התחקיר בוצע על-ידי אלוף (מיל') מיקי אדלשטיין וחברי צוות התחקור סגן-אלוף (מיל') ד"ר עודד מגידו, רב-סרן (מיל') דרור אנגלשטיין וסרן (מיל') שיר דני. בצה"ל מדגישים שחברי הצוות אינם מהווים חלק משרשרת הפיקוד ולא היו מעורבים באירועים עצמם. התחקיר אשר נמשך כשלושה חודשים כלל מאות שעות של שיחות וראיונות עם תושבי קיבוץ בארי, חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון, שפעלו במרחב בימים הראשונים למלחמה. במסגרת התהליך, נאספו אלפי פרטי מידע וחומרים על-מנת לייצר תמונה בהירה ומדויקת ככל הניתן של השתלשלות האירועים כהווייתם. כחלק מכך, חברי הצוות אספו הקלטות של כלל קולות הקשר של מערכות כוחות הביטחון, בחנו את התקשורת בין חברי הקיבוץ (בהסכמתם בלבד) ואף בוצע איסוף מודיעין משלים ושימוש בחומרי חקירה של מחבלים אשר נתפסו בתחילת המלחמה. בנוסף, הצוות ריכז סרטוני חוזי, תיעודים מתצפיות ושחזורים בשטח. התחקיר בוצע בשיתוף פעולה עם שירות ביטחון כללי ומשטרת ישראל שכוחותיהם פעלו בקיבוץ.

מדובר בתחקיר מבצעי צבאי אשר מתמקד בהשתלשלות האירועים, ניהול הקרבות והתנהלות כוחות הביטחון. התחקיר בחן את הלחימה בקיבוץ בארי, שהיה מוקד אחד מתוך עשרות מוקדי לחימה במתקפת הפתע בשבעה באוקטובר. חדירתם של אלפי מחבלים לעשרות מוקדים במקביל, היא הגורם המרכזי שהקשה על הגעת כוחות הביטחון למוקדי הלחימה. סוגיה זו, אשר עולה במספר תחקירים, נמצאת במרכז התחקיר הכולל של הפעלת הכוח ותוצג בהמשך. לצורך התחקיר, הצוות חילק את קיבוץ בארי לארבעה מרחבי תחקור. בכל מרחב, בוצע מיפוי ושרטוט ציר זמן ייעודי מרגע תחילת מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר ועד השגת השליטה על שטח הקיבוץ וטיהורו ממחבלים. בכל מרחב מתוארים סדרי הכוחות בכל שלב לאורך ימי הלחימה, התנהלות הכוחות ואירועים מרכזיים נוספים.

ציר הזמנים חולק ונבחן על-ידי צוות התחקיר על-פי שישה שלבים מרכזיים: 1. תחילת המתקפה ותנועת המחבלים מעזה לקיבוץ בארי (משעה 06:30 עד 06:45 של ה-07.10). 2. תחילת ההתקפה הקרקעית על בארי (משעה 06:45 עד 09:00 של ה-07.10). בשלב זה המחבלים הראשונים חודרים לשטח הקיבוץ משני כיוונים. כלל הלחימה בשלב זה התבצעה על-ידי חברי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ אשר הצטרפו ללחימה. 3. הקיבוץ נכבש על-ידי האויב (משעה 09:00 עד 13:30 של ה-07.10). לאורך שלב זה ממשיכים חברי כיתת הכוננות ותושבי בארי לנהל את הלחימה, ומייצבים קו הגנה לבלימת ההתקפה. כוח צה"לי ראשון הגיע ליישוב, נפגע, פינה פצועים, יצא מהיישוב והתמקם בכניסה לקיבוץ, שם נלחם במחבלים אשר הגיעו לשער הכניסה. עד סיום שלב זה האויב מבצע את כלל החטיפות מבארי. בשל ריבוי מוקדי תקיפה וקושי מבצעי לנוע בצירים ולשנע כוחות אורגנים, הוחלט למנות מפקד בכיר לצורך פיקוד על הכוחות שהגיעו למרחב וניהול הלחימה. 4. שלב בלימת האויב (משעה 13:30 עד 22:00 של ה-07.10). בשלב זה מתחילים להגיע כוחות משמעותיים יותר לבארי. בשעה 16:15 אוגדת "הבזק" (99) מתייצבת בבארי ומתחילה בהסדרה של הפיקוד והשליטה. לקראת השעה 18:00 נלחמים במרחב הקיבוץ כ-700 לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון. רק משעות אחר-הצהריים מתחיל מאמץ פינוי התושבים.

