רס"ן חני סוסיה, מפקדת שאחראית במילואים על השמדה של מרגמות שיורות לעבר הצבא והעוטף שיתפה: "8 שנים הייתי לוחמת בתותחנים. ב-8 באוקטובר הגעתי לאוגדת עזה והאוגדה דיממה, אבל לא היה לי זמן להתעסק בתחושות שלי, וראיתי לנגד עייני רק את הרצון להציל חיי אדם. איש לא שאל אם אני בסדר כל התקופה הזאת, אבל אני מדברת בשם המון נשים שמעלות את השאלה - האם אנחנו צריכות פסיכולוג או האם ילדיי צריכים משהו?".
אילאיל קומיי דרור, רס"ן במילואים, סיפרה לוועדה על השגרה הקשה של לוחמת מילואים שמשאירה משפחה בעורף: "אני נמצאת בנחל עוז במשימת איתור נעדרים. מעלי מסוקי קרב ופתאום המורה שולחת לי הודעה ש'הבת לא עשתה שיעורים במתמטיקה'. הם ידעו שבעלי בבית, אז למה שולחים לי הודעה כזאת? תפרגנו למילואימניקיות ואל תשאלו אותי למה אני מתנדבת, כי גבר לא היו שואלים שאלה כזאת".
המילואימניקית גל אלקלאי הוסיפה: "
שירתּי למעלה מ-130 ימים. לא קיבלנו ציוד בסיסי כמו תחבושות היגייניות כשהגברים קיבלו תחתונים וציוד אישי נוסף. צה"ל לא יודע לתת מענה, וגם כשבצבא קיבלו תרומות אזרחיות - אז לא ידעו לבקש עבורנו דברים שמותאמים לנשים. צה"ל לא מבדיל בין פוסט טראומה של גברים לפוסט טראומה של נשים".
במהלך הדיון, משרדי ממשלה שונים התקשו לספק ליו"ר מידע על-אודות פעילותם למען המילואימניקיות והיו"ר זעמה: "אתם הגוף המבצע", אמרה לנציגת המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, "את השאלות שאני מעלה כאן אתן צריכות להעלות. אחרת תסגרו את המשרד". ח"כ תמנו שטה סגרה את הדיון כשהיא מנחה את הביטוח הלאומי לבחון מחדש את ההגדרות לעניין הזכאויות לדמי אבטלה וזכויות נוספות ו"לעשות התאמה כך שניתן יהיה למצות את מלוא הזכויות למשרתות המילואים והביא בחשבון שתקופת מילואים אינה תקופת חופשה או אבטלה. אני מבקשת משירות התעסוקה להציג לנו תוכנית בתוך שבועיים, כדי לתת שירות ייעודי ותוכנית של השירות למשתחררות ממילואים עם מעניים ייחודיים עבורן. הוועדה מנחה את המשרד לשוויון חברתי ובתוכו הרשות לקידום מעמד האישה להגיש בתוך שבועיים תוכנית מלאה למילואימניקיות בזמן השירות ולאחר השירות כדי לוודא שהאוכלוסייה הזאת מספיק נחשבת בעיני ממשלת ישראל".