הנהלת בתי המשפט שיקרה למבקר המדינה

התכתבות מתמשכת עם שופטים אין זה סוד שמאז התחלתי להוביל את המאבק לביטול מס רכוש בשנת 1996, אני מנהל מאבק למען שקיפות וטוהר מידות במערכת המשפט, ואיני היחיד. כללי המשחק עד כה הם שהכלבים נובחים והשיירה ממשיכה בשלה, אם כי הציבור כבר מזמן התפכח להבין שהקרונות האטומים אינם מכילים בדיוק מטענים של קדושה, למרות שבין מקבלי ההחלטות יש מי שמאמינים בכך עד היום. ולעצם העניין, תמיד שלחתי לשופטים תחקירים ורשימות על מערכת המשפט. לפני כעשר שנים, אפילו עודד אותי נשיא של בית משפט שלום על נייר מכתבים רשמי, שאמשיך. בשלב כלשהו חדלתי, בגלל הטירחה המרובה במשלוח מכתבים ופקסים. לפני כשלוש-ארבע שנים, המצב הוקל. הגיעה לידי רשימה חשאית המסתובבת באינטרנט ובה מאות כתובות אימייל ומספרי טלפונים ניידים של שופטים (נא לא לבקש, גם לא חברים קרובים). בשנת 2007, התחלתי למלמל לשופטים תחקירים על מערכת המשפט, בקצב איטי ומבוקר, בערך אחת לחודשיים. בין החומרים שנשלחו, היו שגרמו לעניין רב, עד למאות רבות של כניסות מדומיין בתי המשפט. רק שופט אחד ביקש להסיר את שמו מהרשימה, ובקשתו כמובן כובדה. בין דואר זבל לחופש הביטוי והמחאה לאחר כחמש-שש רשימות, ששלחתי במהלך כשנה, קיבלתי מייל ב-25.6.08 (כנראה בטעות) ממנהל האינטרנט של הנהלת בתי המשפט ובו הוראה לחסום את שרת האינטרנט שלהם מפני מיילים המגיעים מכתובת הדוא"ל שלי, בזו הלשון: "מדובר בעיתונאי עזריאל שבתאי שמזבל לשופטים את התיבות". במייל נכתב מ-ז-ב-ל, אך מאמרים מקצועיים, הנשלחים אל בעלי תפקידים בתחום עיסוקיהם, אינם "דואר זבל", וראיתי במהלך זה צעד חמור ביותר, שנועד למדר את השופטים ממידע על המתרחש במערכת שלהם. למען הדיוק, לאיש אין רשות לאסור עלי להפיץ מסמכים שנשלחים במסגרת מאבק ציבורי לבעל תפקיד כלשהו, ואפילו לשופט, קל וחומר כאשר הללו כתובים בלשון עניינית ובשפה נקייה. אפילו יש לכך שם: חופש ביטוי (ויש המכנים זאת דמוקרטיה). במאמר מוסגר יצוין, שבעבר כבר ניסו לחסום אותי בכל דרך אפשרית, ואם הייתי נבהל מכל ניסיון כזה, ייתכן שמס רכוש עוד היה ממשיך וקיים. החלטתי לפעול בשיא הנימוס. בתגובה לחסימה, פניתי ישירות אל משה גל, מנהל בתי המשפט. הבהרתי היטב מדוע אין מדובר בדואר זבל וביקשתי לנמק עניינית את החסימה או להסירה. לאחר כחודשיים של התעלמות, פניתי ב-7.9.08 להתלונן בפני מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור (נת"צ), וביקשתיו להורות לגל להסיר את החסימה או לנמקה. בשלב זה, החליטה הנהלת בתי המשפט להסלים את העימות ולפגוע במלין במקום להשיב עניינית. בתגובה לפניית הנת"צ אליהם, נשלח אלי ביום 4.11.08 מכתב עליו חתם ברק לייזר, עוזרו הבכיר של גל. המכתב היה גדוש במיטב ההכפשות