5. השבת השליטה המבצעית על שטחי הקיבוץ (משעה 22:00 עד 05:00, הלילה בין ה-07.10 ל-08.10). בשלב זה מתבצע עיקר פינוי התושבים ומסתיימת סריקה במרבית שטח הקיבוץ. בסופו של שלב זה מושגת שליטה מבצעית של כוחות הביטחון על בארי. 6. סריקה והשלמת טיהור הקיבוץ (משעה 05:00 עד 15:00 ב-08.10). בשלב זה מתקיימת סריקה חוזרת בקיבוץ וממשיכה לחימה במספר מוקדים מתוחמים. להלן עיקרי מסקנות תחקיר בארי: א. פער בתרחיש הייחוס ומוכנות - צה"ל לא נערך למתאר חדירה נרחב כפי שקרה בשבעה באוקטובר, הכולל ריבוי מרחבי חדירה על-ידי אלפי מחבלים, התוקפים בעשרות מוקדים במקביל. תרחיש הייחוס עסק בחדירות בודדות ונקודתיות. לתרחיש זה התאמנו הכוחות ולאורו נקבעה פריסת הכוחות. לאור כך, לא היו במרחב כוחות עתודה נוספים שיכלו להישלח לבארי. כל כוחות התגבור הצה"ליים נשלחו לגזרה והפעלתם תיבחן בתחקיר הכללי. נושא ההיערכות ותרחיש הייחוס עודנו נבחן בימים אלו במסגרת תחקיר נרחב על תפיסת ההגנה והמודיעין. ב. גיבוש תמונת המצב - צה"ל התקשה לייצר תמונת מצב ברורה ובהירה של המתרחש בקיבוץ עד שעות אחר-הצהריים של שבעה באוקטובר, למרות שלצוות החירום היישובי (צח"י) הייתה תמונת מצב מעודכנת על הנעשה בקיבוץ בשעות הבוקר. מהתחקיר עולה כי גורמי הביטחון לא סיפקו התרעה מספקת לתושבי בארי על אודות חדירת מחבלים לאורך השעות הראשונות של מתקפת הטרור.

ג. תחילת הלחימה בקיבוץ - עד השעה 13:30 הלחימה בתוך הקיבוץ התנהלה על בסיס כיתות הכוננות והתושבים. במשך שבע שעות הלחימה הראשונות תושבי הקיבוץ הגנו על עצמם. פעילותם ותושייתם היא זו שבלמה את האויב מלהרחיב את התקפתו לשכונות נוספות. התושבים המשיכו להילחם גם לאחר הגעת כוחות צה"ל, הכווינו אותם ונלחמו לצידם. ד. פיקוד ושליטה - בשל ריבוי מוקדים וקושי בגיבוש תמונת המצב, הלחימה במרחב בשעות הראשונות התאפיינה בהיעדר פיקוד ושליטה וחוסר תיאום וסדר בין הכוחות והיחידות השונות. הדבר גרם למספר אירועים בהם כוחות ביטחון הצטברו בכניסה לקיבוץ ולא נכנסו ללחימה מיידית. לכך נמצאו מספר סיבות ובהן: כוחות אשר לא נכנסו ללחימה בהחלטת מפקד והמתינו למשימת פינוי תושבים מבארי, כוחות שנלחמו ובהנחיית מפקד יצאו מהקיבוץ, כוחות שנכנסו לאחר פרק זמן של כשעה בשל המתנה למפקד הכוח וכוחות וחפ"קים שהיו מחוץ ליישוב ככוחות מעטפת. חוסר סדר זה אפיין מוקדי לחימה רבים במהלך שבעה באוקטובר, והוא מתוחקר בימים אלו במסגרת התחקיר הכללי. בשל ריבוי המוקדים וצורך בפתרונות דחופים מונה מפקד בכיר לכל מוקד לחימה מרכזי על-מנת שיפעיל את הכוחות שיגיעו לגזרה בצורה מיטבית ומתואמת, כדי שלא להתבסס על כוחות