לבנון נושאת באחריות לפעילותו של חיזבאללה מתחומה והחוק הבינלאומי מאפשר לישראל לתקוף אותה, כפוף לדיני המלחמה הרגילים - אומר (28.7.24) פרופ' עמיחי כהן, מומחה למשפט בינלאומי מן הקריה האקדמית אונו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
"מדינה אחראית למתרחש בשטחה", אומר כהן, ומדגיש שהדבר בולט עוד יותר במקרה של חיזבאללה, שאיננו ארגון פרטי אלא חלק מהשלטון בלבנון. לכן, ישראל יכולה לתקוף מטרות בלבנון בדיוק באותה מידה שיכלה לעשות זאת אם צבא לבנון הוא שהיה תוקף אותה. בנקודה זו נכנסים לתמונה דיני הלוחמה, ובעיקר המידתיות של הצעדים והפגיעה באזרחים.
"העיקרון הוא: מה המידה המינימלית של כוח הדרושה כדי להסיר את איום חיזבאללה, וזו שאלה צבאית. יכול להיות שצריך לכבוש את כל לבנון ויכול להיות שמספיקים בומים על-קוליים בשמי מרג' עיון", מסביר כהן. "מותר לפגוע בתשתיות אם הדבר פוגע ביכולותיו של האויב. נניח: אם חיזבאללה נסמך על מאגרי נפט בנמל בירות או מקבל נשק דרך נמל התעופה של בירות".
ייתכנו מקרים בהם האבחנה קשה יותר, מציין כהן, למשל: אם מדובר במפעל מזון שחיזבאללה קונה חלק מתוצרתו או כאשר מדובר בתחנת כוח שמשרתת איזורים נרחבים. "במקרים הללו, השאלה היא תמיד מה היקף הפגיעה באזרחים מול התועלת הצבאית", וכמו תמיד - החוק הבינלאומי אוסר פגיעה מכוונת באזרחים ומורה להקטין למינימום את הפגיעה האגבית בהם.