בית הכנסת של מושב זקנים ברחוב אלנבי בתל אביב מוחזק בידי הקדש דתי, ולכן גורלו ייקבע בבית הדין הרבני בתל אביב ולא בבית המשפט המחוזי בעיר. כך קובע (18.5.24) דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב שלמה שפירא. הבניין היה אחד המפוארים בתל אביב הקטנה ועד היום ניתן לראות את שרידי הדרו בחזיתו, למרות שהוא סגור ומוזנח מזה עשרות שנים. בית האבות שבחלק האחורי של המתחם (ברחוב יבנה, הפועל עד היום) הוקם בשנת 1910 בידי הרב זרח ברנט, ממייסדי פתח תקוה. בית הכנסת נבנה בבית שהוריש בשנת 1921 יחזקאל צ'רנוב לבית האבות, בתכנונו של האדריכל הנודע יהודה מגידוביץ, והיו בו 400 מקומות - אחד הגדולים בעיר. בית האבות נמצא בבעלות עמותת מושב זקנים (בית אבות) תל אביב. המאבק על בית הכנסת מתנהל בינה לבין הוועד הציבורי לשימור הקדשות בתל אביב והמועצה הדתית בעיר בראשותו של אלדד מזרחי, אשר בעמדתם תומכת רשמת ההקדשות, עו"ד רחל ווזנר. האחרונים טוענים, כי יש להעביר את הבעלות בבית הכנסת מן העמותה אל הקדש דתי שיירשם בבית הדין הרבני. לדבריהן, העמותה הזניחה לחלוטין את הבניין, נטשה את הרקע היהודי-דתי של בית האבות, ומבקשת לקיים בבית הכנסת אירועים הכרוכים בחילול שבת. העמותה טענה, כי הבעלות שייכת לה וכי את הסכסוך צריך להכריע בבית המשפט. בית הדין הרבני האיזורי קבע, כי אכן מדובר בהקדש דתי ולכן הסמכות נתונה בידיו; הרב שפירא דחה את ערעורה של העמותה. הוא סוקר בהרחבה רבה את הרקע ההיסטורי להקמת ההקדש בצוואתוש של צ'רנוב בשנת 1920, אשר קיבל גיבוי משני פסקי דין רבניים בשנים 1927 (מהרבנים הראשיים לעיר, הרב שלמה אהרונסון והרב בן-ציון עוזיאל) ו-1928 (הרב אהרונסון). הוא קובע: "מקרקעי המנוח נרשמו אפוא על שם המערערת [העמותה] מכוח פסקי הדין של בית הדין הרבני. המעמד המשפטי של המקרקעין על כל הבנוי בהם לא השתנה מאז. מקרקעי הקדש המנוח, על כל הבנוי בהם, הם אפוא הקדש דתי בשיפוט בית הדין הרבני בכל עניין הנוגע ליצירת ההקדש ולניהולו הפנימי... אגודת מושב זקנים רכשה את המקרקעין ברחוב יבנה מכספיה, ועל כן לא הייתה קיימת חובה בדין לכונן בהם הקדש דתי. לעומת זאת, את מקרקעי המנוח צ'רנוב קיבלה המערערת בצוואה בנאמנות על דעת הקמת הקדש דתי. ההקדש כונן כדין בבית הדין הרבני, ונרשם בהתאם בפנקסי המקרקעין. בלי לכונן את ההקדש במקרקעי המנוח לא הייתה המערערת זכאית שנכסי המנוח יירשמו על שמה בספרי האחוזה". הרב מיכאל עמוס והרב אברהם שינדלר הסכימו עם הרב שפירא. העמותה חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. את העמותה ייצגו עוה"ד גלעד כ"ץ וטל שטיקר, ואת המועצה - עוה"ד דוד שוב ואוריאל בוני.