ובתיאורי כזב ואף אוימתי בתביעה ללא עילה. יש לזכור שאמנם אני הייתי הנמען, אך המכתב, על כזביו והכפשותיו, היה מיועד לעיני הנת"צ. ראוי לציין שטענת ה"זבל" כבר לא הושמעה יותר. ביום 12.11.08, שלחתי תגובה ובה הפרכתי את כל האמור במכתבם. אי לכך הבירורים נמשכו, וחלפה שנה תמימה (!) גדושת נדנודים חוזרים מצדי, עד שלבסוף התקיים דיון בתלונה. מבקר המדינה מאשר: הנהלת בתי המשפט כיזבה והכפישה בשנת 2009 טופלו 13,000 תלונות במשרד הנת"צ. ברור שלינדנשטראוס עצמו משתתף רק בדיונים יוצאי דופן בחומרתם, כמו זה למשל. במכתב הסיכום מיום 15.11.09, הנת"צ לא הסתייג אומנם מהחסימה עצמה, אך באשר לעלילה ולהכפשות הוא השיב כדלקמן: האם יש צורך במתורגמן כדי להבהיר מה פירוש "טענות ללא תימוכין לנכונותן" מצד הנהלת בתי המשפט בהודעה רשמית למשרד מבקר המדינה? ואם הנהלת בתי המשפט מפריחה כזבים למשרד מבקר המדינה, מה אפשר להניח לגבי הודעותיה לגופים קצת פחות ממלכתיים? כמה מרגש... הנהלת בתי המשפט הביעה צער עם המכתב של הנת"צ פניתי ביום 18.3.10 להנהלת בתי המשפט בדרישה לחצי מיליון שקל פיצויים בגין לשון הרע, הכפשות, דיבה, עלילה, איומי סרק וכיוצ"ב. רק אז - כי עד כה הערות מבקר המדינה לא הספיקו - נזכרה הנהלת בתי המשפט להתנצל. במכתבם שנשלח ביום 21.4.10, שורת הסיום היא "ככל שנשלחו אליך מסרים מטעם הנהלת בתי המשפט, בלשון שאינה הולמת פנייה לאזרח, נבקש להביע צער על כך". אולי יש עוד מקרים שהנהלת בתי המשפט התנצלה בפני אזרח, אך אני פשוט לא מכיר. סביר להניח שברקע החלטתם, ריחפה תביעת לשון הרע שהגשתי בשנת 2004 נגד עדנה ארבל בימיה האחרונים כפרקליטת מדינה. כמו-כן, נוסח מכתבם ואופי ההתנצלות מעידים שיש בסיס מוצק לתביעה, אך לא הצד המשפטי קובע! שני עורכי דין, בנפרד, המתמחים בלשון הרע, סירבו לטפל בתביעה וייעצו לי כידידים להתרחק מכך, מה שמעיד על רמת החשש מהבריונות שמפעילה מערכת המשפט. משה גל מרבה להטיף מעל כל במה על הצורך באתיקה ונגד הסגנון הבוטה שפשה בבתי המשפט. לפני זמן מה הוא פנה לגוגל לפגוע בדירוג של אתרים שהביקורת שלהם על מערכת המשפט בוטה מדי לטעמו. לאחרונה, הוא אף פנה ליועמ"ש לפתוח בחקירה נגד עו"ד קמר שהתחצף כביכול לשופט סגל. כך או אחרת, לפני מספר ימים נשאלתי מדוע לא אשתמש בחומרים של מקרה זה כדי לפעול לסלק את גל מתפקידו והשבתי שגם אם הוא יסולק, ההתבהמות לא תיפסק. כפי שנראו הודעות הנהלת בתי המשפט למבקר המדינה, כך נראות ההודעות שהפרקליטות מציגה בבג"צ. גל הוא בבואת המערכת ושיטותיה, ואיני בטוח אם מי שיבוא במקומו ינהג אחרת. ובכלל, כמו בדיאטה. כדי לגרום לשינוי, יש תחילה לשנות את התפיסה, וזה לא יתרחש כל עוד יהיו מקבלי החלטות שיסרבו לפקוח עיניים וגם לא בקדנציה של ביניש.