על-פי הסקר, מרבית הישראלים סבורים שמחלת הפרקינסון מתבטאת בעיקר ברעד (66%), ולאחריו, אובדן זיכרון (13%), קושי בתפקוד והפרעות בתנועה (9%), כאבי שרירים (7%), חוסר יציבות וקואורדינציה (7%), דיבור לא ברור (5%) ותנועה איטית (3%). אחוז גבוה יותר מהחילונים, הדתיים והמסורתיים (75%-64%) מסרו את הסימפטום "רעד" לעומת הציבור החרדי (45%).
למעשה, סימניה המוקדמים של המחלה אינם בולטים ומופיעים בהדרגה. כגון: אי יציבות קלה, שיכחת מילים, קושי בקימה ועוד.
בשלביה השונים מתבטאת המחלה ברעידות בחלקי הגוף, נוקשות שרירים, תנועות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות, בדיבור בלתי ברור ומונוטוני, בירידה ביכולת ההבעה בפנים ובשפת הגוף, איטיות תנועה ואי יציבות ו/או שיווי משקל וקואורדינציה פגומים. עיקר פגיעתה של המחלה הקשה היא ביכולת תפקודו של החולה, אשר הופך עם הזמן לנכה בדרגה גבוהה ביותר, הנזקק לעזרה צמודה וקבועה בביצוע פעולות ולו הקלות ביותר.
למחלה גם היבטים נפשיים, כמו: ירידה בקוגניטיביות, דיכאון, חרדה והזיות. חולי פרקינסון רבים מדווחים כי הם מרגישים כלואים בתוך גופם. החולים חווים תנודות קיצוניות ביכולת שליטתם בתנועה מתקופות של תפקד מוטורי נורמלי לחלוטין להתקפות של חוסר ניידות מוחלט. שינויים קיצוניים אלה יכולים להתרחש בהפרשי זמן קצרים.
|
מה גורם להתפרצות המחלה?
▪ ▪ ▪
|
47% מהמרואיינים מסרו לפחות סיבה אחת להתפרצות המחלה כאשר גנטיקה או תורשה (35%) מובילים כסיבה העיקרית. חולי פרקינסון מאבדים 80% או יותר מהתאים במוח המייצרים חומר שנקרא דופמין.
הגורמים לכך אינם ידועים. הסברה הרווחת היום בין החוקרים היא כי שילוב של גורמים סביבתיים יחד עם גורמים גנטיים, הם הגורמים להתפרצות מחלת הפרקינסון.
|
חוסר מודעות לטיפולים מתקדמים
|
|
38% ממשתתפי הסקר מודעים לטיפולים כלשהם למחלת הפרקינסון, כאשר הטיפול העיקרי שנמסר הוא "תרופות" (33%) ואחריו "פיזיותרפיה" (6%). לעומת המודעות הגבוהה למחלה, ממצא מדאיג במיוחד הינו, המודעות הנמוכה לטיפולים מתקדמים כמו "ניתוחי מוח" (3%) והשתלת מערכות זעירות לגירוי חשמלי במוח" (3%).
ממצאים אלה מאששים את המציאות בישראל של חוסר היענות מצד המתמודדים עם מחלת הפרקינסון לטיפולים החדשניים - מעבר לטיפול התרופתי המהווה בסיס לטיפול יעיל ב-6-5 השנים הראשונות. כפועל יוצא מכך, מספר המטופלים המגיע להשתלות של אלקטרודות לגירוי חשמלי במוח, ונהנים משיפור משמעותי בתפקוד ובתנועה, הינו נמוך, לעומת מספר החולים הפוטנציאלים להשתלה. מדובר בטיפול מוכר וידוע מזה 20 שנה ברחבי העולם עם עשרות אלפי חולי פרקינסון מושתלים שחייהם השתפרו לאין ערוך, תופעות הרעד והקיפאון נעלמות או משתפרות מאוד וזה מאפשר חזרה לתפקוד עצמאי, החל מהפעולות הפשוטות ביותר.
הטיפול נכלל בסל הבריאות, אולם מעטים מהחולים מודעים לקיומו. הודות לטכנולוגיה רפואית זו - ניתן להשיב הגלגל אחורנית לתפקוד נורמטיבי ולהביא לשינוי דרמטי בחיי המטופל.
|
למעלה משליש מהישראלים - סבורים שזו מחלה של זקנים
|
|
בעוד שפרקינסון נתפסת בעיני הציבור כמחלה של זקנים (35% ממשתתפי הסקר ציינו כי המחלה מתרחשת בגיל 65 ומעלה) לעיתים מתגלים אותותיה גם בקרב צעירים בשנות ה-30 וה-40 לחייהם.
הגיל הממוצע בו מתגלית המחלה הוא 58 ועל-פי האומדן מגיע מספר החולים במחלת הפרקינסון בישראל לכ-20,000. היארעות מחלת הפרקינסון גדלה עם הגיל. בסקר שנעשה בארה"ב נמצא שהופעת המחלה מתחת לגיל 30 נדירה. כ-10% מהמקרים מתגלים סביב גיל 40. כמו-כן נמצא, שיש 10.9 מקרים של פרקינסון על כל 100,000 תושבים באוכלוסיה הכללית לעומת 49.7 מקרים לכל 100,000 בקרב בני 50 ומעלה.
לגבי צעירים קיים קושי באבחון. במקרים רבים צעירים מאובחנים כחולים בפרקינסון רק אחרי תקופה ארוכה לאחר הופעה ראשונית של התסמינים, היות וסימני המחלה בתחילתה זהים למחלות אחרות, דבר המקשה על אבחון מוקדם ומביא להידרדרות במצבו של החולה. ההערכה על-פי מחקרים, היא שזיהום סביבתי, אורח החיים המודרני, חשיפה לרעלנים, רגישות גנטית ופגיעות ראש, הן הסיבה לעלייה בשכיחות המחלה בקרב אנשים צעירים.
על-פי הסקר, כמחצית מהישראלים (49%) סבורים, כי גברים סובלים יותר מפרקינסון. ידוע על-פי מחקרים, כי שכיחות מחלת הפרקינסון בקרב גברים, גבוהה בכ-1.5 לעומת שכיחותה בקרב נשים.
|
|