"עולות שאלות לגבי הקושי בהוצאת הגורם המקצועי לבחירה לחלוטין. היום יש איזון בין ההיבטים הפוליטיים למקצועיים ופה רוצים להוציא לגמרי את הגורמים המקצועיים מההליך. זאת בשונה ממוסדות מקבילים שהזכרתי כמו נציבות הביקורת על התביעה, נציבות ביקורת על קופות חולים או הצעת החוק שנדונה פה לנציבות ביקורת על רבנים. "קושי נוסף הוא בכך שהגוף המבקר את השופטים יהיה הכנסת, כי מרגע שהליך הבחירה נעשה כך המבקר יהיה הכנסת. הפוליטיקה היא חלק מהבית הזה, זו לגיטימי כחלק מהשיקולים בכנסת בנושאים רבים כמו קידום הצעות חוק למשל.  השאלה האם מתאים שהשיקולים הפוליטיים-ייצוגיים יהיו אלה שינחו בחירה של נציב תלונות על שופטים – האם מתאים שהפעלת שיקול הדעת שלו תתבסס על שיקולים פוליטיים?  זה מעלה חשש לפגיעה בעצמאות ואי התלות של השופטים. "הכנסת באופן שגרתי לא בוחרת בעלי תפקיד. היא בוחרת את נשיא המדינה שהוא תפקיד ייצוגי והכנסת בוחרת את מבקר המדינה, כי התפיסה הבסיסית היא שהוא זרועה הארוכה של הכנסת בפיקוח על הרשות המבצעת. פיקוח על הממשלה הוא אחד מתפקידיו המרכזיים של הפרלמנט. זה שונה מאוד מנציב תלונות הציבור על שופטים". לשאלת היו"ר רוטמן, מי מפקח על הרשות השופטת, אמר כי "אין בקרה פרטנית על עבודת השופטים בכנסת. בהתאם לתפיסה הזו, נציבות התלונות על שופטים לא נקבעה כיחידה עצמאית כמו מבקר המדינה אלא יחידת סמך במשרד המשפטים, ומבחינת אופי הביקורת היא לא עושה ביקורת מערכתית אלא פניות קונקרטיות. גם אם יש כוונה לעשות שינוי ולבנות אותה כגוף עצמאי, זה מחייב הסתכלות יותר רחבה במבט צופה פני עתיד - איך בונים אותה, את המבנה התפקיד התקציב ואז גם את הליך הבחירה". לבסוף אמר: "הצעת החוק נועדה לפתור מבוי סתום, אבל היא לא מונעת תרחיש של מבוי סתום בכנסת כי היום יש 64 בקואליציה וההצעה היא לדרוש רוב של 70 חברי כנסת, וייתכן שישוחזר המבוי הסתום. "לעניין טענת ניגוד העניינים של שופטי העליון, יש לזכור שיש למעלה מ-1,000 נושאי משרה ושופטי העליון הם כאחוז וחצי, וייתכן שיש למצוא לכך פתרון נקודתי שלא במסגרת שינוי כלל ההסדר. בדומה, לא ראיתי ששרים מודרים מהליך הבחירה של המבקר בכנסת למרות שהם המבוקרים הראשיים. "אחד מעקרונות היסוד בחקיקה הוא שהסדרים משטריים נקבעים מאחורי מסך הבערות והעברת הבחירה לכנסת במצב של חוסר הסכמה משנה את הכללים ואת כל האיזונים הקיימים אחרי שה'משחק' החל".