אורגניים, פעולה שהייתה נמשכת זמן רב. החלטת המטה הכללי ופיקוד הדרום להטיל על תא"ל ברק חירם את הפיקוד על הגזרה ולאחר מכן על בארי הייתה רבת משמעות בהגברת האפקטיביות המבצעית מול האויב, מענה לתושבים, ויצרה בהירות בתמונת המצב ופיקוד נכון של הכוחות הלוחמים. ניתן לציין כי זה רגע "היפוך הקערה" שהביא להשגת שליטה מחודשת ביישוב. לצד שגיאות מבצעיות וטעויות בהפעלת הכוח, צוות התחקור ציין כי הלחימה בבארי כללה שורה של מעשי גבורה ואומץ עילאי מצד הכוחות הלוחמים, המפקדים וכוחות הביטחון שלחמו בקיבוץ, והביאו להצלת תושבים רבים. ה. התנהלות הכוחות מול אזרחים - היו מקרים בהם כוחות צה"ל נהגו באופן לא ראוי בהתנהלות מול אזרחים, כאשר הדבר התבטא באופן האבטחה של התושבים שפונו ובמתן מענה לצרכים בסיסיים על-ידי כוחות הביטחון. ו. אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן ז"ל הי"ד - הצוות מצא כי באירוע פעלו הכוחות בציר פיקוד ושליטה סדור, אשר כלל פיקוד מחפ"ק ייעודי של ימ"מ, שב"כ וצה"ל, ותוך קבלת ליווי מודיעיני ואווירי בזמן אמת. מהתחקיר עולה כי אל מול הנסיבות המורכבות והקשות ששררו, המפקדים והכוחות שפעלו באירוע קיבלו החלטות מקצועיות ואחראיות, כאשר הם ממצים עד תום את מאמצי המשא-ומתן. ירי הטנק לעבר סביבת הבית בוצע באופן מקצועי, בהחלטה משותפת של המפקדים מכלל הארגונים, לאחר חשיבה והערכת מצב ועל-מנת להפעיל לחץ על המחבלים ולהציל את בני הערובה. לאחר שנשמעו קולות ירי משטח הבית ושהמחבלים הודיעו על כוונתם להתאבד ולהרוג את בני הערובה, הכוחות קיבלו החלטה לפרוץ אליו על-מנת לנסות ולהציל את בני הערובה, וביצעו פעולת לחימה בתנאים קשים.

הצוות ציין כי בני הערובה שהוחזקו במבנה גילו תושייה רבה, ועשו מאמצים רבים כדי ליצור קשר עם כוחות הביטחון ולהכווין אותם. צוות התחקיר הציג בפני המשפחות השכולות את הערכתו לגבי נסיבות המוות של כל אזרח שהוחזק במבנה. הצוות קבע כי מהמידע שנבחן עד כה ולמיטב הבנת חברי הצוות, בתוך המבנה לא נפגעו אזרחים מירי פגזי הטנק. זאת למעט מקרה נקודתי מחוץ למבנה בו נפגעו שני אזרחים מרסיסים. הצוות ציין כי מסתמן שמרבית בני הערובה נרצחו על-ידי המחבלים וכי נדרש להמשיך ולבצע בדיקות נוספות ולבחון ממצאים נוספים ככל שניתן. באשר לתפקוד המפקדים הבכירים שהיו בנקודה, צוות התחקור מצא כי אלו פעלו בתיאום ובמקצועיות אל מול מציאות קשה ומורכבת. הרמטכ"ל קיבל את כל המסקנות והלקחים העולים מהתחקיר וקבע כי עליהם להיות מוטמעים בתוכניות ההגנה והלחימה. הרמטכ"ל הביע את הערכתו לצוות התחקור על תחקיר רציני, חד ומקצועי אשר מייצר תמונה בהירה, על-אף האתגרים והמורכבויות.

