|
|
ח"כ קארין אלהרר: "יש כאן שיטה שהפכה ליותר משוכללת. בקריאה נרגשת של אחדות ו'יחד ננצח' מובילים כאן מהפכה משטרית על סטרואידים. המאמצים שלכם לסרס את הרשות השופטת מגיעים במאמצים קטנים. הבנתם שבכותרות זה לא עובד אז אתם מובילים דרך שקטה, ולשיטתכם יעילה, כולל הקפאה דה-פקטו של נציבות התלונות על השופטים, כשהשאיפה היא שינוי זהותו ואופן מינויו של הנציב. 20 שנה הנציב ממונה כשופט עליון בדימוס. שר המשפטים לא מגיע להסכמה כי הוא לא רוצה שופט עליון בדימוס. לשופט בית המשפט העליון מגיעים ערעורים מהערכאות השונות. הנציבות, למרות הדמוניזציה שלכם היא גוף מקצועי. גם אני לא מרוצה מכל החלטה שלה, אבל התשובה היא לא הריסת כל המערכת. לא בכדי, המחוקק כתב בחוק הנציבות 'מי שכשיר להתמנות לשופט ביהמ"ש העליון'. אתם מנהלים את האירוע בדרך לא ראויה".
|
|
|
היו"ר רוטמן הגיב לדברי ח"כ אלהרר: "הצלחת לגרום לכך שהוועדה תמנה את 149 השופטים בהסכמתך ויש לברך על כך בלי ציניות, ואת אומרת בושה וחרפה שהגעתם להסכמות. בכל פעם שממנים שופטים בהסכמה זה נכון לאמון במערכת המשפט. כשהייתי נציג האופוזיציה, הכלל שמותר לדרוס את נציג האופוזיציה היה בתוקף, ומינו שופטים לעליון על אפי וחמתי, ואחד מהם שהתנגדתי למינויו מככב בדוח התלונות. כל זה לא קשור לשאלה שבבסיס הדיון. החוק קובע שבשביל להציג מועמד לנציב צריך הסכמה של השר והנשיא. מה את מציעה שנעשה כשהם לא מגיעים להסכמה? אני לא דן בשאלה שנשיא העליון שותף למינוי מי שאמור לבקרו מחר בבוקר".
|
|
|
עו"ד נוי חסון, ראש אשכול חקיקה, משרד המשפטים: "פתיחה בבירור תלונה איננה הליך אוטומטי. החוק מסמיך את הנציב להחליט על פתיחה או אי-פתיחה בבירור תלונה שהוגשה. כיום תלויים ועומדים בנציבות כ-150 תיקי תלונה. על-פי מידע שנמסר מן הנציבות, מאז הקמתה, דרך הפעולה היא שעל מכתב פנייה לשופט להגיב לתלונה חותם הנציב עצמו בלבד, להבדיל ממכתב הדורש תגובה לתלונה אך מופנה למי שאינו שופט, אשר עליו חותם עובד הנציבות. הנציב גם חותם על החלטות המוצאות תלונות כמוצדקות או שכוללות הערה או שיש להן ערך מוסף או תקשורתי אחר. על החלטות המוצאות תלונות כבלתי מוצדקות או כאלה שאין בהן כל הערה חותם אומנם עובד הנציבות, אולם זאת רק לאחר התייעצות עם הנציב וקבלת אישורו". לאחר דברים אלו עדכנה לגבי הנחיה שתוטמע לאחר החג בעקבות המצב הנוכחי ולפיה, כפי שנעשה באופן רגיל, עם קבלת תלונה בנציבות, מזכירות הנציבות תאשר את קבלתה, ויינתן מספר לפנייה. המענה האוטומטי יכלול הודעה שלפיה 'הנציבות תשוב ותודיעך דבר. לתשומת ליבך, עם סיום תפקידו של נציב תלונות הציבור על שופטים, משך הטיפול בתלונה יכול שיארך". עוד אמרה כי אף לפני ההחלטה אם לברר את התלונה, מוצע ליידע את השופט או את הרשם הנילון בלבד, ולא את כלל הגורמים הרלוונטיים המנויים בחוק שיש ליידע אותם על פתיחת בירור, על הגשת התלונה, ולאפשר לו להגיב לה. תגובה בעניין זה עשויה לסייע בהמשך, לשלב של קבלת החלטה בנוגע לפתיחת הבירור עצמו שתתקבל בידי הנציב הבא. ביחס לתלונות שנפתחו ניתן להמשיך את הבירור כפי שהיה נהוג לעשות בנציבות, לרבות פנייה לצדדים שלישיים ולנילונים, ולגבש טיוטות להמלצות. למעשה, מוכנת התשתית לבחינתו של הנציב.
