מקבלים את סמכויותיהם מן המחוקק. וגם משכורת. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אבישי לוין |
|
|
|
5 |
|
| |
כולם עוברים סלקציה תחת אותה כתובת .
אז איך ישנו את המצב שאותם האנשים אחראים על הגופים הפועלים. למען תיקון החברה. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שוורץ |
|
|
|
6 |
|
| |
משטרת התנועה מחלקת לארבע רמות חומרה את עברות התנועה/תאונות דרכים:
א'. הקלה ביותר כולל דוחות. ב'.ג'. הרמות האמצעיות כוללות פגיעות גוף גם קשות והרס כלי רכב. ד'. החמורה ביותר מות או פגיעות מסכנות חיים. משטרת התנועה מטפלת אך ורק בשתי רמות ד. ממנה אינה יכולה להתעלם. ורמה א'. אין היא מתיחסת לרמות האמצעיות. המגישים תלונה על תאונה ברמות ב' וג' אפילו נפגעו קשה בגופם, אפילו נהרס רכבם לחלוטין, אומרים להם קחו פרטים מהנהג. אם הנהג סרב לתת פרטים וגם אם לפי הרישום קשה למצא כי אין מספר טלפון אומרים להם גשו לחברת הביטוח, ואינם זוכים להתיחסות נוספת. גם אי מסירת הפרטים על ידי הנהג אינה מעניינת אותם, להוציא תקופות שבהן המשטרה יוצאת ב"מבצע" בנושא. משטרת התנועה עובדת בשיטת המבצעים, מה שלא זוכה להתיחסות בדרך כלל נהיה חמור בעת מבצע. מעניין להשוות זאת לעבודתה של משטרת הפלילים. האם משטרת הפלילים עורכת מדי פעם מבצע בנושא תקיפה או שוד?
משטרת התנועה מטפלת באופן פעיל ביותר ברמה א', זו הפחות חמורה. דוחות על עברות גם דוחות שוא בין בהזדמנות ובין במבעים. כאן המשטרה אוהבת להראות את כוחה. ברמה זו אי מסירת פרטים הינה בכל מקרה חמורה גם אם לא היה נזק ואפילו אם גם לא היתה תאונה אלא כל הסימנים מעידים שבוימה תאונה. מקרים אלו נעשים יותר ויותר נפוצים על במיוחד על ידי קטנועים ורוכבי אופניים. כאן המשטרה תופרת תיקים בשיטות שהיא מלמדת את חוקריה. ברמה הפחות חמורה במקרים שלפחות נראים כפחות מסובכים המשטרה פעילה ביותר להראות כמויות – זה ההישג שלה וזה הכי קל.
ברמה זו המשטרה משוחררת מביקורת הפרקליטות. למשטרת התנועה מערך תביעות משלה. התביעה המשטרתית עושה הכל כדי שתהיה תביעה, גם בחיר של חוסר תאמה אפילו לכתב ה"חוקר" שכל כל טרח להביא להרשעה ולפעמים לא מספיק הצליח. כך שרושמי התביעה לעיתים גם משפצים את התביעה במחיר של חוסר תימוכין בעדות כביכול כדי להתאימה לחומר מרשיע. בדרך זו רוב המגיעים לבית הדין לתעבורה הינם נהגים נורמטיביים ואילו רוב הנהגים הפראים והמסוכנים אינם מגיעים לבית הדין.
בכך לא נגמרת ההתחכמות. התובעים בדיון המשפטי גם הם ממערך התביעות של המשטרה אלו שוטרים לבושים אזרחית. תפקידם לעשות הכל למען הרשעה שזה אומר: אם המתלונן מתגלה כבלתי אמין ביותר, כפרחח כבריון ועדותו מלאת סתירות יתעלמו מכך, אם תהינה סתירות מהותיות בין עדותו בדיון לתלונתו במשטרה גם כאן יתעלמו מכך, אם בא כוח הנאשם מבקש למסור לבית המשפט את תלונתו במשטרה – שאותה בית המשפט אינו מקבל מלכתחילה, תהיה התנגדות מצד התביעה בטענה שאין סתירות. אם אין סתירות למה להסתיר? הפירוש האמיתי ל"אין סתירות" הוא יש סתירות אך עדיף להסתירם לבל יודע. בעת עדות הנאשם ההתנהגות כלפיו היא בריונית הפרעה לעדות, התפרצות לתוך העדות בשאלות על מה שטרם הגיע אילו בשם חקירה נגדית. ליצור רושם בכתובים כאילו יש סתירות שוב לא לתת להסביר ולבקש להפסיק עדות.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
וני |
|
|
|
7 |
|
| |
והשופטים? השופטים הם מטעם המשטרה בדרך כלל תובעים משטרתיים לשעבר. אלו אולפו במשטרה ובהגיעם לכס השיפוט הם משתפים פעולה לא נותנים ביטוי בפרוטוקול להרבה מהמתרחש מסתירים את עובדת הפסקת העדות משמיטים את כל ההוכחות לחפות מהפרוטוקול ובעיקר משנים בפרוטוקול כל מה שלא מתאים להרשעה.
כותב התובע הכללי:
הימצאותה של התביעה המשטרתית במערך החקירות המשטרתי עוררה חשש בדבר יכולתה לקבל החלטות באופן עצמאי. לפי תפיסת המשטרה, תפקיד התביעה המשטרתית הוא לבצע את מדיניות המשטרה ולסייע בהשגת יעדיה. במצב זה אין זהות באינטרסים בין הגוף החוקר לגוף התובע. במסגרת שיטת הניהול לפי היעדים והמדדים, הנקוטה במשטרה, הכוללת קביעת יעדים לכל אחד מתחומי הפעילות במשטרה, נקבעים לתביעה המשטרתית יעדים כמותיים. יעדים אלו נקבעים בהתאם לאינטרסים המשטרתיים בתיאום עם קציני אגף חקירות, במרחבים ובמחוזות, ובאישורם, והם אינם תואמים בהכרח את תפקיד התובע - להעמיד לדין רק בהימצא ראיות מספיקות וכשקיים אינטרס ציבורי.
כלומר המשטרה מחליטה על מכסות לכל מני עברות שיש להביא לתביעה!!! כפי שכולם יודעים בנוגע לדוחות ששוטרים מקבלים מכסות אותם הם צריכים למלא.
בדיקת המבקר העלתה כי הטיפול בתביעה המשטרתית בכל הנוגע להליך העמדה לדין ולהסדרי טיעון טוב פחות מזה שבפרקליטות; כי משך הטיפול בתיקי התביעה המשטרתית ארוך מזה שבפרקליטות וכי עלות העסקת תובע משטרתי גבוהה מעלות העסקת פרקליט.
ביקורתו והמלצתו של מבקר המדינה, החלו להניע תהליכים במשרדי הממשלה השונים. בעקבות דברי המבקר, חזרו והתקבלו, במהלך השנים 2000 ו-2001, במסגרות ממשלתיות שונות, החלטות בהן צוין כי המצב הקיים אינו תקין ואינו ראוי,
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
וני |
|