מינויו של רב-פקד מאיר סוויסה למפקד תחנת דרום תל אביב וקידומו לדרגת סגן-ניצב נעשו לכאורה "תוך סטייה ברורה מנוהלי המשטרה". כך אומר (5.9.24) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נמרוד פלקס, בהחלטתו להקפיא את המינוי והקידום עד להכרעה בעתירה נגד המהלך של השר איתמר בן-גביר. בן-גביר ביצע את הצעד למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ולמרות כתב האישום המייחס לסוויסה שימוש פסול ברימוני הלם מול מפגינים נגד הרפורמה המשפטית בשנה שעברה. פלקס קובע, כי סוויסה הוא בשלב זה רב-פקד ולא סגן-ניצב - למרות שקיבל אישית את הדרגות מבן-גביר - ואינו משמש כמפקד התחנה (תפקיד אליו הוא אמור ממילא להיכנס רק בחודש הבא). פלקס אומר כי טובים סיכוייה של העתירה להתקבל ולכן יש מקום לצו ביניים. נוהלי המשטרה לקידום שכזה מחייבים בחינה מקדימה של גורמי המקצוע והגורמים המשפטיים, במיוחד כאשר מדובר בקצין שתלוי ועומד נגדו כתב אישום - כאשר הכלל הוא שאין לקדם שוטר במצב כזה. ממלא-מקום המפכ"ל דאז, אבשי פלד, המליץ על המינוי בלא בחינה מחודשת כנדרש בשל כתב האישום, וזאת ימים ספורים לפני סיום תפקידו, בלא בחינת המידע הרלוונטי ובלא דחיפות המצדיקה המלצה חריגה שכזאת. עוד מציין פלקס, כי מיארה סבורה שיש לקבל את העתירה - ועל-פי הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון, עמדתה היא עמדת הרשויות כל עוד לא נפסק אחרת. מיארה לא אישרה לבן-גביר ייצוג נפרד והוא הודיע לבית המשפט שבכוונתו לעתור לבג"ץ בנושא; פלקס אומר שיביא זאת בחשבון בקביעת סדרי הדיון בעתירה לגופה. פלקס ממשיך ואומר כי גם מאזן הנוחות נוטה בבירור להוצאת צו הביניים: "מקום בו קיימת תשתית לכאורית לכך שמינוי שוטר לתפקיד זה או אחר, ולא כל שכן לתפקיד בכיר, נעשה שלא כדין, יש יסוד לחשש כי הממונה אינו מתאים לתפקידו. בכך יש כדי לפגוע באינטרס הציבורי בקיום שירות משטרה תקין, עליו נמנים שוטרים הכשירים והמתאימים לתפקידם. התאמה וכשירות הנבחנים באמצעות תהליכי מיון ומינוי סדורים. עת מוטל צל על אופן המינוי, ובפרט כאשר כנגד הממונה תלוי ועומד כתב אישום פלילי, בשל פגיעה בגופם של אזרחים, יש בכך כדי לפגוע באמון הציבור במשטרת ישראל". מול שיקולים אלו עומדים עניינו האישי של סוויסה והצורך של המשטרה לאייש תפקידים. אבל אם תידחה העתירה, הנזק מצו הביניים יהיה מצומצם: כאמור, נותר חודש לכניסתו של סוויסה לתפקידו, ואת דרגת סגן-הניצב יוכל לקבל מיידית. סוויסה חויב בתשלום הוצאות בסך 2,500 שקל לעותרים - שותפים במשרדי עורכי דין גדולים ואזרחים הטוענים שנפגעו מן העבירות הפליליות המיוחסות לו.