"הרשות המחוקקת כשמה כן היא; לה, ורק לה, נתכנו עלילות החקיקה. פסקי הדין היוצאים מתחת ידינו אך מפרשים ומבהירים מהו הדין הפוזיטיבי הנוהג. ככל שאותה פרשנות אינה נושאת חן וחסד בעיני הרשות המחוקקת, הרי שרשאית היא לתקן את החוק ולהבהיר מהי הפרשנות הנכונה בעיניה, ואף לקבוע הסדר חקיקתי שונה לחלוטין. בכך אין כל פסול; אדרבה, כך נאה וכך יאה". כך אומר (13.6.24) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. משמעות דבריו של סולברג היא, שאין הוא רואה פסול עקרוני במה שנהוג לכנות "חוק עוקף בג"ץ" - תיקון חקיקה שמבצעת הכנסת לאחר פסק דין של בית המשפט העליון. סולברג מדגיש, כי בכך הוא הולך בעקבותיו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, אשר אמר בשנת 2004 בראיון לעיתון דה-מרקר (בהתייחסו לפסק הדין בו קבע בג"ץ את עליונותם של חוקי היסוד): "אם פסק דין בנק המזרחי לא נראה לכנסת כפירוש נכון או ראוי של החוקה - בידי הכנסת היכולת לעשות מעשה. אם הכנסת לא מרוצה - היא יכולה לשנות. זה תפקידה. אני כבר הצעתי בעבר שתוקם בכנסת ועדה, שכל תפקידה יהיה לקרוא פסקי דין של בית המשפט העליון ולהחליט מה להשאיר ומה לשנות בחקיקה. זה לגיטימי". על כך מוסיף סולברג: "הדברים נאמרו לגבי ביטול ה'חוקה'; חוקי היסוד המעגנים את יכולתו של בית משפט זה להעביר תחת שבט ביקורתו את חקיקת הכנסת. אף על-פי כן, סבר הנשיא ברק כי הכנסת רשאית ליטול סמכות זו מבית המשפט, ככל שתחפוץ בכך. הדברים הם בבחינת קל וחומר לגבי תיקון חקיקה 'רגילה', שיש בה משום סטייה מהפרשנות של הדין הנוהג שניתנה על-ידי בית המשפט. מתורתו של הנשיא ברק למדנו, כי זוהי התפתחות טבעית של מערכת הנורמות המשפטיות; מעין משחק 'פינג-פונג' משטרי, שבו מגיב המחוקק לפרשנות שניתנה על-ידי בית המשפט לחוקים שיצאו תחת ידי המחוקק, וכך מעמיד הלכה על מכונה". הדברים נאמרו בהחלטתו של סולברג לדחות את בקשתם של 200 מגמלאי צה"ל לדיון נוסף בפסק דינו של בג"ץ, בו נדחו טענותיהם נגד חישוב הגמלאות שהם מקבלים. הם ביקשו מבג"ץ לבטל את התיקון לחוק משנת 2023, אשר קיזז מן הגמלאות תוספות שכר מסוימות, אך העתירה נדחתה בידי השופט דוד מינץ בהסכמת ממלא-מקום הנשיא, עוזי פוגלמן, והשופט יצחק עמית. הם טענו שבפסק דין זה נקבעו שלוש הלכות חדשות ומוקשות. סולברג קובע שאין בפסק הדין שום הלכה חדשה, וכי הגמלאים מבקשים לקרוא בפסק הדין מה שאין בו ואף "מגלים פנים שלא כהלכה" בפסקי דין קודמים של בג"ץ עליהם ביקשו להסתמך. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד אסף פריאל, עדי ויצמן, עידן ארנון, ידידיה אלטשולר והדס שגיא.