הרמטכ"ל עמד על המסקנות והלקחים הבאים: א. צה"ל לא עמד במשימת ההגנה על התושבים במובן הקשה ביותר וכשל במשימתו. ב. לחימת תושבי בארי ובראשם חברי כיתות הכוננות בוצעה בנחישות ובאומץ. את גבורתם, בהגנתם בגופם על הקיבוץ ותושביו, יש להעלות על נס. לחימה זו היא שבלמה את כיבושו הכולל של הקיבוץ והצילה חיים רבים. לצידם הרמטכ"ל ציין לשבח את פעולת חברי צוות החירום היישובי (צח"י) בגיבוש תמונת מצב מתעדכנת ושמירת קשר עם התושבים תחת אש. ג. פעולת הכוחות - כוחות ביטחון רבים לחמו בקיבוץ בארי באומץ וביצעו מעשי גבורה. לצד זאת, בוצעו שגיאות וטעויות חמורות ומוטלת עלינו החובה ללמוד, לחזק ולתקן עבור העתיד. ד. הגעת כוחות התגבור - הרמטכ"ל ציין כי שאלה חשובה אשר נמצאת בבסיס כלל תחקירי הקרבות היא מה הסיבות לאי הגעת כוחות הביטחון בתחילת הלחימה ליישובים. הרמטכ"ל ציין כי תחקיר זה מספק את התשובה העקרונית שריבוי ההתקפות בו-זמנית על יישובים ומוצבים רבים ועל צירי ההגעה שנחסמו, הקשו עלינו לפעול על-מנת לממש את משימתנו. הסיבות הפרטניות יתוחקרו בתחקיר הכללי. + ה. המתנת כוחות מחוץ ליישוב - משעות הצהריים ואילך היו כוחות מחוץ לקיבוץ בהמתנה, בעוד בתוך הקיבוץ מסע ההרג נמשך. מצב זה הוא חמור מאוד ואסור שיקרה. בבחינת הסיבות שהביאו לכך נמצא כי מפקדים הגיעו עם כוחות ונכנסו לקיבוץ עם חלק מהכוח, על-מנת להבין את תמונת המצב; בחלק מהכוחות נמצא כי לא הייתה חתירה למגע, בעיקר נוכח אי-הבנת חומרת המצב והמחסור בכוחות; חלק מהממתינים בחוץ היו כוחות מעטפת של כוחות שלחמו בתוך הקיבוץ. עלינו לחדד ציווי ברור - במצב כזה על כל כוח להיכנס לתוך הבעיה ולעשות כל שהוא יכול לעצור הרג אזרחים. משעה 13:30 החלו להיצבר בקיבוץ כוחות לוחמים רבים מצה"ל, שב"כ ומשטרה. כוחות אלה חתרו למגע ולחמו בגבורה ובאומץ לב עד ליום שני בבוקר, לאחר שהרגו את כל המחבלים שהיו בקיבוץ. ו. עדיפות להגנת אזרחים על פני הגנת הכוחות - בחלק מהמקרים נוצר מצב בו כוחות לחמו להגנת מוצב ולפינוי וטיפול בחיילים פצועים לפני שעשו זאת עבור האזרחים. בתחקיר נמצא כי מקרים אלה נבעו מקושי בגיבוש תמונת מצב מלאה ולפיכך כוחות שהותקפו פעלו להגן על עצמם. יש לחזק באופן מוחלט את הציווי לפעול ולחתור להגנת האזרחים כמשימה עליונה לפני כל דבר אחר. חיילים תמיד יתנו עדיפות לטיפול באזרח, בפינוי, במיגון ובכל צורך שעולה בזירת הלחימה. זהו ערך חשוב מאוד שיש להטמיעו מהטירונות ואילך. יש לציין שהיו גם אירועים חיוביים מאוד בהיבט זה. ז. השתתפות מפקדים בכירים בלחימה - מפקדים בכירים רבים, בסדיר ובמילואים, קפצו מבתיהם ונסעו לגזרת הלחימה על-מנת להילחם. פעולה זו היא דוגמה ומופת וראויה להערכה רבה. הרמטכ"ל ציין כי על מפקד בכיר בשטח לשאוף לבטא ערך מוסף כמפקד: לפקד, להוביל, להחליט על פתרונות ולהוביל למימושם. ח. אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן - הרמטכ"ל קבע כי מדובר באירוע ייחודי במאפייניו, שכלל אירוע בני ערובה באזור לחימה. באירועים מסוג זה על המפקד בשטח לקבל החלטות קשות שמטרתן להציל כמה שיותר אזרחים. מהתחקיר עולה כי ערך זה הנחה את קבלת ההחלטות של המפקדים בשטח באירוע זה. שיקול הדעת וניהול האירוע על-ידי כוחות הביטחון שנכחו בו בוצע באופן מקצועי וערכי, תוך שימוש נכון באמצעים שעמדו לרשות הכוחות ובהם ניהול משא-ומתן, מודיעין ושימוש בטנק כאמצעי אחרון ליצירת לחץ על המחבלים. ט. הרמטכ"ל סיכם כי תחקיר הקרב בבארי הינו התחקיר הראשון כחלק מתהליך התחקור הפנימי הרחב שנערך בימים אלו בצה"ל, ובוחן את אירועי שבעה באוקטובר ומה שהוביל אליהם. אומנם מדובר בתחקיר ראשון ויחיד שלא משקף את התמונה המלאה על שאירע באותו היום, אך הוא ממחיש בצורה ברורה את גודל הכישלון וממדי האסון שפקד את תושבי הדרום שהגנו בגופם על משפחותיהם שעות ארוכות, וצה"ל לא היה שם להגן עליהם. י. בסופו של הליכי התחקור שיאפשר גיבוש תמונה מלאה של האירועים, יתקבלו החלטות וייגזרו משמעויות מלבד המסקנות המבצעיות שיוטמעו בטווח הזמנים המיידי. יא. עלינו מוטלות האחריות והחובה לבצע הליך תחקור נוקב ומעמיק זאת על-מנת ללמוד, לחזק ולשפר את ההגנה לה ראויים אזרחי ישראל. זו למידת עומק לשם שינויי עומק שיחזקו את צה"ל, במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל. זוהי חובתנו כלפי הציבור הישראלי בכלל ותושבי הדרום בפרט.

