כתב האישום מפרט את הרקע הנטען לאירועים, ולפיו ממן התגורר מספר שנים בטורקיה ויצר קשרים עסקיים וחבריים עם אנדריי אסלן וג'ונייד אסלן. באפריל השנה, על-רקע חובות של רבבות שקלים, הוא בדק את האפשרות לפעילות עסקית משותפת עם השניים, ואנדריי טען שהוא יכול ליצור עבורו קשר מועיל עם איש עסקים אירני ששמו אדי. בהמשך אותו חודש נפגש ממן בטורקיה עם נציגיו של אדי. בתחילת מאי, אומרת המדינה, אירחו אסלן ונציגיו של אדי את ממן במלון הילטון בכפר הסמוך לגבול טורקיה-אירן, והוא הסכים לעבור את הגבול כדי להיפגש עם אדי לצורכי עסקים. הוא הוברח מבלי שיציג את דרכונו, ונפגש עם אדי ועם נציג של מנגנוני הביטחון האירנים. לאחר ששב ותיאר את מצבו הכלכלי הקשה, שאל אותו אדי האם יסכים לבצע משימות עבור המשטר האירני. לאחר פגישה זו ממן הוברח חזרה לטורקיה, בקדמת משאית טריילר שחצתה את הגבול. ממן נסע בפעם השנייה לאירן בחודש שעבר והוברח באותו מסלול, כאשר הוא שוכב בחלק האחורי של משאית. הפעם הוא נפגש עם מי שהוצגו בפניו כשני אנשי מודיעין שהגיעו במיוחד מטהרן, ואדי אמר לו שהם מגיעים כאשר ברשותם "שיק פתוח" והציע לו לדרוש מיליון דולר. ממן אמר להם שיש לו קשרים רבים בעולם התחתון, כדי לשכנעם שביכולתו לבצע את המשימות שיבטיח. הוא ביקש מקדמה של מיליון דולר, בעוד הסוכנים הציעו לו 150,000 דולר, ולאחר מכן הציעו 400-300 אלף דולר תמורת התנקשות בבנט; הוא סירב, ואז נדונה אפשרות ההתנקשות בראשי הערים. הסוכנים אמרו לממן, כי אם הציבור יאמין שבישראל מסתובבת חוליית חיסול אירנית - ייתכן שתימנע מלחמה בין המדינות. הפגישה הסתיימה בלא כלום, למחרת התקיימה פגישה נוספת, שגם היא לא הובילה להסכמות בשל דרישתו של ממן לקבל מיליון דולר. הוא קיבל מהאירנים 5,000 אירו, וזאת בנוסף לאירוח כיד המלך במשך כל ימי המפגשים. המדינה מבקשת מבית המשפט לעצור את ממן עד תום ההליכים נגדו, בנימוק של מסוכנות גבוהה במיוחד. היא אומרת כי הסיבה לבלימת פעילותו של ממן הייתה סירובם של האירנים לשלם לו את הסכום שביקש. התיק נחקר בידי השב"כ ולהב 433 וכתב האישום הוגש באמצעות עו"ד מיכאל כהן.