מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 250 לחוק הביטוח הלאומי, שיזמה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), יחד עם קבוצת חברי כנסת. החוק קובע כי למי שאינו תושב ישראל, ומורשע בעבירות טרור חמורות או מוכרז כפעיל טרור - לא תשולמנה קצבאות ביטוח לאומי. החוק חל גם על מי שנמצא במעצר עד תום ההליכים בגין עבירות אלה, ותשלומיו יעוכבו. הצעת חוק נוספת, שיזם ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), אושרה אף היא. החוק מאפשר שלילת קצבאות מהורים לקטינים שמרצים עונש מאסר בגין עבירות טרור, כולל קצבאות ילדים ותוספות לגמלאות אחרות. ח"כ מלינובסקי ציינה: "סוף לביזיון שבו מחבלים ממשיכים ליהנות מקצבאות. החוק נבנה מתוך מחשבה מעמיקה והשקעה רבה". קלנר טען בדיון: "זהו מסר חד-משמעי - הטרור אינו משתלם. מדינת ישראל לא תממן הורים לילדים שהורשעו בטרור".

התנגדות הייעוץ המשפטי ותגובת המחוקקים

במהלך הדיונים בוועדת העבודה והרווחה, עלו הסתייגויות מצד היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, שהזהירה: "הצעות החוק אינן עומדות במבחנים המשפטיים שקבע בג"ץ. מוצע מנגנון חלופי, המאפשר לשלול קצבאות לתקופה ארוכה יותר - עד גיל 21 - אך תוך עמידה בהתוויה המשפטית". יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, הגיב: "הכנסת היא הרשות המחוקקת. נכבד את עמדת הייעוץ המשפטי, אך לא ניתן לפסיקות בג"ץ לשתק את רצון העם". מספר הורים שכולים והורים ללוחמים שהשתתפו בדיונים תמכו בחוק. איציק פיטוסי, אב שכול, הדגיש: "אין שום הצדקה שהכספים שלנו יועברו למשפחות מחבלים". עו"ד יסכה בינה מהתנועה למשילות ולדמוקרטיה הוסיפה: "בשם השוויון המדומה, בג"ץ מונע הבחנה בין עבריינות פלילית לטרור. הגיעה העת שמדינת ישראל תעמוד על שלה". החקיקה החדשה עוררה מחלוקת וצפויה אולי להתמודד עם עתירות בבג"ץ. יוזמי החוקים הביעו תקווה כי בית המשפט יתחשב ברוח הציבורית ויאפשר את יישומם.