עו"ד ברק לייזר יועמ"ש הנהלת בית המשפט: "מוסד נציבות תלונות הציבור על השופטים ממלא תפקיד חשוב ומשמעותי מאין כמוהו לשם שמירה על תפקודה התקין של הרשות השופטת. הנציב ממלא תפקיד חשוב באיזון העדין שבין שמירה על עקרון עצמאות הרשות השופטת, לבין הצורך בנשיאתם של המפוקחים באחריות לפועלם בפני הציבור. כדי לקיים את תפקידו כגורם פיקוח בלתי תלוי, יש להבטיח את מקצועיותו של הנציב ואת עצמאותו המקצועית כמו גם את אי-תלותו בגורמים הממנים. הצעת החוק מבקשת להשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה - להפוך את מוסד הנסיבות לגוף פוליטי, לא מקצועי, אשר ניתן לעשות בו שימוש כקרדום לחפור בו לפגיעה ברשות השופטת, בשופטים ובציבור הישראלי. "הצעת החוק מבטלת את שיטת הבחירה הקיימת, ומעבירה את סמכות מינוי הנציב מידי הוועדה לבחירת שופטים לידי חברי הכנסת. היא מבטלת את הדרישות המקצועיות הנדרשות מהנציב ופותחת את הדרך למינוי פוליטי של אדם שאינו כשיר לביצוע התפקיד.   "השינוי המוצע בא על-רקע אי-ההסכמות בין שר המשפטים ובין ומ"מ הנשיא, כאשר כהונת הנציב האחרון הסתיימה בתחילת חודש מאי 2024 ומאז טרם מונה לו מחליף. ככל שתכלית ההצעה היא להתגבר על סיטואציה זו, ניתן להגשימה בדרכים אחרות, שאינן כוללות שינוי בסיסי בשיטת המינוי. העדר הסכמות בין השר לבין ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון בנוגע למינוי – כאשר השניים עדיין לא מיצו את ההידברות ביניהם בנושא זה - אינו מצדיק חקיקה שיש בה חשש לפגיעה משטרית עמוקה, באופן שיפגע במוסד הנציבות ובאמון הציבור בו, ויוביל לפגיעה בעצמאותה של הרשות השופטת ולהחלשתה. אנו תקווה כי שר המשפטים ישוב לקיים עם ממלא-מקום הנשיא פגישות עבודה, במסגרתן יוכלו למצות את השיח באשר למועמדים לתפקיד זה. "ביטול הדרישה בהצעת החוק כי המועמד לתפקיד הנציב יהיה בעל ניסיון מקצועי מתאים וכי תהיה לו היכרות עם מערכת בתי המשפט, עשוי להוביל לבחירה באדם נטול כישורים או היכרות עם מערכת המשפט ולהוביל למינוי של אדם שאינו כשיר לכך, על יסוד מניעים פוליטיים ומטרות עלומות. זאת, בעוד הנציב אמור להיות גורם מקצועי, ניטרלי ועצמאי בפעולותיו. לטעמנו, על-מנת שהנציב יוכל לבצע את תפקידו נאמנה, עליו להכיר לעומק את מערכת המשפט ואת עבודת השופטים ולהבין את האתגרים עמם הם מתמודדים. פוליטיזציה של הליך מינוי הנציב, תוך התעלמות משיקולים מקצועיים בבחירתו, תביא לפגיעה בעצמאות מוסד הנציבות, לשקילת שיקולים פוליטיים בבירור התלונות ובשל כך גם לפגיעה בעקרון העצמאות השיפוטית. "בחירה של נציב על-ידי הפרלמנט היא הליך חריג כשלעצמו.  שיטה זו מקובלת במדינות שאין אנו רוצים להידמות להן, כגון פולין והונגריה, בהן הסמכות לפקח על מערכת המשפט, אשר הועברה לידי הפרלמנט והממשלה, גררה פגיעה חמורה בעצמאות השיפוטית, הובילה למשבר חוקתי חריף, הביאה לירידה באמון הציבור ולהטלת עיצומים כלכליים מצד האיחוד האירופי. מה שקרה במדינות אלו צריך להדליק נורות אדומות גם בעניינה של הצעת החוק שלפנינו – שמבקשת כאמור לפגוע ברשות השופטת. גם בעניינו, מגלמת הצעת החוק חשש לפגיעה משטרית עמוקה: כזכור, לנציב סמכות להציע לוועדה לבחירת שופטים לפתוח בהליכי הדחה של שופט. שליטה פוליטית במוסד הנציב מן הסוג המוצע בהצעת החוק הינה פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים. למרבה הצער, אין זה עניין תיאורטי כלל ועיקר. כבר נחשפנו לאחרונה לדרישות של גורמים פוליטיים להדחה של שופט בשל החלטותיו השיפוטיות שלא תאמו את תפישת עולמם.  "חשוב להדגיש כי מנגנון המינוי לפיו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון מציעים מועמד מוסכם והוועדה לבחירת שופטים ממנה נציב מבין המועמדים שהובאו בפניה, הינו מנגנון קיים בחקיקה הישראלית. כך לדוגמה גם בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, נקבע כי את נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ממנה שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. בחוק שנחקק לפני כ-7 שנים מצא המחוקק כי מנגנון הסכמה עם ראש הגוף המבוקר על זהות המבקר, הינו מנגנון ראוי ומאוזן. "קיימת חשיבות מכרעת לכך שהנציב יהיה מי שכיהן בעבר כשופט ומכיר היטב את מערכת בתי המשפט, את סדרי הדין, את כללי האתיקה ואת אופן ניהול התיקים והדיונים. מי שלא ניהל דיון בעצמו יתקשה מאוד לחוות דעתו בשאלה כיצד ראוי לעשות כן. כמו-כן לגישתנו, קיים ערך רב במינוי נציב שכיהן בתפקיד שופט בבית המשפט העליון, כפי שהיה הנוהג מיום הקמת הנציבות לפני למעלה מ-20 שנה. אין הכרח מבחינתנו למינוי שופט בדימוס מבית המשפט העליון. עם זאת, מבין מועמדים פוטנציאלים העומדים בדרישות החוק ובאמות המידה הדרושות, יש להעדיף שופט בדימוס מבית המשפט העליון". היו"ר רוטמן: "לפני שבעה חודשים הנהלת בית המשפט טענה שמתקיים שיח, ועכשיו טוענת שלא. עם כל הכבוד לשיח המתנהל, היו גורמים שביקשו ממני להתערב ולגשר, וכל פעם כשביררתי טענה של הנהלת בית המשפט כאילו השר סרבן, היא התבררה כשקרית. הבחירה שלך לעשות פיליבסטר מאוד ברורה, וזה לא תפקידך". עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"ש עמדה על הקשיים בהצעת החוק ברקע החשש שהיא תביא לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת: "ביקורת על התנהלות של שופטים היא כמובן דבר חשוב, אשר מגביר את האמון של הציבור במערכת המשפט. אולם יש להבטיח שבירור התלונות לא יהווה כלי להשפעה לא ראויה על שיקול הדעת השיפוטי ויצירת אפקט מצנן על עריכת ביקורת על הכנסת והממשלה. משכך, יש חובה להבטיח שמנגנון הביקורת יהיה מאוזן, ושלא יהיה אפשר לעשות בו שימוש לרעה לשם פגיעה במערכת המשפט ובעצמאותה. "הצעת החוק מפרה את האיזונים הקיימים במודל אותו עיצבה הכנסת בהליך חקיקה מעמיק, אשר כלל עבודת מטה מקצועית של חודשים רבים – ומכניסה שיקולים פוליטיים למוסד הנציב, אשר במהותו הוא מוסד מקצועי. "שיקולים פוליטיים בכנסת הם לא שיקולים זרים, וזה תפקידה של הכנסת לשקול שיקולים פוליטיים וייצוגיים, ולכן צריך להבטיח שההכרעות המובאות בפניה מתאימות להכרעות מהסוג זה. בחירת הנציב אינה מתאימה לכך. "מינוי על-ידי 70 חברי כנסת יכול להוביל למבוי סתום גם בכנסת, ובכך הצעת החוק גם לא תשיג את המטרה המוצהרת שלה". בהתייחסה לעיתוי הצעת החוק, ולשינוי כללי המשחק אמרה כי "מדובר בהצעת חוק שעוסקת בהיבטים משטריים, עמוק "בתוך המשחק", תוך עריכת שינוי מהותי ביותר. סמכות החקיקה לא נועדה כדי לכפות על צד כזה או אחר להסכים למועמד כזה או אחר. לפיכך, יש לתת לזמן לעשות את שלו ולקוות שתושג הסכמה בין מ"מ נשיא בית המשפט ושר המשפטים, כפי שהושגו