הרמטכ"ל עמד על המסקנות והלקחים הבאים: א. צה"ל לא עמד במשימת ההגנה על התושבים במובן הקשה ביותר וכשל במשימתו. ב. לחימת תושבי בארי ובראשם חברי כיתות הכוננות בוצעה בנחישות ובאומץ. את גבורתם, בהגנתם בגופם על הקיבוץ ותושביו, יש להעלות על נס. לחימה זו היא שבלמה את כיבושו הכולל של הקיבוץ והצילה חיים רבים. לצידם הרמטכ"ל ציין לשבח את פעולת חברי צוות החירום היישובי (צח"י) בגיבוש תמונת מצב מתעדכנת ושמירת קשר עם התושבים תחת אש. ג. פעולת הכוחות - כוחות ביטחון רבים לחמו בקיבוץ בארי באומץ וביצעו מעשי גבורה. לצד זאת, בוצעו שגיאות וטעויות חמורות ומוטלת עלינו החובה ללמוד, לחזק ולתקן עבור העתיד. ד. הגעת כוחות התגבור - הרמטכ"ל ציין כי שאלה חשובה אשר נמצאת בבסיס כלל תחקירי הקרבות היא מה הסיבות לאי הגעת כוחות הביטחון בתחילת הלחימה ליישובים. הרמטכ"ל ציין כי תחקיר זה מספק את התשובה העקרונית שריבוי ההתקפות בו-זמנית על יישובים ומוצבים רבים ועל צירי ההגעה שנחסמו, הקשו עלינו לפעול על-מנת לממש את משימתנו. הסיבות הפרטניות יתוחקרו בתחקיר הכללי. + ה. המתנת כוחות מחוץ ליישוב - משעות הצהריים ואילך היו כוחות מחוץ לקיבוץ בהמתנה, בעוד בתוך הקיבוץ מסע ההרג נמשך. מצב זה הוא חמור מאוד ואסור שיקרה. בבחינת הסיבות שהביאו לכך נמצא כי מפקדים הגיעו עם כוחות ונכנסו לקיבוץ עם חלק מהכוח, על-מנת להבין את תמונת המצב; בחלק מהכוחות נמצא כי לא הייתה חתירה למגע, בעיקר נוכח אי-הבנת חומרת המצב והמחסור בכוחות; חלק מהממתינים בחוץ היו כוחות מעטפת של כוחות שלחמו בתוך הקיבוץ. עלינו לחדד ציווי ברור - במצב כזה על כל כוח להיכנס לתוך הבעיה ולעשות כל שהוא יכול לעצור הרג אזרחים. משעה 13:30 החלו להיצבר בקיבוץ כוחות לוחמים רבים מצה"ל, שב"כ ומשטרה. כוחות אלה חתרו למגע ולחמו בגבורה ובאומץ לב עד ליום שני בבוקר, לאחר שהרגו את כל המחבלים שהיו בקיבוץ. ו. עדיפות להגנת אזרחים על פני הגנת הכוחות - בחלק מהמקרים נוצר מצב בו כוחות לחמו להגנת מוצב ולפינוי וטיפול בחיילים פצועים לפני שעשו זאת עבור האזרחים. בתחקיר נמצא כי מקרים אלה נבעו מקושי בגיבוש תמונת מצב מלאה ולפיכך כוחות שהותקפו פעלו להגן על עצמם. יש לחזק באופן מוחלט את הציווי לפעול ולחתור להגנת האזרחים כמשימה עליונה לפני כל דבר אחר. חיילים תמיד יתנו עדיפות לטיפול באזרח, בפינוי, במיגון ובכל צורך שעולה בזירת הלחימה. זהו ערך חשוב מאוד שיש להטמיעו מהטירונות ואילך. יש לציין שהיו גם אירועים חיוביים מאוד בהיבט זה. ז. השתתפות מפקדים בכירים בלחימה - מפקדים בכירים רבים, בסדיר ובמילואים, קפצו מבתיהם ונסעו לגזרת הלחימה על-מנת להילחם. פעולה זו היא דוגמה ומופת וראויה להערכה רבה. הרמטכ"ל ציין כי על מפקד בכיר בשטח לשאוף לבטא ערך מוסף כמפקד: לפקד, להוביל, להחליט על פתרונות ולהוביל