על-פי הסקר, מרבית הישראלים סבורים שמחלת הפרקינסון מתבטאת בעיקר ברעד (66%), ולאחריו, אובדן זיכרון (13%), קושי בתפקוד והפרעות בתנועה (9%), כאבי שרירים (7%), חוסר יציבות וקואורדינציה (7%), דיבור לא ברור (5%) ותנועה איטית (3%). אחוז גבוה יותר מהחילונים, הדתיים והמסורתיים (75%-64%) מסרו את הסימפטום "רעד" לעומת הציבור החרדי (45%).
למעשה, סימניה המוקדמים של המחלה אינם בולטים ומופיעים בהדרגה. כגון: אי יציבות קלה, שיכחת מילים, קושי בקימה ועוד.
בשלביה השונים מתבטאת המחלה ברעידות בחלקי הגוף, נוקשות שרירים, תנועות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות, בדיבור בלתי ברור ומונוטוני, בירידה ביכולת ההבעה בפנים ובשפת הגוף, איטיות תנועה ואי יציבות ו/או שיווי משקל וקואורדינציה פגומים. עיקר פגיעתה של המחלה הקשה היא ביכולת תפקודו של החולה, אשר הופך עם הזמן לנכה בדרגה גבוהה ביותר, הנזקק לעזרה צמודה וקבועה בביצוע פעולות ולו הקלות ביותר.
למחלה גם היבטים נפשיים, כמו: ירידה בקוגניטיביות, דיכאון, חרדה והזיות. חולי פרקינסון רבים מדווחים כי הם מרגישים כלואים בתוך גופם. החולים חווים תנודות קיצוניות ביכולת שליטתם בתנועה מתקופות של תפקד מוטורי נורמלי לחלוטין להתקפות של חוסר ניידות מוחלט. שינויים קיצוניים אלה יכולים להתרחש בהפרשי זמן קצרים.