מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן, מבקש מבג"ץ (22.8.24) להסיר את צו הביניים שהוציא לפני חודשיים ואשר מונע ממנו לקיים ביקורת בצה"ל ובשב"כ בנושאים הקשורים למלחמת חרבות ברזל. הצו הוצא בשתי עתירות המבקשות למנוע את ביקורתו של אנגלמן, אשר נתפס בעיני העותרים כמי שביקורתו נוחה לממשלה ועלולה לטרפד את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית.
אנגלמן אומר כי המגעים בינו לבין צה"ל והשב"כ - שהתקיימו בהנחיית בית המשפט בניסיון להגיע להסכמות - לא עלו יפה. צה"ל גרר את רגליו, נמנע מהידברות של ממש והציע לקיים ביקורת במספר קטן מאוד של נושאים הנמצאים בעדיפות נמוכה ואשר בהם נדרשת רק התייחסות מינורית שלו. השב"כ מסרב בצורה גורפת לענות לפניותיו והודיע שלא ישתף פעולה עם שום ביקורת הנוגעת אליו, וזאת בניגוד להבנות קודמות עם ראש השירות, רונן בר, טוען אנגלמן.
התוצאה היא, שעשרה חודשים לאחר פרוץ המלחמה - אין שום גורם חיצוני הבודק שני גופים אלו, ואנגלמן טוען שזהו מצב בלתי מתקבל על הדעת, העומד בניגוד גמור לחוק יסוד מבקר המדינה, שאינו מגביל בצורה כלשהי ביקורת בזמן מלחמה. לדבריו, ייתכן שמדובר בליקויים העולים בחיי אדם ולכן צו השעה הוא לתקן אותם מיד. בלא ביקורת, הוא מתריע, מתעצמת הפגיעה החמורה בציבור, במוסד מבקר המדינה ובאפקטיביות של הביקורת.
עוד אומר אנגלמן, כי הטענה לפיה ביקורת כעת תפגע בתשומת ליבם של המפקדים, אינה יכולה לעמוד לנוכח דרישת העותרים והיועצת המשפטית, גלי מיארה, להקים מיד ועדת חקירה ממלכתית; לנוכח התחקירים הפנימיים המקיפים שמקיים צה"ל עצמו; ולנוכח העובדה שצה"ל קצר הישגים מבצעיים גם כאשר שיתף פעולה עם משרדו. הוא גם שב ומדגיש, כי בשלב זה מדובר בביקורת הנוגעת להגנת היישובים והעורף, ולא לליבת הפעילות המבצעית של צה"ל.
לדברי אנגלמן, משרדו עומד לסיים ביקורות חשובות במיוחד על ההיערכות ההגנתית בערי הדרום ועל מסיבת "נובה", בהן יש "ממצאים לכאוריים משמעותיים ביותר" - אך הללו תקועות בשל אי-קבלת תגובותיהם של צה"ל והשב"כ. הימנעות מטיפול מהיר בליקויים שנחשפו בביקורות אלו עלולות לגבות מחיר כבד מתושבי ישראל, הוא מתריע.
אנגלמן גם מפרט מהם הנושאים בהם הוא מבקש לעסוק מיידית: טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים המשרתים במילואים, האבטחה בשדרות ואופקים, הטיפול בנרצחי 7 באוקטובר, פינוי פצועים לבתי החולים באוקטובר 2023, פינוי אוכלוסייה וקליטתה, האפקטיביות של קו התפר בעוטף ירושלים, יכולות ייצור הנשק בישראל והשפעותיהן על המלחמה, מערכות תקשוב לתכלול לאומי של טיפול במפונים, ההסברה הבינלאומית במלחמה, ענף החקלאות במלחמה ומצב הביטחון וכיתות הכוננות בעוטף עזה לפני המלחמה ובמהלכה. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד אליה צונץ וניקולס גיפס.