למימושם. ח. אירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן - הרמטכ"ל קבע כי מדובר באירוע ייחודי במאפייניו, שכלל אירוע בני ערובה באזור לחימה. באירועים מסוג זה על המפקד בשטח לקבל החלטות קשות שמטרתן להציל כמה שיותר אזרחים. מהתחקיר עולה כי ערך זה הנחה את קבלת ההחלטות של המפקדים בשטח באירוע זה. שיקול הדעת וניהול האירוע על-ידי כוחות הביטחון שנכחו בו בוצע באופן מקצועי וערכי, תוך שימוש נכון באמצעים שעמדו לרשות הכוחות ובהם ניהול משא-ומתן, מודיעין ושימוש בטנק כאמצעי אחרון ליצירת לחץ על המחבלים. ט. הרמטכ"ל סיכם כי תחקיר הקרב בבארי הינו התחקיר הראשון כחלק מתהליך התחקור הפנימי הרחב שנערך בימים אלו בצה"ל, ובוחן את אירועי שבעה באוקטובר ומה שהוביל אליהם. אומנם מדובר בתחקיר ראשון ויחיד שלא משקף את התמונה המלאה על שאירע באותו היום, אך הוא ממחיש בצורה ברורה את גודל הכישלון וממדי האסון שפקד את תושבי הדרום שהגנו בגופם על משפחותיהם שעות ארוכות, וצה"ל לא היה שם להגן עליהם. י. בסופו של הליכי התחקור שיאפשר גיבוש תמונה מלאה של האירועים, יתקבלו החלטות וייגזרו משמעויות מלבד המסקנות המבצעיות שיוטמעו בטווח הזמנים המיידי. יא. עלינו מוטלות האחריות והחובה לבצע הליך תחקור נוקב ומעמיק זאת על-מנת ללמוד, לחזק ולשפר את ההגנה לה ראויים אזרחי ישראל. זו למידת עומק לשם שינויי עומק שיחזקו את צה"ל, במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל. זוהי חובתנו כלפי הציבור הישראלי בכלל ותושבי הדרום בפרט.

דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, קיים הערב מסיבת עיתונאים, שבה אמר: "אני יודע שחלקכם שואלים למה אנחנו מציגים דווקא את התחקיר הזה ראשון. חשוב לי להסביר - אנחנו בעיצומו של הליך תחקירים רחב היקף שבוחן לעומק את התפיסות המבצעיות והמודיעיניות של צה"ל, התנהלות הפיקוד הבכיר בליל שבעה באוקטובר וניהול הקרבות ביישובי הדרום. אנחנו מציגים את התחקירים על-פי רמת מוכנותם, מהר ככל הניתן על-מנת לספק תשובות לתושבים, למשפחות השכולות ולמשפחות החטופים, שרוצים לדעת מה קרה באותו היום, וגם על-מנת להתאים את הלחימה שלנו ושיטות ההגנה מיד. התחקיר הזה הוא לא סופו של תהליך, הוא תחילתו. "הכוחות בבארי לחמו בחירוף נפש תוך גילוי גבורה ואומץ לב עילאי. אין כמעט יחידה שלקחה חלק בקרבות שלא איבדה לוחם או מפקד. לצד מעשי הגבורה ואומץ הלב, נעשו גם שגיאות חמורות וטעויות שנבדקו בתחקיר ועלינו להכיר בהן. מסקנות התחקיר ברורות: צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ בארי. כואב וקשה לי לומר זאת: צה"ל היה צריך להגן על תושבי קיבוץ בארי, אך לצערי אנחנו לא היינו שם במשך שעות ארוכות של הלחימה. במשך שעות הגנו תושבי בארי על משפחותיהם בגופם, כשהם לבדם מול המחבלים. "מתוך המסקנות עולה כי בשבע השעות הראשונות