השר לביטחון לאומי,
איתמר בן-גביר, הביע את תמיכתו הנחרצת בתקיפה הישראלית הלילה באירן. לדבריו, תקיפה זו מסמלת "מכת פתיחה" שיש להרחיב ולהעמיק כדי לפגוע במאמצי אירן להוות איום אסטרטגי על ישראל. "זו עמדתי, ואמשיך להציג אותה בפורומים הרלוונטיים", ציין בן-גביר והדגיש את "החובה ההיסטורית להסיר את האיום האירני על קיומה של ישראל".
בעוד בן-גביר מביע תמיכה, שרים אחרים בקבינט, ובהם
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) ו
גדעון סער (הימין הממלכתי), נמנעו מתגובה פומבית. לפי דיווח בכאן חדשות, שלושה משרי הקבינט הסתייגו מעוצמת התקיפה, אך לא הצביעו נגדה בדיון הטלפוני בו אושרה הפעולה. ראש הממשלה
בנימין נתניהו קיים פגישות אישיות עם מספר שרים מקורבים אליו, שלא היו שותפים להתייעצויות, ועדכן אותם על פרטי התקיפה לפני האישור הרשמי.
גנץ: ישראל מדגישה את עליונותה הביטחונית באזור
יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ
בני גנץ, הביע הערכה למהלך התקיפה והביע תמיכה בפעולה. בחשבון הרשת אקס שלו, ציין גנץ כי התקיפה, שהתמקדה במטרות צבאיות ותעשיות ביטחוניות באירן, מסמנת שלב חדש במאבק נגד המשטר האירני. לדבריו, "התקיפה הלילה היא רק חלק מהיכולות ומהנזק שנגרם, והיא מדגישה את העליונות הביטחונית של ישראל באזור".
גנץ הבהיר כי ישראל מחויבת להמשיך במאבק במספר חזיתות, לרבות המערכה נגד שלוחות אירן. הוא הדגיש את ההכרח להמשיך את הפעילות הביטחונית במקביל למאמצים להשבת החטופים, להפלת שלטון חמאס בעזה ולחיזוק היציבות מול חיזבאללה בזירה הצפונית. "אנו נמצאים במערכה מתמשכת, והעימות מול אירן רחוק מלהסתיים", ציין גנץ.
בעילום שם, שרים בקבינט ציינו כי לדעתם התקיפה באירן לא הייתה עוצמתית כפי שנדרשה, והצביעו על השפעת הלחץ האמריקני, שהוביל ככל הנראה להגבלת היקף הפעולה. בכירים ישראלים הדגישו כי למרות העמדות החולקות, ההחלטה יצאה לפועל ללא התנגדות מצד חברי הקבינט, אשר קיבלו הסבר מפורט מאת נתניהו לפני האישור הפורמלי.
גנץ הדגיש את מחויבות ישראל לשותפיה האסטרטגיים, ובראשם ארצות הברית, ואת פעילותה להבטחת ביטחון תושבי האזור כולו. לדבריו, "השותפות עם ארצות הברית היא מרכזית, וישראל תמשיך לפעול בשיתוף פעולה הדוק כדי לשמר את ביטחונה אל מול האיומים המתמשכים".