שר המשפטים, יריב לוין, מציע את כל שופטי בית המשפט העליון כמועמדים לנשיא בית המשפט ולמשנה לנשיא. לוין פרסם, בשעות האחרונות של הזמן שקצב לו בג"ץ (22.9.24) את שמות המועמדים. כל השופטים, למעט יצחק עמית ויוסף אלרון, צפויים להודיע על הסרת מועמדותם. במצב זה, מובטחת בחירתו של עמית על-פי עקרון הסיניוריטי (הוותק בבית המשפט העליון). אלרון הודיע אשתקד על מועמדותו והוא נחשב למועדף מצד לוין, למרות שאלרון הדגיש שמעולם לא שוחח עימו. בניגוד למקובל, לוין לא הודיע מתי תתכנס הוועדה. לוין סירב לכנס את הוועדה בשל הרוב המובטח לעמית, הנראה בעיני הממשלה ליברל ואקטיביסט; הממשלה גם חוששת שאם תיאלץ למנות ועדת חקירה ממלכתית למלחמת שלום הגליל - יעמיד עמית בראשה את הנשיאה בדימוס אסתר חיות. הוועדה לבחירת שופטים אמורה לבחור את הנשיא בעוד פחות מחודשיים ועמית נהנה מתמיכה של שישה מבין תשעת חבריה. עמית גם יהיה ממלא-מקום הנשיא לאחר פרישתו של ממלא המקום הנוכחי, עוזי פוגלמן, בעוד שבועיים. פוגלמן, שהיה המשנה לנשיאה בתקופת חיות, התמנה אוטומטית לממלא-מקום הנשיא עם פרישתה ושימש בתפקיד מאז אוקטובר שעבר. לוין עמד בסירובו לכנס את הוועדה וטען שבזמן המלחמה יש צורך בהסכמה רחבה על מינוי הנשיא. לאחר מספר ארכות שנועדו לאפשר להגיע להבנות, שלא הושגו, חייב בג"ץ את לוין לפני שבועיים להתניע את בחירת הנשיא על-ידי פרסום שמות המועמדים. בהודעתו לוועדה על פרסום שמות המועמדים, שב לוין ומטיח מילים קשות בבג"ץ, ובין היתר טוען שהסמכות הופקעה ממנו. עוד אומר לוין, כי "אנו מצויים בעיצומה של מלחמת קוממיות עצימה, ואסור שנעסוק בעת הזו בהליך מינוי כה שנוי במחלוקת". הוא אומר שהשופטים דחו את הצעות הפשרה שלו "במחשבה שיוכלו לכפות את מינוי נשיאם באמצעות הליך הנגוע בניגוד עניינים חריף והפסול מעיקרו". לבסוף רומז לוין לכוונתו להחרים את עמית: "מי שמנסה ליטול את הכתר ושם אותו בכוח על ראשו, לא יזכה לאמון הציבור ולא יוכר כמי שנבחר כדין ובדרך מקובלת".

אפשר לבחור בעוד 45 יום

הבחירה יכולה להיעשות החל מעוד 45 יום, כאשר ב-20 הימים הקרובים יכול הציבור לפנות לוועדה בבקשה מנומקת שלא לבחור אחד מן המועמדים. בג"ץ לא קבע תוך כמה זמן אמור לוין לכנס את הוועדה, אך סביר שאם הדבר לא ייעשה בסמוך לסיומה של תקופה זו - הוא יתבקש שוב להתערב. בחירת נשיא העליון מצריכה רוב רגיל בוועדה, ועמית נהנה כאמור מתמיכתם של שישה מחבריה: השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ומי שיחליף את פוגלמן; ח"כ קארין אלהרר; ונציגי הלשכה יונית קלמנוביץ ומוחמד נעאמנה. באלרון תומכים לוין, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר. ההערכה היא, שאם עמית ייבחר כצפוי - לוין יחרים אותו כמעט לחלוטין. הוא צפוי שלא להגיע לטכס השבעתו במשכן הנשיא ולא יקיים פגישות שבועיות איתו, בהן נדונים עניינים שוטפים כגון מינוי נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט, מינוי חברי ועדות מעין שיפוטיות ונושאי תקציב ומנהלה. לוין הפסיק את הפגישות עם פוגלמן בחודש יוני בשל חוסר ההסכמה לגבי המינויים לבית המשפט העליון. עמית, יליד אוקטובר 1958, הוא עורך דין מאז 1986. את דרכו השיפוטית החל ב-1997 כשופט שלום בעכו ולאחר מכן בחיפה, בשנים 2009-2002 כיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה ומאז 2009 הוא מכהן בבית המשפט העליון. הוא מתמחה במיוחד במשפט אזרחי וחוקתי, אם כי יושב גם בתיקים פליליים בולטים. אם ייבחר עמית, הוא יכהן קרוב לחמש שנים. אלרון, יליד ספטמבר 1955, הוא עורך דין מאז 1985. הוא מונה לשופט שלום בחיפה ב-1994, ובשנים 2017-2003 היה שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה (בארבע השנים האחרונות - נשיא בית המשפט). אלרון מכהן בבית המשפט העליון מאז 2017 והוא הפליליסט המובהק בו כיום. אם ייבחר אלרון לנשיא, הוא יכהן עשרה חודשים בלבד - התקופה הקצרה ביותר אי-פעם; פוגלמן הודיע זמן רב לפני פרישתה של חיות שאינו מעוניין בתפקיד למשך שנה בלבד. ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, מתח ביקורת חריפה על הודעתו של לוין, אשר לדבריו מבזה את פסק הדין ואת שופט העליון. לטענתו, כוונתו האמיתית של לוין היא "לסכל את פסק הדין ולהמשיך בניסיון לריסוק עצמאות מערכת המשפט והדמוקרטיה". הלשכה דורשת מלוין להודיע מתי יכנס את הוועדה, ואומרת שאלמלא כן - "לא יהיה מנוס מבחינת הצעדים המשפטיים הנדרשים להבטחת קיום פסק הדין במלואו".