עו"ד
ברק לייזר יועמ"ש הנהלת בית המשפט: "מוסד נציבות תלונות הציבור על השופטים ממלא תפקיד חשוב ומשמעותי מאין כמוהו לשם שמירה על תפקודה התקין של הרשות השופטת. הנציב ממלא תפקיד חשוב באיזון העדין שבין שמירה על עקרון עצמאות הרשות השופטת, לבין הצורך בנשיאתם של המפוקחים באחריות לפועלם בפני הציבור. כדי לקיים את תפקידו כגורם פיקוח בלתי תלוי, יש להבטיח את מקצועיותו של הנציב ואת עצמאותו המקצועית כמו גם את אי-תלותו בגורמים הממנים. הצעת החוק מבקשת להשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה - להפוך את מוסד הנסיבות לגוף פוליטי, לא מקצועי, אשר ניתן לעשות בו שימוש כקרדום לחפור בו לפגיעה ברשות השופטת, בשופטים ובציבור הישראלי.
"הצעת החוק מבטלת את שיטת הבחירה הקיימת, ומעבירה את סמכות מינוי הנציב מידי הוועדה לבחירת שופטים לידי חברי הכנסת. היא מבטלת את הדרישות המקצועיות הנדרשות מהנציב ופותחת את הדרך למינוי פוליטי של אדם שאינו כשיר לביצוע התפקיד.
"השינוי המוצע בא על-רקע אי-ההסכמות בין שר המשפטים ובין ומ"מ הנשיא, כאשר כהונת הנציב האחרון הסתיימה בתחילת חודש מאי 2024 ומאז טרם מונה לו מחליף. ככל שתכלית ההצעה היא להתגבר על סיטואציה זו, ניתן להגשימה בדרכים אחרות, שאינן כוללות שינוי בסיסי בשיטת המינוי. העדר הסכמות בין השר לבין ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון בנוגע למינוי – כאשר השניים עדיין לא מיצו את ההידברות ביניהם בנושא זה - אינו מצדיק חקיקה שיש בה חשש לפגיעה משטרית עמוקה, באופן שיפגע במוסד הנציבות ובאמון הציבור בו, ויוביל לפגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת ולהחלשתה. אנו תקווה כי שר המשפטים ישוב לקיים עם ממלא-מקום הנשיא פגישות עבודה, במסגרתן יוכלו למצות את השיח באשר למועמדים לתפקיד זה.
"ביטול הדרישה בהצעת החוק כי המועמד לתפקיד הנציב יהיה בעל ניסיון מקצועי מתאים וכי תהיה לו היכרות עם מערכת בתי המשפט, עשוי להוביל לבחירה באדם נטול כישורים או היכרות עם מערכת המשפט ולהוביל למינוי של אדם שאינו כשיר לכך, על יסוד מניעים פוליטיים ומטרות עלומות. זאת, בעוד הנציב אמור להיות גורם מקצועי, ניטרלי ועצמאי בפעולותיו. לטעמנו, על-מנת שהנציב יוכל לבצע את תפקידו נאמנה, עליו להכיר לעומק את מערכת המשפט ואת עבודת השופטים ולהבין את האתגרים עמם הם מתמודדים. פוליטיזציה של הליך מינוי הנציב, תוך התעלמות משיקולים מקצועיים בבחירתו, תביא לפגיעה בעצמאות מוסד הנציבות, לשקילת שיקולים פוליטיים בבירור התלונות ובשל כך גם לפגיעה בעקרון העצמאות השיפוטית.
"בחירה של נציב על-ידי הפרלמנט היא הליך חריג כשלעצמו. שיטה זו מקובלת במדינות שאין אנו רוצים להידמות להן, כגון פולין והונגריה, בהן הסמכות לפקח על מערכת המשפט, אשר הועברה לידי הפרלמנט והממשלה, גררה פגיעה חמורה בעצמאות השיפוטית, הובילה למשבר חוקתי חריף, הביאה לירידה באמון הציבור ולהטלת עיצומים כלכליים מצד
האיחוד האירופי. מה שקרה במדינות אלו צריך להדליק נורות אדומות גם בעניינה של הצעת החוק שלפנינו – שמבקשת כאמור לפגוע ברשות השופטת. גם בעניינו, מגלמת הצעת החוק חשש לפגיעה משטרית עמוקה: כזכור, לנציב סמכות להציע לוועדה לבחירת שופטים לפתוח בהליכי הדחה של שופט. שליטה פוליטית במוסד הנציב מן הסוג המוצע בהצעת החוק הינה פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים. למרבה הצער, אין זה עניין תיאורטי כלל ועיקר. כבר נחשפנו לאחרונה לדרישות של גורמים פוליטיים להדחה של שופט בשל החלטותיו השיפוטיות שלא תאמו את תפישת עולמם.
"חשוב להדגיש כי מנגנון המינוי לפיו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון מציעים מועמד מוסכם והוועדה לבחירת שופטים ממנה נציב מבין המועמדים שהובאו בפניה, הינו מנגנון קיים בחקיקה הישראלית. כך לדוגמה גם בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, נקבע כי את נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ממנה שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. בחוק שנחקק לפני כ-7 שנים מצא המחוקק כי מנגנון הסכמה עם ראש הגוף המבוקר על זהות המבקר, הינו מנגנון ראוי ומאוזן.
