שר המשפטים, יריב לוין, אומר כי יש למנות את נשיא בית המשפט העליון רק לאחר שתושג הסכמה רחבה, וזאת "בהתאם למצוות המחוקק, מדיניותו כשר המשפטים והאינטרס הציבורי המובהק בעתות מלחמה". לוין הגיש (14.7.24) את תגובתו לעתירה לבג"ץ, המבקשת לחייב אותו למנות נשיא קבוע לקראת פרישתו של ממלא-מקום הנשיא, עוזי פוגלמן, בעוד שלושה חודשים. העתירה תידון ב-18.7.24. לוין סירב למנות את יצחק עמית לנשיא עם פרישתה של אסתר חיות באוקטובר שעבר ומסרב למנותו גם כעת. לדברי לוין, כל תוצאה למעט דחיית העתירה (שהגישה התנועה לאיכות השלטון) "משמעותה רפורמה שיפוטית בשיטת בחירת השופטים הנוהגת בישראל למעלה מ-70 שנה, ומשמעותה שינוי מן היסוד של האיזון אותו קבע המחוקק בין הגורמים השונים בוועדה לבחירת שופטים, אשר חלק מאיזון זה הינו הקביעה כי שר המשפטים הוא יו"ר הוועדה ולו נתון שיקול הדעת הן בדבר כינוסה והן בדבר זהות המועמדים שיעלו להצבעה ועיתוי ההצבעה בעניינם". לוין טוען, כי העתירה מבקשת לפרק אותו - נבחר הציבור - מהסמכויות שניתנו לו בחוק יסוד השפיטה כיו"ר הוועדה ולהעביר סמכות זאת אל השופטים. הוא דוחה את הנטען בעתירה ובעמדת היועצת המשפטית, גלי מיארה, ואומר שעמדתו אינה פוגעת בהפרדת הרשויות ובאיזון בין הגורמים בוועדה [הממשלה, הכנסת, הרשות השופטת ולשכת עורכי הדין], אלא העתירה היא העלולה לעשות זאת. לדבריו, יש לברך על הניסיון להגיע להסכמה רחבה, ולא יעלה על הדעת שבג"ץ יורה לו לכנס את הוועדה ובכך לפגוע באינטרס הציבורי ובאמון הציבורי ברשויות השלטון. לדעת לוין, שמירת כללי המשחק הקיימים - המחייבים את נבחרי הציבור ונציגי מערכת המשפט להגיע להסכמות - היא זו שמתמרצת הגעה להסכמות. בהעדר חלופות חד-צדדיות, הצדדים מוצאים פשרה המבטיחה תוצאה מאוזנת לגופה ואמון ציבורי; קבלת העתירה תבטל תמריץ זה. עוד הוא אומר כי ההחלטה האם לכנס את הוועדה נתונה בידיו ואינה סמכות חובה, וכי המחוקק דורש הסכמה רחבה בנוגע לבחירת שופטי העליון. לוין טוען עוד, שבג"ץ מצוי בניגוד עניינים מוסדי בעצם העובדה שהוא דן בנושא, וכי מדובר בסוגיה פוליטית שהיא בלתי שפיטה. לבסוף אומר לוין, כי הטענה לפיה יש לבחור את הנשיא לפי עקרון הסניוריטי (הוותק בבית המשפט העליון), עומדת בניגוד להוראות החוק ולפסיקת בית המשפט העליון. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר.