השבוע התקיימה בוועדת הכלכלה ישיבה נוספת שדנה במצב
רשות השידור והרפורמה הבלתי נגמרת, אשר למעשה מעולם לא החלה.
ומה על רפורמה באגרת רשות השידור? ראוי לדון על התמורה שאנחנו מקבלים כנגדה ובאיזו מידה רשות השידור היא אכן ציבורית ונותנת ייצוג וביטוי לכולם, אבל דבר אחד ברור - הלכה למעשה, זהו מס.
והמס שאנו משלמים אינו הוגן: עניים משלמים בדיוק כמו עשירים, 30% מתחמקים מתשלום ומפילים נטל כבד יותר על האזרח ההגון שכן משלם ומוסד הגבייה עצמו עולה 25 מיליון שקל בשנה.
כמה זה עולה לנו? כיום גובה הרשות "אגרת טלוויזיה" של 390 שקל מהאזרח. על כך מתווספת "אגרת הרדיו", הנגבית באמצעות רישיון הרכב ועומדת על סך של 116 שקל. כלומר, משפחה עם רכב יחיד משלמת כיום סך הכל 506 שקל בשנה, מס לרשות השידור. משפחה עם שני כלי רכב משלמת 622 שקל מס בשנה.
מנתונים שנחשפים מעת לעת (כי הרשות אולי ציבורית, אבל ספר התקציב שלה לא בדיוק), עולה שרשות השידור מניחה שההכנסות מאגרת הטלוויזיה מסתכמות בכ-430 מיליון שקל ומאגרת הרדיו בכ-240 מיליון שקל ואילו התקציב הכללי שלה, כולל הכנסות מפרסומות, עומד בסביבות 750 מיליון שקל.
אז איך יוצרים מס מתקדם אשר גם מקטין בצורה ניכרת את ההוצאה המוטלת על המשפחה הממוצעת, וגם מבטל לחלוטין את הצורך בפרסומות ברשות השידור ובו-זמנית איננו גורם להקטנת תקציב רשות השידור? הנה לכם גישה מהפכנית: אגרת רשות השידור כולה תיגבה באמצעות רישיון הרכב ולפני שאתם קופצים, קיראו עד הסוף ותבינו למה זה משתלם לכולנו (חוץ מהמשתמטים כמובן).
כיום ישנם כ-1.9 מיליון כלי רכב פרטיים על הכבישים. מכאן, שאגרת רדיו בגובה של 395 שקל תכניס לרשות 750 מיליון שקל - סכום זהה לסכום הדרוש לה כיום לתפקד.
על-פי נתוני הלמ"ס, לכ-1.25 מיליון בתי אב יש כלי רכב יחיד. הם ישלמו בשנה רק 395 שקל במקום 506 שקל (!) שנגבים כעת. משפחות עם שני כלי רכב ישלמו 790 שקל, כלומר רק 168 שקל יותר מהסכום שהם משלמים כיום.
כך יצרנו נס כלכלי - הקץ למשתמטים מתשלום, האגרה תהיה צודקת יותר מההיבט הסוציאלי, וחסכנו עלויות של מיליונים עבור תהליך הגבייה. וכל זה עוד לא כולל מעבידים שישלמו מס עבור עובדיהם המקבלים את אגרת הרכב דרך המעביד, ועוד כחצי מיליון כלי רכב מסחריים אשר כלל לא הכנסנו לחישוב.
מובן שהשינוי לא יכול להיות רק בכיוון אחד - במקביל לרפורמה באגרה, על הממשלה לפעול להחזרת רשות השידור למקורותיה הלאומיים והציוניים, למטרה שלשמה נוצרה: שירות לכלל הציבור על מגזריו השונים והמגוונים אשר השידור המסחרי אינו נותן להם ביטוי. אבל אותה אגרה צריכה גם לפטור אותנו מהעונש הקרוי פרסומות. עירוב שיקולים מסחריים בשידור שאמור להיות ממלכתי, הוא רעה חולה אשר פוגעת באינטרס הציבורי ושומטת את בסיס הצידוק לתשלום אגרה.