"קיימת חשיבות מכרעת לכך שהנציב יהיה מי שכיהן בעבר כשופט ומכיר היטב את מערכת בתי המשפט, את סדרי הדין, את כללי האתיקה ואת אופן ניהול התיקים והדיונים. מי שלא ניהל דיון בעצמו יתקשה מאוד לחוות דעתו בשאלה כיצד ראוי לעשות כן. כמו-כן לגישתנו, קיים ערך רב במינוי נציב שכיהן בתפקיד שופט בבית המשפט העליון, כפי שהיה הנוהג מיום הקמת הנציבות לפני למעלה מ-20 שנה. אין הכרח מבחינתנו למינוי שופט בדימוס מבית המשפט העליון. עם זאת, מבין מועמדים פוטנציאלים העומדים בדרישות החוק ובאמות המידה הדרושות, יש להעדיף שופט בדימוס מבית המשפט העליון".
היו"ר רוטמן: "לפני שבעה חודשים הנהלת בית המשפט טענה שמתקיים שיח, ועכשיו טוענת שלא. עם כל הכבוד לשיח המתנהל, היו גורמים שביקשו ממני להתערב ולגשר, וכל פעם כשביררתי טענה של הנהלת בית המשפט כאילו השר סרבן, היא התבררה כשקרית. הבחירה שלך לעשות פיליבסטר מאוד ברורה, וזה לא תפקידך".
עו"ד
אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"ש עמדה על הקשיים בהצעת החוק ברקע החשש שהיא תביא לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת: "ביקורת על התנהלות של שופטים היא כמובן דבר חשוב, אשר מגביר את האמון של הציבור במערכת המשפט. אולם יש להבטיח שבירור התלונות לא יהווה כלי להשפעה לא ראויה על שיקול הדעת השיפוטי ויצירת אפקט מצנן על עריכת ביקורת על הכנסת והממשלה. משכך, יש חובה להבטיח שמנגנון הביקורת יהיה מאוזן, ושלא יהיה אפשר לעשות בו שימוש לרעה לשם פגיעה במערכת המשפט ובעצמאותה.
"הצעת החוק מפרה את האיזונים הקיימים במודל אותו עיצבה הכנסת בהליך חקיקה מעמיק, אשר כלל עבודת מטה מקצועית של חודשים רבים – ומכניסה שיקולים פוליטיים למוסד הנציב, אשר במהותו הוא מוסד מקצועי.
"שיקולים פוליטיים בכנסת הם לא שיקולים זרים, וזה תפקידה של הכנסת לשקול שיקולים פוליטיים וייצוגיים, ולכן צריך להבטיח שההכרעות המובאות בפניה מתאימות להכרעות מהסוג זה. בחירת הנציב אינה מתאימה לכך.
"מינוי על-ידי 70 חברי כנסת יכול להוביל למבוי סתום גם בכנסת, ובכך הצעת החוק גם לא תשיג את המטרה המוצהרת שלה".
בהתייחסה לעיתוי הצעת החוק, ולשינוי כללי המשחק אמרה כי "מדובר בהצעת חוק שעוסקת בהיבטים משטריים, עמוק "בתוך המשחק", תוך עריכת שינוי מהותי ביותר. סמכות החקיקה לא נועדה כדי לכפות על צד כזה או אחר להסכים למועמד כזה או אחר. לפיכך, יש לתת לזמן לעשות את שלו ולקוות שתושג הסכמה בין מ"מ נשיא בית המשפט ושר המשפטים, כפי שהושגו גם בעניינים אחרים".
עו"ד
עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין: "במקרה הנדון שעלה בגלל בעיה ספציפית של אי-הסכמה, מ"מ הנשיא פוגלמן, שאחת הטענות היא כי הוא עצמו יהיה חלק מהליך הבחירה, פורש בעוד שלושה חודשים, כך שאין חשש במקרה זה, מעבר לכך שאין בעיה עם הליך הבחירה. יש חשיבות גדולה לכך שיהיה שופט עליון שהיה גם בערכאות ערעור, זה יתרון, אך אפשר גם להגיע למועמדים מוסכמים אחרים. התחושה היא שהנושא לא מוצה".
עו"ד
איל רוזובסקי, לשכת עוה"ד: "אנחנו מתנגדים להצעה שפוגעת בהפרדת הרשויות ויוצרת פוליטיזציה. המבקר צריך להיות שופט בדימוס, ועדיף שופט עליון בדימוס. במקום שהוועדה לבחירת שופטים תבחר, מעבירים את הבחירה הישירה לכנסת. החוק הקיים אומר שמעמדו הציבורי של האדם והיכרותו את מערכת המשפט יובאו בחשבון והצעת הלןק מוחקת את הסעיף, הזה, כי רוצים לאפשר מינוי פוליטי. האמירה שלא יישב שופט עליון משמעותה הבעת אי-אמון במערכת המשפט ויצירת דה-לגיטימציה. נשיא העליון חייב להיות מעורב בבחירה בהצעה וכרגע אין הידברות כי
יריב לוין לא מוכן שיהיה שופט עליון בדימוס. הפתרון המשפטי הוא לתקן תיקון קל ולומר שהנציב יהיה שופט עליון בדימוס והפתרון הפרקטי הוא שכל אחד מהם ייתן מועמד והוועדה לבחירת שופטים תכריע".