העיתונאית העורכת ומגישת תוכניות הרדיו והמשוררת דליה יאירי מוותיקי קול ישראל הלכה בסוף השבוע (7.6.24) לעולמה והיא בת 87 במותה. יאירי נולדה ב־1936 בתל אביב, בתם הבכורה של סימה ושל יעקב צִדְקוֹני (רֶכטמַן), שעלו לארץ בתחילת שנות ה־20 והשתקעו בתל אביב. אביה יעקב צידקוני איש תרבות ויודע ספר, היה חוקר פולקלור ממייסדי האגודה לפולקלור "ידע עם". שנות ילדותה ותחילת שנות נעוריה של דליה יאירי עברו בתל אביב. המשפחה התגוררה ברחוב חובבי ציון בתל אביב. המצב הכלכלי בבית היה דחוק. דליה למדה בבית הספר 'תל־ נורדוי' בעיר. בשנת 1950, בהיותה בת 14 לערך עברה המשפחה בעקבות עבודתו של אביה לירושלים. דליה למדה בבית הספר התיכון 'בית הכרם' בירושלים. בצה"ל שירתה בנח"ל בהיאחזות נח"ל עוז. במהלך שירותה הצבאי הכירה את עוזי יאירי (סגלוביץ). משאית של ההיאחזות נחל עוז שבה נסעו חיילי היאחזות לכינוס באורים עצרה טרמפ בצומת סעד לסמל בנחל בשם עוזי יאירי שגם יעדו היה לכינוס באורים. במהלך הנסיעה התפתחה שיחה בין עוזי לדליה. בהמשך עוזי הגיע לבקר את דליה בהיאחזות. האהבה פרחה וזמן לא רב לאחר שחרורה מצה"ל והיא בת 20 נישאה לו.

מתקבלת לקול ישראל

יאירי למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בזמן לימודיה נולדה הבת הבכורה טלי ואחריה התאומים יובל ויעל ובהמשך גל ומיכל. בשנות ה-60 נבחנה דליה לקורס שדרנים בקול ישראל והתקבלה. הבוחן היה לא אחר מאשר נקדימון רוגל האגדי. דליה נמנתה עם בוגרי הקורס - המחזור הראשון של מרכז ההדרכה ליד שירות השידור (רשות השידור) והחלה לעבוד בקול ישראל. בתחילת עבודתה ברדיו ערכה והגישה תוכניות בענייני חינוך ורווחה. כך למשל, ב־1964 ערכה את סדרת התוכניות "בחזרה לחיים" שעסקה באנשים שהשתקמו למרות הקשיים ומגבלות גופניות ואחרות בחייהם. באותה שנה - 1964 ערכה דליה את סדרת תוכניות הרדיו "בתפוצות" שעסקה ביהודי התפוצות ובקשר שלהם לארץ. ב־1965 ערכה דליה יאירי יחד עם יגאל לוסין סדרת תוכניות על האוטומציה בעולם ובישראל. בהמשך השתלבה ברדיו ככתבת ועורכת בתחום האקטואליה. ב־־1970 עבר הזוג דליה ועוזי יאיר להתגורר ברמת השרון. עוזי התקדם בסולם הדרגות והתפקידים. ב־1967 היה מפקד סיירת מטכ"ל, ובמלחמת יום הכיפורים היה מפקד חטיבת הצנחנים. בליל 6-5 במרס 1975 נהרג אלוף משנה עוזי יאירי בפעולת חילוץ בני הערובה בהתקפת הטרור על מלון סבוי בתל אביב. באותה עת שירת במודיעין ולא היה אמור ליטול חלק בפעולה נגד המחבלים שפרצו למלון, אך משהגיע למקום, בתוקף תפקידו כאיש מודיעין, נטל נשק והצטרף לשתי החוליות שחדרו לבניין ושאת רבים מחייליהן הכיר היטב בהיותם פקודיו לשעבר. הוא נפגע מכדור שנורה לעברו במסדרון בעת שעסק בטיהור חדרי המלון. כעבור זמן מת מפצעיו. בן 39 בלבד היה במותו. השאיר אחריו את רעייתו, דליה יאירי וחמישה ילדים כשהקטנה ביניהם מיכל פעוטה בת כשנה. עוזי נחשב לאיש ערכי ואיש אמת. ניכר בדליה לפי דברים שכתבה במסגרות שונות כי נשאה את כאב מותו שנים הרבה. דליה נישאה בשנית לקראת סוף שנות ה-70 לד"ר ערן דולב שהיה אז סגן קצין רפואה ראשי ולימים קצין רפואה ראשי. ב־1978 מונתה לכתבת הקבועה לענייני תרבות ואומנות בקול ישראל.

מגישת "הכל דיבורים" ו"ענין אחר"

בתחילת שנות ה-80 ערכה דליה בקול ישראל את "יומן הבוקר". בשנת 1984 הצטרפה לבעלה ד"ר ערן דולב שיצא לארצות הברית בשליחות צה"ל. לאחר שהות בת שנתיים בארצות הברית בשנת 1986 שבו ארצה, ודליה חזרה לעבוד בקול ישראל. היא קודמה בתפקידיה ברדיו, מונתה לעורכת ראשית, ולמגישת יומן השבוע ברשת ב' שנחשבה לתוכנית יוקרתית ברדיו, ובמקביל הנחתה את התוכנית "הכל דיבורים" יחד עם רזי ברקאי. במשך כשמונה שנים בשנים 1994 עד סוף 2002 הגישה יאירי ברשת ב' את תוכנית הרדיו "עניין אחר", ששודרה ארבע פעמים בשבוע בבקרים. התוכנית עסקה בענייני אקטואליה אירחה פרשנים, עיתונאים משפטנים ומובילי דעה ונתנה ביטוי מעמיק לנושאי האלימות במשפחה ותאונות הדרכים. ב־1993 הוזמנה על-ידי ראש הממשלה יצחק רבין להשתתף בטקס החתימה על הסכמי אוסלו בוושינגטון. בשנת 2003 לאחר 40 שנות עבודה ברשות השידור פרשה מרשות השידור. כשעזבה את הרדיו הצטרפה לבעלה ערן לשנת שבתון בלונדון. דליה סיפרה כי מאז שהיא זוכרת את עצמה נהגה לכתוב סיפורים וחיבורים וזכתה לשבחים על כתיבתה. דליה פרסמה שורת ספרים ובהם: "אמא של חייל" ו״אינכזה - סיפורים מחורזים. ב־1996 יצאה לאור ספר שכתבה יחד עם רונית לב ארי "אסור להרים ידיים!: נשים מוכות בישראל." לאחר שעזבה את הרדיו פרסמה מספר ספרי שירה ובהם: "בואו ימים מפויסים" (2006),תזמורת בגוף יחיד (2009), "זמן, חמדה וערפל" (2012), "כצפור במעופה" (2017) ועוד. איש הרדיו עמיקם רוטמן כותב: "דליה הייתה מקצוענית וחברה נאמנה במערכת תקשורת תחרותית. ברוח טובה בחיוך קבוע.". כתבת הרדיו ורד ינון כותבת: דליה הייתה אישיות מקסימה ואשת רדיו מעולה. יהי זכרה ברוך לעד." בתה של דליה מיכל יאירי-דולב, היא ממארגנות מחאת הדגלים השחורים.