|
|
|
ח"כ גלעד קריב: "אין חולק על כך שהמצב מאוד בעייתי. מאידך-גיסא אי-אפשר לנתק את הסוגיה הספציפית ממערכת היחסים העכורה הכוללת. יש כאן הפרת מחויבות מכוח החוק של שר המשפטים, לקדם הליכים סדורים למינויים, מדובר בקריסה של מערכת היחסים בין שר המשפטים לבין נשיא או מ"מ נשיא העליון. יש פה צד אחד ששיבש את סדר הדברים המתוקן ולא מאפשר מינוי של קבע לביהמ"ש העליון. יש לשאול מדוע תופעת הסכסוכים ואי ההסכמות לא הייתה בהיקפים כאלה בעבר, גם כשהיו שרי משפטים שעמדו על דעתם והשיגו לטענתם הרבה הישגים בפועל. הם לא תפקדו כחותמת גומי של המערכת, אך ידעו שלטובת הציבור מייצרים mode עבודה משותף במסגרתו כל אחד מוותר ומתגמש. מדוע דווקא בכהונת לוין אנחנו מגיעים להחרבת יכולת העבודה המשותפת. בימים כתיקונם אפשר היה לחשוב על תיקוני חקיקה, והאם יש מקום לשפר דברים, אבל בימים כתיקונם לא מותירים את מערכת המשפט בגירעון דרמטי של מספר השופטים המכהנים ולא מונעים מינוי נשיא לעליון, ולכן אסור לאפשר כל שינוי חקיקה במנגנון הזה. כשתסיימו את ההתקוטטות אפשר יהיה לחשוב על תיקוני חקיקה". ח"כ יצחק קרויזר: "בפועל מונו 149 שופטים בהסכמה מלאה, כך שהשיטה של יריב לוין עובדת. לאחרונה היו תלונות מוצדקות על הנשיא המכהן שלא טופלו, גם תלונות חמורות שהיו ידועות לנציב, לכן יכול להיות שיש מקום לדון בוועדה ולשנות את המנגנון הזה. אם המנגנון לא בריא, יש לבחון את שיטת הבחירה של הנציב בכנסת, כי הציבור נפגע ומרגיש שהוא לא מקבל מענה ראוי". יסכה בינה, התנועה למשילות ולדמוקרטיה: "יוזמי חוק הנציבות לא שיערו שמערכת המשפט תהיה הרשות החזקה האבסולוטית עם כוח מוחלט, שלה המילה האחרונה ואין שום מבקר מעליה. אין שום יכולת לבקר את מערכת המשפט או לייצר איזון או תיקון לאור הדברים שנעשו על-ידי המערכת בשנה האחרונה לצערנו. הגשנו עשרות תלונות במהלך השנים, ואנחנו רואים נבדלות ברורה וקיצונית בין קבלת התלונות על שופטי העליון לבין ערכאות אחרות. התיקון הנדרש הוא שהנציב לא יתמנה על-ידי הוועדה לבחירת שופטים וכן שיודגש שרשאי להתמנות כל אחד לפי התנאים בחוק, ובלבד שאינו שופט העליון בדימוס". עו"ד חנית אברהם בכר, הנהלת בתי המשפט: "לצערנו, כרגע לא מונה נציב שיבחן את התלונות. כידוע, הדין הישראלי קובע מספר מנגנוני בקרה נוספים על התנהלות השופטים. אומנם אנחנו הגוף המבוקר, אך כל פנייה אלינו בנושא מערכתי, אנחנו ממשיכים לבחון בכובד ראש וברצינות, ובמידת הצורך מתקנים ומשנים את התנהלותנו. חשוב להדגיש, אנחנו לא מחליפים את תפקידו ועבודתו של הנציב אלא מטפלים רק במה שבגדר סמכותנו".
|
|
|
היו"ר רוטמן: "ביקשתי ממ"מ הנשיא ומנהל בתי המשפט להגיע לדיון ולא נעניתי. מעבר לחוסר ההתייצבות, האם אתם לא סבורים שעומד בראש מערכת בתי המשפט, שהוא גם המבוקר, מחזיק ביכולת למנוע את מי שיבקר אותו". לאמירתה של עו"ד אברהם בכר לפיה למחרת היום בו פנתה מזכירות הוועדה להזמנת מ"מ הנשיא ומנהל בתי המשפט, נקבע דיון עוד בטרם קיבלה את תשובת לשכותיהם, אמר רוטמן: "אני יכול להיות מנומס ולשאול מי מגיע, אבל אני לא מכיר בפריבילגיה של אף גורם לשאול, מי עוד מגיע לישיבה כדי לדעת אם להתייצב או לא. בפעם הבאה אגיד שלא לענות לשאלות שאין מקום לשאול, בייחוד כשאזרחים מחכים למענה". עו"ד אברהם בכר: "לפני שאני פונה לראשי המערכת עם הזמנה לדיון, חשוב לי לתת להם תמונה מלאה. הם לא פה כי הנחתת את מועד הדיון". עוד אמרה כי "תפקיד הנציבות משמעותי וחשוב גם מבחינתנו. הנציבות היא גוף חיצוני למערכת המשפט, אינה כפופה לנו אלא נפרדת, עצמאית וניטרלית. הנציבות משמשת כתובת לציבור להגיש תלונה נגד השופטים. יש לנו אינטרס שיעמוד בראשו גורם בלתי תלוי גם בשל הצורך של אמון הציבור במערכת והשופטים עצמם כמבוקרים. "מאז כינון הנציבות כל הנציבים היו שופטי בית המשפט העליון בדימוס, ולא בכדי, כאשר זהו אחד התפקידים הבכירים ביותר".
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
"לגישת הנהלת בתיהמ"ש קיימת חשיבות מכרעת שהנציב יהיה מי שכיהן בעבר כשופט המכיר היטב את מערכת בית המשפט, את סדרי הדין ואופן ניהול התיקים בערכאות השונות. מי שלא כיהן כשופט יתקשה מאוד לשפוט מה תקין ביחס לבירור התלונה ויש ערך לניסיון. בנוסף, לעמדתנו קיים ערך רב במינוי נציב שהיה שופט בית משפט עליון. החוק אומנם לא מחייב זאת ואפשר היה למנות גם מי שאינו שופט, אך הנציב אמור לתת החלטה בעניין של תלונות הנוגעות לכלל הערכאות, לרבות טריבונאליים דתיים וצבאיים, והם היחידים שתחת כהונתם מגיעים לביקורתם השיפוטית תיקים מערכאות שונות". היו"ר רוטמן לעו"ד אברהם בכר: "אתם הגורם האחרון שמעניין אותי מה עמדתכם לגבי מי צריך להתמנות כי אתם הגוף המבוקר וברור מה יהיה לכם נוח, שיהיה מישהו משלכם. האם בהליך המינוי, השופט פוגלמן יהיה זה שיבחר פרסונלית מי האדם שידון עליו בתלונות? אתם לא רואים בכך ניגוד עניינים מובנה?" עו"ד אברהם בכר: "החוק קובע שהנשיא והשר הם שיציעו מועמד לוועדה ושהוועדה היא זו שתחליט. כשחוקק החוק המחוקק לא מצא כי יש ניגוד עניינים בעצם המינוי על-ידי הוועדה".