גם בעניינים אחרים". עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין: "במקרה הנדון שעלה בגלל בעיה ספציפית של אי-הסכמה, מ"מ הנשיא פוגלמן, שאחת הטענות היא כי הוא עצמו יהיה חלק מהליך הבחירה, פורש בעוד שלושה חודשים, כך שאין חשש במקרה זה, מעבר לכך שאין בעיה עם הליך הבחירה. יש חשיבות גדולה לכך שיהיה שופט עליון שהיה גם בערכאות ערעור, זה יתרון, אך אפשר גם להגיע למועמדים מוסכמים אחרים. התחושה היא שהנושא לא מוצה". עו"ד איל רוזובסקי, לשכת עוה"ד: "אנחנו מתנגדים להצעה שפוגעת בהפרדת הרשויות ויוצרת פוליטיזציה. המבקר צריך להיות שופט בדימוס, ועדיף שופט עליון בדימוס. במקום שהוועדה לבחירת שופטים תבחר, מעבירים את הבחירה הישירה לכנסת. החוק הקיים אומר שמעמדו הציבורי של האדם והיכרותו את מערכת המשפט יובאו בחשבון והצעת הלןק מוחקת את הסעיף, הזה, כי רוצים לאפשר מינוי פוליטי. האמירה שלא יישב שופט עליון משמעותה הבעת אי-אמון במערכת המשפט ויצירת דה-לגיטימציה. נשיא העליון חייב להיות מעורב בבחירה בהצעה וכרגע אין הידברות כי יריב לוין לא מוכן שיהיה שופט עליון בדימוס. הפתרון המשפטי הוא לתקן תיקון קל ולומר שהנציב יהיה שופט עליון בדימוס והפתרון הפרקטי הוא שכל אחד מהם ייתן מועמד והוועדה לבחירת שופטים תכריע".

השופט בדימוס אברהם יעקב: "אני סבור שאפשר להגיע להבנה כי העניין הזה בנפשנו. כאשר מדובר במינוי שהוא כולו פוליטי, בניגוד לוועדה למינוי שופטים, שם אין רק פוליטיקאים, ההצעה מדברת על מינוי פוליטי נטו שיפגע ברשות השופטת בעצמאותה ואת זה אני משוכנע שאף אחד מאיתנו לא רוצה. כולנו רוצים שהמדינה תתפקד ואם נתחיל להכניס פוליטיקה גם לשפיטה בזה זה נגמר. היום אין לנו אפילו שלוש רשויות נפרדות כי הכנסת היא שיקוף של הקואליציה ואין בקרה אמיתי של הכנסת על פעולות הממשלה כי יש משמעת קואליציונית. מינוי פוליטי זו פגיעה בלב ליבה של הרשות השופטת". ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אנחנו בשבוע האחרון לכנס, וזה שבוע שבו עושים ניקוי שולחן ועוסקים בהצעות חוק שכבר החל בהן הדיון ונמצאות במצב מתקדם ובטח לא התחלתי. הנושא שנדון היום הוא מאוד שנוי במחלוקת ויכולות להתקבל בו הסכמות. אנחנו, לצערי, לפני הפגרה הכי ארוכה שהייתה כאן. אני פונה ליו"ר לתת עוד פרק זמן כאורך הפגרה להגיע להסכמות. אין שום סיבה שהכנסת לא תיתן לצדדים להגיע להסכמה בהתאם לחוק שקבעה". היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "זה אינו דיון ראשון בנושא. הצעתך, לו תתקבל, עלולה להביא למצב שבו נפקיר את אזרחי המדינה שלא יהיה מי שיבדוק את תלונתם למעלה משנה, כי לא מגיעים להסכמות. הגיעה אליי פנייה לנסות להגיע להצעה מוסכמת לקריאות שנייה ושלישית, הצעה שלדעתי קרובה יותר לעמדתכם מאשר לעמדתי, ואתם פעם נוספת לא מנסים לקיים מו"מ אלא להגיע למריבות, חשבתי שלא ראוי שנריב בינינו ושההצעה תייתר את המריבה - ושוב בחרתם שלא". ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): "ישבנו פה שעות על הצעת חוק הנבצרות, חוקי היסוד, פקודת המשטרה, הסבירות, דרעי 3 ועוד, כשהמשותף לכל החקיקות היה שלא היה להן היגיון מקצועי חוץ מזה שהדרג הפוליטי מרסק רשות אחרת, או שיקולים אישיים פוליטיים, כל החקיקה המשפטית הייתה או דרך הצעות חוק של ועדת החוקה או בוועדה מקבילה שבישלה חוקים, ותמיד גם היה מנגנון גרוע כמו בתיקון חוק הנבצרות. הניסוח היה ריסוק הרשות השופטת. איך אנחנו יכולים להסתכל על הציבור ולחזור לימים האלו? גם אם צריך לתקן מנגנון, מדובר על נציב תלונות הציבור על שופטים שאמור להיות א-פוליטי. מוצע פה מנגנון פוליטי. אני יודעת שאחרי 7.10 היו לך הרבה מחשבות איך הגענו למצב הזה, ואני פונה אליך שתחדלו מזה". היו"ר רוטמן: "השיח הזה לא לגיטימי. אתם אומרים שלא נתמודד עם הבעיה. המציאות היא שנכון להיום אין לאזרחי ישראל כתובת לתלונות. אתם לא מוכנים לפתור את הפלונטר הזה. מוסכם שלא יכול להיות שהשופטים יבררו את התלונות המוגשות עליהם. ההצעה האופרטיבית היחידה שקיבלתי מכם היא 'אל תעשה כלום 3 חודשים', או להעביר את ההכרעה לגוף שבו יש לשופטים שליטה מוחלטת. ההצעה שלי, יש לה יתרונות וחסרונות, ואני פתוח להצעות נוספות ובלבד שיעמדו בסטנדרטים שלא נותנים כוח לגוף שהראה שהוא דן פעם אחר פעם בענייני השופטים בניגוד עניינים מוחלט. הגוף היחיד שיכול הוא הכנסת. אפשר לשמוע הצעות שונות, אבל לומר שאם נתקדם לרעיון הזה תשרפו את המדינה, זה לא דבר שניתן לקבל".

ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): "289 ימים למלחמה, 120 חטופות וחטופים נמקים בשבי חמאס. זה לא הזמן לדון בכל חוק למעט חוקים הקשורים במלחמה, והחוק הזה הוא עוד לבנה בהפיכה המשטרית, רק עכשיו זה בשיטת הסלאמי. החוק מציע פוליטיזציה מלאה בגוף מעין-שיפוטי. הגוף שיבחר הוא לא מקצועי אלא רק פוליטיקאים, כשאין לאנשי מקצוע שום אפשרות לתרום לגוף הבוחר. אני לא רואה מציאות שבה 70 ח"כים יסכימו כך שהחוק המוצע לא יפתור את הבעיה. החוק כיום הוא שילוב ראוי בין מוסד ביקורת עצמאי וחיצוני לבין שמירת המערכת השיפוטית". ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) בחר בגימיק, הניף את תמונת התצפיתניות שנחטפו לעזה והשתלח ביו"ר הוועדה: "אתה אחראי לאסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה. כמה רוע לב. לא ייתכן שאתה ממשיך לקיים דיון של הפיכה משטרית כשיש חטופים וחטופות בעזה". היו"ר רוטמן נזף בו: "תתבייש לך שאתה מבזה את החטופים ומשתמש בתמונות חטופות בשביל פיליבסטר פוליטי". לאחר שהמשיך להפריע וסרב לסיים את דבריו, הוצא מהדיון. ח"כ רון כץ (יש עתיד): "ברור שיש פה שת"פ חוזר של שר המשפטים ושלך, כשהשלב הבא יהיה לתת לנציב סמכויות חדשות שיוכל לפטר שופטים, ואז באמת תהיה לכם שליטה פוליטית. בשלב הבא תבחרו את הנציב ואחרי שתהיו מרוצים ממנו, אחת הסמכויות החדשות תהיה לפטר שופטים ואז נהיה דה-פקטו בהפיכה המשטרית. אנחנו מבינים לאן אתה ושר המשפטים הולכים, ולא ניתן לזה לקרות. עם ישראל לא ייתן לכם לעשות את זה שוב אחרי שהובלתם לנזק הגדול ביותר לעם ישראל". ח"כ נאור שירי (יש עתיד): "אין היום מפכ"ל למדינת ישראל. יש חוק שמשנה עכשיו את צורת המינוי של המפכ"ל? הרי לפניו שנתיים לא היה מפכ"ל למדינה, וזה לא הפריע לכם למוטט את המשטרה ולהתפלא למה היא לא מתפקדת. למה זה לא מפריע לך שאין נשיא לבית המשפט העליון? הפתרון שלכם הוא 'הרוב קובע', ואני מניח שלא תקבל את ההצעה לסגור את הדיון ולהגיע להסכמות. אני מציע שתארוז דברים ותתפטר, כי את ההרס שאתה עושה לעם ישראל בוועדת החוקה ייקח עשור לתקן, לא רק בחקיקה אלא בצורה ובדרך".