ללחימה, תושבי בארי לחמו כמעט לבדם מול האויב. שגיאות רבות של מפקדי צה"ל וכוחות הביטחון נבעו מאי הבנה של גודל האירוע, היעדר תמונת מצב מבצעית ופריסת כוחות שנבנתה ביחס לתרחיש ייחוס שלא תאם את המציאות הקשה בשטח. מהתחקיר עולה כי על-אף היקף צבירת הכוחות, שהגיע בשלב מסוים לכדי 700 לוחמים של צה"ל וכוחות הביטחון, עד שעות אחר-הצהריים המאוחרות הלחימה במרחב לקתה בהיעדר פיקוד ושליטה וחוסר תיאום וסדר בין הכוחות והיחידות השונות. הדבר גרם למספר אירועים בהם כוחות ביטחון הצטברו בכניסה לקיבוץ ולא נכנסו ללחימה מיידית. חוסר סדר זה אפיין מוקדי לחימה רבים במהלך שבעה באוקטובר, והוא מתוחקר בימים אלו במסגרת התחקיר הכללי שיוצג גם הוא לציבור הרחב בהמשך. "אני רוצה להתייחס לאירוע בני הערובה בביתה של פסי כהן זכרונה לברכה - אירוע שתפס מקום נכבד בתקשורת הישראלית. אירוע התבצרות קיצוני של עשרות מחבלים עם בני ערובה רבים בליבו של אזור לחימה, אירוע שלא התמודדנו עם דומה לו בעבר. בני הערובה הוחזקו על-ידי מחבלים אכזריים אשר תכננו לחטוף אותם לעזה, ומשלא הצליחו התלבטו אם להרוג את בני הערובה ולבצע התאבדות. צוות התחקור קבע שאל מול הנסיבות המורכבות והקשות ששררו, כוחות הימ"מ, השב"כ וצה"ל פעלו באופן מקצועי וסדור וקיבלו החלטות מקצועיות ואחראיות. הם מיצו עד תום את מאמצי המשא-ומתן אל מול החוטפים. רק לאחר הידרדרות של המצב ומיצוי ניסיונות המשא-ומתן לחלץ אזרחים, הכוחות ביצעו ירי טנק, בהחלטה משותפת כדי לנסות ולהפעיל לחץ על המחבלים. ההחלטה לבצע ניסיון חילוץ תחת אש התקבלה לאחר שמוצו כלל הניסיונות לקיום משא-ומתן לחילוץ בני הערובה, ולאחר שנשמע צרור ירי ארוך מתוך הבית שהעלה חשד שרוצחים את בני הערובה. ביצענו תחקיר מעמיק ומשותף עם המשטרה, הימ"מ והשב"כ שבעקבותיו הצגנו בפני בני המשפחות את הערכתנו לנסיבות מותם של בני הערובה. הצוות קבע כי מהמידע שנבחן עד כה ולמיטב הערכתנו, בתוך המבנה לא נפגעו אזרחים מירי הטנק. הצוות ציין כי מסתמן שמרבית בני הערובה שהיו בתוך הבית נרצחו על-ידי המחבלים. בנוסף, מקרה אחד בו נפגעו שני בני ערובה שהיו מחוץ למבנה מרסיסים, ובסבירות גבוהה שאחד מהם נהרג מכך. בני המשפחות שאלו שאלות קשות והעלו מקרים נוספים אותם נידרש לבדוק, ואנחנו נבדוק ביחד עם בני המשפחות ונגיע לבירור כלל הנסיבות. "באשר לתפקוד המפקדים הבכירים שהיו בנקודה, צוות התחקור מצא כי אלו פעלו בתיאום ובמקצועיות אל מול נסיבות קשות במיוחד, ועשו הכל, על-מנת להציל אזרחים ולצערי האירוע הסתיים בתוצאות קשות. "אלו הן רק חלק מהמסקנות. חשוב להדגיש שזהו תחקיר מתפתח. משמעו כל מידע חדש שיתווסף ייבחן וייבדק. מובן לנו שיהיו שאלות נוספות, תשובות שנצטרך להשלים במעלה הדרך. אנחנו נהיה שם על-מנת לתת מענה. בשלב זה מטמיעים בצה"ל את הלקחים העולים מהתחקיר".