|
|
|
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין: "אין מחלוקת על חשיבותו הקריטית של הנציב. להשלים עם מצב שבו אין מינוי נציב, זו פגיעה אנושה והפקרות הציבור. התרבות שלא ממנים נשיא קבוע לעליון ועוד תפקידים היא חלק מתרבות הרס וחורבן אמון הציבור. עצם הבעיה היא הרצון לקבוע בכוח וזו שיטת שר המשפטים לכל אורך החזית. הדבר האחרון שאנחנו רוצים הוא להפוך את הכלי הזה לניגוח בתי המשפט והסיבה המקורית שהחוק דרש את ההסכמה של שניהם היא כדי שהמוסד יהיה אפקטיבי ולא פוליטי. בסוף אנשים צריכים לזעת שהם יכולים להתלונן על שופטים והשופטים צריכים לדעת שהם מבוקרים. לא שמענו בקולו את עמדת שר המשפטים מדוע הוא מתנגד למינוי". להערת היו"ר, "האם נראה לך הגיוני שפוגלמן ימנה את מי שיברר תלונה שהוגשה עליו?" השיב עו"ד בכר ראש הלשכה: "זו טענה דמגוגית. במשך שנים המחוקק סבר שיש להגיע להסכמה ומנסים כל דבר להחריב בכוח ומי שסובל הוא הציבור. יש הבדל עצום בין תלונות על שופטי העליון שזו ערכאה אך ורק דיונית של ערעור ליתר הערכאות, ורוב מכריע של הציבור הוא בממשק בערכאות אלו. "יש כאן שיטה שמצד אחד מסרסים את המערכות כדי שהציבור לא יאמין בהן, ואז משנים את החוק. אם רוצים לשנות את החוק, יכולות קואליציה ואופוזיציה לשבת יחד, כי עיסוק במינוי שופטים וביקורת על שופטים הוא נושא רגיש ואסור להשתמש בו כקרדום לחפור בו. כל עוד זהו החוק, האחריות היא גם של השר וגם של הנשיא להביא מועמדים ואם לא מגיעים למועמד מוסכם, שיביאו מספר מועמדים". ח"כ טלי גוטליב: "הסיכוי שתלונה מוצדקת על שופט תתקבל קלושה ביותר. הופעתי באלפי דיונים ותתי דיונים וראיתי שופטים מצוינים ובה במידה, שופטים שמעליבים מתדיינים ומשפילים עורכי דין. זה לא נורמלי לדבר על אבא בדלתיים סגורות בדרך מטילת אימה. מערכת המשפט היא הבסיס לחברה מתוקנת. הבעיה בעיני בשופט כנציב היא שככל שאתה יותר במערכת אתה שומר עליה יותר. כשהשופט מני מזוז אמר לי 'תסתמי את הפה', אני לא חשודה בנימוס, אך בחיים לא אומר דבר כזה - וזה טואטא מתחת לשטיח. יש פתרונות נוספים כמו האפשרות להקליט דיונים כדי ששופטים ייזהרו יותר. אני לא רואה נוהג במינוי שופט עליון. החוק עצמו קבע - 'מי שכשיר להיות שופט עליון'. אפשר למצוא אדם בעל כשרות שלא חייב לחבריו?".
|
|
|
היו"ר רוטמן סיכם: "יצאנו מפה עם בשורה חשובה בכך שלא נותיר את האנשים הפונים לנציבות בלא כלום. אבקש שתחזרו לכל הפניות באופן יזום, וכן - כשיש לאקונה כזו ואין נציב, תמצאו פתרונות לקידום התלונות גם ללא הנציב, שבינתיים יתבצע הטיפול הפרלימינרי. אפשר לזמן ולתשאל אנשים גם לפני כי יש פה אזרחים שצריכים לקבל מענה. "בנוסף, אם לא יינתן מענה בסיטואציה שהיא לא לגיטימית ולא נכונה, אנסה להביא פתרון מוסכם-קואליציה-אופוזיציה, לחקיקה בהוראת שעה נקודתית או בהוראת קבע, כי מציאות כזו לא נכון להשאיר. הפתרון שהגיעו אליו בחקיקה הוא מבוי סתום שלא יכול להיות קדוש. אסור שיהיה מינוי פוליטי, אך יכול להיות שנביא הצעה או כפתרון נקודתי למקרה של היעדר הסכמה או כפתרון קבע, שתהיה הצבעה של הכנסת ייתכן גם ברוב של 70 או 80 ח"כים. "המבוי הסתום הנוכחי מתקיים כבר חודש ואי אפשר להשאירו יום אחד, ולכן אם נקדם חקיקה נבקש פטור מחובת הנחה. בנוסף, אני קורא לשר המשפטים להביא הצעת חוק ממשלתית שתפתור את המבוי הסתום כי אי-אפשר להשאיר את המציאות והאזרחים ללא מענה".
|
|