מדובר בפעילותה של שו"ב במדינות באפריקה (בעיקר), אסיה, דרום אמריקה ומרכז אמריקה. בשנת 2008 נכנס לתוקפו תיקון לחוק העונשין, האוסר מתן שוחד בידי ישראלים בחו"ל. ערב התיקון, נאמר בכתב האישום, נהגו חברות בקבוצה ומנהלים בהן "לבצע תשלומים ללא קבלות שחלקם היו בלתי נאותים לגורמים שונים בארצות הפעילות, ובכללם תשלומים למתווכים, מפקחים, סוכנים ויועצים בארצות אלו (תשלומים אלו יכונו להלן: תשלומים שלא כדין). התשלומים נכללו בספרי הקבוצה, והרווחים שנבעו מהם הוטמעו בהם".
בעקבות התיקון לחוק אומנם אימצה שו"ב קוד אתי והטמיעה תוכנית אכיפה בחו"ל, אך עד 2012 פעלה SBI שלא להפסיק את התשלומים האסורים. היא ביצעה "מעקב אחר הפעילות שבוצעה בסניפים בארצות הפעילות, לרבות בנוגע לפרויקטים שבוצעו, קצב התקדמותם, ההיבטים הכספיים השונים שהיו כרוכים בקידומם, לרבות מעקב בנוגע לתשלומים שבוצעו שם וכדאיותם הכלכלית. היקף התשלומים אינו ניתן לכימות, אולם הוא הסתכם בסכומים לא מבוטלים והוא השיא לחברות תועלת".
SBI הודתה, כי מעשיה אלו היו קשירת קשר לביצוע פשע. היא גם הודתה בעבירת דיווח על-פי חוק ניירות ערך, בשל האופן בו נכללו תשלומים אלו בדוחותיה של שו"ב - שהייתה ועודנה חברה ציבורית. שו"ב נמצאת כיום בשליטתו של
נתי סיידוף, וכאמור - לבעלים והמנהלים הנוכחיים אין כל קשר לפרשה. את המדינה ייצגו עוה"ד
אתי בן-דור, יפעת שטיין, שוורץ וינון בראל, ואת שו"ב - עוה"ד בן-צור ו
ז'ק חן.
בדצמבר שעבר הודו כמה ממנהלי שו"ב בתקופה הרלוונטית בחלקם בביצוע אותם תשלומים.
עופר קוטלר, שהיה מנכ"ל שו"ב ויו"ר SBI, נקנס ב-3 מיליון שקל. רוני פלוך, שהיה מנכ"ל SBI, נדון לתשעה חודשי עבודות שירות, קנס ב-500,000 שקל וחילוט של 2.3 מיליון שקל. דן שחם, שהיה מנהל סניף קניה של הקבוצה, נדון לחמישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 200,000 שקל.
משה לחמני, שהיה יו"ר שו"ב, נקנס ב-1.5 מיליון שקל.