שאלות ותשובות

ש: דובר צה"ל, דיברת על הבית של פסי. האם תת-אלוף ברק חירם נוקה לחלוטין במסגרת התחקיר ומבחינתכם, מבחינת צה"ל, עתיד גם להמשיך להתקדם לתפקיד מפקד אוגדת עזה? ת: התחקיר הזה, מטרתו לא הייתה לזכות את ברק חירם. מטרתו הייתה לחקור, תחקיר מבצעי לקרב בבארי, לכל המפקדים, גם לברק. לגבי המשך תפקידו של ברק, זה דבר שהרמטכ"ל יחליט. ברק פעל באופן הטוב ביותר שהוא היה יכול לפעול, יצר סדר בתוך כאוס, עשה גם שגיאות כמו מפקדים רבים נוספים. התחקיר עמד על כך. ש: למה התחקיר לא נוגע בהפעלת חיל-האוויר בשבעה באוקטובר? ת: התחקיר הזה נוגע בכל מה שקרה בקרב בבארי. כל הפעלת חיל-האוויר בקרב בבארי נידונה פה לפרטי פרטים והוצגה על כלל המרכיבים השונים שלה. יהיה תחקיר חיל אוויר מלא, שיוצג לרמטכ"ל על כלל הרכיבים שלחיל-האוויר באותו היום, בשבעה באוקטובר, וגם הוא יוצג לציבור. ש: למרות הכישלון הברור בבארי, לא ראינו מסקנות אישיות, האם צפויות השלכות אישית נגד מפקדים בכירים? ת: זה תחקיר מבצעי, יש בו עובדות, יש בו לקחים ויש בו מסקנות. בהמשך הדרך יהיו דברים שייבחנו על-ידי ובהנחיית הרמטכ"ל. הוא נתן הנחיה לבחון דברים נוספים, ויהיו גם מסקנות אישיות. ש: דיברת על תחקיר אחרים, במה יעסקו התחקירים הקרובים ומתי יפורסמו? ת: אנחנו תיארנו את תהליך התחקירים. יש תחקירים של תפיסות מבצעיות, יש תחקיר של המודיעין, יש תחקיר של ההגנה, יש תחקיר של כל מה שקרה בקבלת ההחלטות בלילה של שבעה באוקטובר ויש תחקירי קרבות. הם קורים במקביל. אנחנו נציג לציבור לפני כל תחקיר מה הולך לקרות קדימה ונעשה את זה בצורה שקופה. ש: לאור נאום שר הביטחון הערב וגם הקולות השונים בחברה הישראלית, האם הצבא והרמטכ"ל סבורים שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי טבח שבעה באוקטובר וכישלון צה"ל באותו היום? ת: צה"ל מחויב לעשות תחקירים מבצעיים. מאז הקמתו הוא מחויב לחקר האמת, זה ערך מרכזי. בלא מעט מלחמות ישראל היו ועדות בדיקה חיצוניות ומי שיקבע יחליט על כך, וראוי שניבדק גם בבדיקה חיצונית. ש: עיתון ניו-יורק פרסם בדצמבר תחקיר לפיו ברק חירם הורה לירות את הפגז גם במחיר נפגעים אזרחים. התחקיר צוטט בעיתונות הערבית ושומש כתעמולה נגד צה"ל. לפי התחקיר הצה"לי שהצגתם היום, מסתבר שמדובר בפייק ניוז. האם יינקטו צעדים נגד הניו-יורק טיימס? ת: אני התנצלתי בפני תושבי בארי היום על כך שהיו ראיונות לתקשורת תרם סיום התחקיר המבצעי. זה לא היה ראוי ונאמרו אמירות פוגעות מאוד עבור תושבי הקיבוץ, ואני מצר על כך. זאת הייתה שגיאה, היה צריך להמתין לסוף התחקיר המבצעי ולהציג את הדברים כפי שאני מציג עכשיו בפני הציבור אחרי שהקהילה והמשפחות השכולות קיבלו מאיתנו את התשובות. ש: חשפתם היום באתר צה"ל ובתדרוך שלך תמצית מסקנות ופרטים מתוך התחקיר על הקרב מבארי. אילו חלקים מתוך הדוח עצמו, המלא, והחומרים שעליו הוא מתבסס כולל את עדויות, יועמדו לעיון הציבור, ואילו חומרים יימסרו למבקר המדינה? ת: צוות התחקיר של האלוף מיקי אדלשטיין יכין בסיומו של יום דוח. קודם כל יציגו אותו לתושבי בארי ולמשפחות השכולות, ולאחר מכן אנחנו נפרסם את מה שנוכל לפרסם, בהיבטי נגזרות של ביטחון מידע, באתר צה"ל לציבור באופן מלא ושקוף. לגבי כל סוגיה של ועדת בדיקה חיצונית שתבדוק את צה"ל, היא תקבל את הדוחות ואת החומרים של התחקירים שבוצעו כפי שהיה במלחמות העבר.