ועדת הכלכלה התכנסה לישיבת מעקב כדי לקדם פתרונות למחסור בכוח אדם בענפי החקלאות והתיירות, בשל המלחמה. במהלך הדיון התברר כי בענף החקלאות עדיין חסרים כ-20 אלף
עובדים זרים, ובענף התיירות ישנו מחסור של כאלפיים. בעקבות זאת ביקש היו"ר ביטן כי הממשלה תאפשר, לתקופה מסוימת, לחברות הפרטיות להמשיך להביא עובדים בצורה ישירה ולא באמצעות המדינה.
יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, דובי אמיתי, הסביר, כי הבאת העובדים נעצרה בגלל בעיות ביורוקרטיות, ובסופו של דבר העובדים המתאימים לחקלאות הם מתאילנד בלבד. ההתאחדות ניסתה להביא עובדים גם ממדינות אחרות, כמו סרי לנקה בה יש מעל 10 אלף עובדים פוטנציאליים, מתוכם נלקחו 500-600 פועלים אך הם לא התאמו לעבודה ומחצית מהם ברחו.
לפני 10 ימים ההתאחדות קיבלה אישור להחזיר עובדים מתאילנד אך עדיין חסר למעלה מ-15 אלף עובדים. לדברי אמיתי "יש התנגדות של מרבית משרדי הממשלה להצעת מחליטים של משרד החקלאות מלפני 10 ימים, לאפשר לנו להביא מתאילנד דרך הסוכנויות הפרטיות. מה שמפריע זה התנגדות משרדי המשפטים והחוץ, אנחנו מבקשים חלון של 3 חודשים לאפשר לנו להביא עובדים ישירות מעסק לעסק ולא מממשלה לממשלה".
ח"כ ששון גואטה אמר שגם לפני המלחמה ענף החקלאות ביקש הגדלה של מכסת העובדים הזרים, ואכן האישור הוגדל ל-50 אלף עובדים, מלבד העובדים הפלשתינים. אמיתי אמר כי הוא מאמין שבמאמץ משותף של ההתאחדות ורשות האוכלוסין יוכלו להביא עובדים נוספים ולהשלים את המכסה תוך שלושה חודשים. לדבריו "יש עוד מהלך שלא פוסלים - רשות האוכלוסין במו"מ עם קמבודיה וזה ייקח חודשיים שלושה לגבש הסכם ולסגור אותו, ונוכל להביא גם מקמבודיה בשילוב עם התאילנדים".
סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, ד"ר אסף לוי, אמר כי במשרד החקלאות מקווים שייחתם הסכם עם קמבודיה, נפאל ווייטנאם לגיוס עובדים מממשלה לממשלה, לדבריו "משרד החקלאות תומך בהארכת הזמן כדי לגייס עוד 2,000 עובדים מעסק לעסק. יש שתי התנגדויות לטיוטת המחליטים: האחת טוענת שגיוס מעסק לעסק יפגע בהסכם וביחסים עם המדינות, הטענה השנייה היא שיש מחסנית או יתרה של עובדים מסרי לנקה שמחכים שיגויסו לישראל".
אמיתי הוסיף, כי המודל הרצוי הוא שהחקלאים יגייסו את העובדים המתאימים בארץ המקור שלהם, "עד היום לא הייתה יכולת לקבוע איזה עובדים מגיעים אלינו. ב-5 השנים האחרונות לא הייתה לנו שליטה וקיבלנו חומר אנושי שלא מתאים לחקלאות, גם מתאילנד. לכן אנחנו רוצים לראיין אותם בתאילנד ובקמבודיה".
סגן שר החקלאות,
משה אבוטבול, התייחס לדברים ואמר "אנחנו מנסים למצוא כל דרך וכל תהליך. ברגע שתהיה כמות של 70 אלף עובדים תהייה רוויה ולא תהייה התמסחרות בעובדים זרים. אנחנו חייבים את העזרה בדברים האלה". לדבריו היו מקרים שחקלאים החזיקו במכסת עובדים גדולה ואחרים נאנקו עם מעט עובדים. הוא הוסיף כי "ברגע שיהיו עובדים זרים בשפע גם נראה שכל חקלאי מרוצה. הפתרון שלנו טמון בעובדים זרים אז למה להערים קשיים".
היו"ר ביטן אמר שכבר עברה חצי שנה מהמלחמה ונגרמו נזקים לחקלאות ולא יכולים לחזור לשגרה, ושזמנית ניתן לעשות כך וזה תלוי ברשות האוכלוסין. נציגת הלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, עו"ד שושנה שטראוס, אמרה: "התחלנו בהסכמים הבילטרליים, שכל עובד נדרש לשלם 10-15 אלף דולר כדי להגיע לפה. היו מציעים לחקלאים ריהוט לסלון בשביל לקחת עובדים וההסכם בין הממשלות פתר את הבעיה הזו ואנחנו עדיין מנסים לטפל בחשש של התאילנדים לשלוח לפה עובדים".
ח"כ ביטן הציע פשרה ואמר "אל תתנו תקופת זמן, תקבעו מכסה - נגיד 10,000 עובדים שיביאו בקשר בין עסק לעסק ותמשיכו לעבוד מול קמבודיה לפתור את כל הבעיה. תנו להם מכסה שהם יכולים להביא ישירות ודברו עם ממשלת תאילנד, שזה פתרון זמני כרגע, ובעוד חודשיים שלושה נשב ונראה מה קורה". נציג מחלקת אמנות במשרד החוץ, עו"ד תובל בן אורי, אמר בתגובה להצעתו של ח"כ ביטן כי הם יבדקו את זה, אך לדבריו "כל משרדי הממשלה התנגדו להבאה מעסק לעסק בפעם האחרונה, יש בעיה עם המדינות האלה, אי-אפשר להגיד להם שאנחנו נביא מהם עובדים והם יעשו מה שאנחנו רוצים". אך ח"כ ביטן ביקש שיפתרו את העניין באופן זמני, וטען שאפשר למצוא פתרונות. נציגת משרד המשפטים, סמדר פרידמן, אמרה כי דרך המלך היא להביא עובדים זרים בהסכמים בילטרליים, וכי ברגע שיהיה צורך ממשי יהיה ניתן לבחון הבאה פרטית עם מגבלת זמן וכמות.