היו"ר רוטמן סיכם: "חלק גדול מההסדרים שדובר עליהם כאן יידונו לקריאות שנייה ושלישית ולא נפלו על אוזן ערלה. הועלו חששות וטענות, אך אי-אפשר להשאיר את המצב הקיים. הופתעתי מאמירת הייעוץ המשפטי לממשלה לוועדה ולהנהלת בית המשפט ובדקתי - בדיון הראשון על הצעת החוק להקמת הנציבות, הגיע מבקר המדינה ודיבר על כמה תלונות הוא מקבל ובאיזה דברים הוא דן. אולי כדי לא להשאיר ואקום נקבע כי מי שידון במקרה כזה יהיה מבקר המדינה, כפי שהיה עד לחקיקת החוק, כך לא נשאיר את הציבור ללא מענה. "בניגוד לטענות, הצעתי הרבה הצעות כדי לייתר את המצב הזה. אנחנו בדיון חמישי או שישי, כשהראשון היה כשהגיעה לכאן הנהלת בית המשפט ומשרד המשפטים וביקשו להאריך את כהונת הנציב בניגוד לחוק הקיים. הדיון על כך נעשה גם בהכנה לקריאות שניה ושלישית. לאחר מכן עשינו דיון פיקוח מדוע לא מונה הנציב וגם מאז חלף חודש ולא קרה דבר עד שהבאתי את הצעת החוק הפרטית. אני בהחלט מקווה שמ"מ נשיא העליון ושר המשפטים יגיעו להסכמה וייתרו את הצורך אך האחריות מוטלת על כתפינו, כשאני מקבל תלונות רבות שלא מבוררות ואין מי שיברר, את המציאות הזו אני לא מוכן להותיר על-כנה. כל דבר שיפתור אותה ולא ייתן את הכוח לבית המשפט או גורמים בשליטתו לברר את התלונות מקובל עליי. ביקשתי 70 ח"כים בקלפי, הצבעה חשאית מאחורי מסך הבערות, להוציא את הכוח מידי השר. הנציב צריך להיות דומה לנציב תלונות הציבור הכללי. האמירה כאילו הכנסת עסוקה בשיקולים פוליטיים ייצוגיים ובית המשפט העליון הוא מקצועי אינה אמירה נכונה. עמדתי היא שהכנסת צריכה להיות מעורבת הרבה יותר במינויים בכירים מכל הסוגים כי כפי שנהוג בהרבה מאוד מדינות. לכל הסוגיות הפרטניות ניתן מענה בין קריאות שנייה ושלישית". לאחר מכן פנה לחברי האופוזיציה: "השאלה אם זה ייצור סטרס במידה רבה היא בשליטתכם. אתם יכולים לנסות להגיע להסכמות ולייצר שיח" הצעת החוק אושרה בתמיכת היו"ר ח"כ רוטמן והחכים ארז מלול, אברהם בצלאל ויצחק פינדרוס ובהתנגדות חברות הכנסת קארין אלהרר אורית פרקש הכהן ושלי טל מירון.