הוועדה להטלת עיצום כספי על-פי חוק איסור הלבנת הון הטילה עיצום בסך של 700,000 שקלים על חברת שירותי בורסה והשקעות בישראל איי בי איי (IBI), המשמשת כברוקר וכחבר בורסה. העיצום הוטל על החברה בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון. זהו העיצום הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות. העיצום הכספי הוטל בעקבות הפרות שהתגלו במסגרת ביקורת שערכה רשות ניירות ערך בעניינה של חברת IBI, כחלק מפעילותה השוטפת לפיקוח על עמידתם של חברי הבורסה שאינם בנקים בהוראות הדין. לפי החלטת הוועדה, בין סוף 2017 לתחילת 2020, אפשרה IBI ללקוחות חברת נאמנות קשורה להמיר מטבעות דיגיטליים למטבעות פיאט אצל ברוקרים זרים, להפקיד את הכספים שהומרו בחשבונות נאמנות בחבר הבורסה, בהם סווגו הלקוחות כ"נהנים" בחשבונות, ולאחר מכן להעביר את הכסף לחשבונם של הלקוחות בבנק מסחרי. סך הכספים שהופקדו בדרך זו היה כ-382 מיליון ש"ח ב-27 חשבונות. הוועדה מצאה כי IBI החלה בפעילות זו טרם גיבוש מדיניות, נהלים ובקרות נאותים לטיפול בסיכוני הלבנת ההון הגבוהים שנבעו ממנה. על-פי החלטת הוועדה, השירות הוענק באמצעות חברת נאמנות באופן שהוריד את סטנדרט הזיהוי והכרת הלקוח הסופי וחבר הבורסה לא וידא כי חברת הנאמנות מיישמת חובות אלה כנדרש. הוועדה קבעה כי חבר הבורסה (IBI) לא נקט משנה זהירות למרות התקיימות "נורות אדומות": העובדה שבאותה תקופה הבנקים בישראל היקשו על העברת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, פניות של סגל הרשות לחברה בקשר לסיכוני הלבנת הון בפעילויות שונות הקשורות למטבעות דיגיטליים והעובדה שביחס לחלק מהלקוחות היה פרסום שלילי בתקשורת. במקרה נוסף, הטילה הוועדה על זירת הסוחר קולמקס עיצום של 170,000 שקל לאחר שנמצאו ליקויים דומים בנושאי אי-קביעת מדיניות, כלים וניהול סיכונים, תהליך חסר של הכרת לקוח, טפסי הצהרה על נהנה ובעל שליטה שלא מולאו כנדרש, אי-שקילת ביטול פטורים והקלות, אי-ביצוע בקרות שוטפות על פעולות והגשת דיווחים בלתי רגילים עם פרטים חסרים. במקרה זה שקלה הוועדה לקולא את היות זירה זו בעלת סיכון הלבנת הון נמוך יחסית וכן את העובדה כי מדובר בהפרה ראשונה. גם מקרה זה נמצא במסגרת ביקורת שערכה רשות ניירות ערך.