ועדת החוקה המשיכה (יום א', 24.11.24) להכין לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8) (הרכב האסיפה הבוחרת), התשפ"ד-2024. מוצע בה לקבוע מספר מזערי למינוי של נשים באסיפה הבוחרת באופן המחייב כי הרכבה יכלול 30 נשים לפחות. בנוסף, מוצע להגדיר את המונח "רב" לעניין מינוי הרבנים לאסיפה הבוחרת - כך שיובהר כי רב שניתן למנותו לאסיפה הוא מי שהוסמך לרבנות ('יורה יורה') ע"י הרבנות הראשית ואחר שעמד בבחינות בכתב, או מי שבידו תעודת כשירות לכהונת רב עיר, רב אזורי, רב מושב, או רב שכונה, שניתנה לפי חוק זה, לפי כללי הרבנות הראשית לכשירות. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "עקב הקשיים ביישום פס"ד רקמן וכדי להבטיח ייצוג הולם לנשים כנציגות ציבור באסיפה הבוחרת, מוצע לתקן את סעיף 8 לחוק, שעניינו נציגי הציבור באסיפה הבוחרת, ולקבוע בו מספר מזערי למינוי של נשים לנציגות ציבור, מכל אחת מהקבוצות המיוצגות בהתאם לסעיף זה (ראשי הערים; ראשי המועצות המקומיות; ראשי המועצות האזוריות; ראשי המועצות הדתיות בערים ובמועצות המקומיות; שרים; חברי הכנסת ונציגי הציבור שימנה השר)". שרון בריק-דשן, יושבת-ראש 'קולך': למעלה מעשור שמתקיימות תוכניות לנשים, לימודים בהיקף של 'יורה יורה', כך שאי אפשר לומר שנשים אלו אינן יודעות. הן משתלבות כרבניות, כמשיבות הלכה ועוד. זו המנהיגות הנשית תורנית של הציונות הדתית. היום במקומות רבים משתמשים בתואר רבנית למי שעומדות בפני עצמן בשל הידע ההלכתי, אך 'משיבות הלכה' הוא המינוח הנכון ביותר גם למי שמתקשה להשתמש בתואר רבנית". ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי):" מצטרף לבקשה להוסיף נשות הלכה, משיבות הלכה, לגוף הבוחר. כל היושבים פה מודעים למהפכה של נשות הציונות הדתית ויש מספר בתי מדרש של נשים גדולות בהלכה ובתורה, ולא יכול להיות שנדיר אותן מהגוף הרבני המרכזי. כשר קבעתי להן מסגרת מבחנים במשרד הדתות, שמקבילה בהיקפה ועומקה למבחני הרבנות. השרה סטרוק חגגה עם הנשים הללו את טקס הסיום הראשון, אך שס הפסיקה את הדבר החשוב הזה והציונות הדתית לא ניצלה את כוחה הפוליטי לשמר זאת. מבחינת ההגדרות, רב הוא רב ולא נכון לפגוע בזה. העקרון הנוסף הוא שיהיה רוב מוחלט של רבנים בגוף הבוחר, תוך שילוב ייעודי של מקומות לנשות הלכה, ולוודא שיש 40% נשים בגוף הבוחר בטוטאל". עו"ד ורד בר, מרכז רקמן: "נשות הלכה חייבות להיכלל בחוק. בלי זה, הצעת החוק בנוסח הקיים היא מפלה. ההצעות שנשמעו הופכות את הצעת החוק יותר שוויונית. הצעת היו"ר להרחבת האסיפה הבוחרת יכולה להביא לפתרון. שיעור הנשים צריך להיות ביחס לכלל האסיפה הבוחרת ולא תחת קטגוריה. החוק היום יחד עם הצעת החוק משריין 80 מקומות לגברים. נציע ש-18 מקומות ישוריינו לנשים נציגות רשויות ומועצות מקומיות. במקום יו"רי מועצות דתיות נציע 14 נציגות מועצות דתיות כשאפשר לבחור נציגה שנבחרה במקום הגבוה ביותר מתוך המפלגה הגדולה ביותר". היו"ר שמחה רוטמן: "לגבי ההגדרה של רב, אם הרבנות תחליט שהיא מסמיכה רבניות, זה לא דבר שאני כמחוקק או בג"ץ צריכים להתערב בו, גם במקרים שאני חושב שעמדת הרבנות שגויה, אני לא מכתיב לה". יעל שמעוני, רבנית בארגון בית הלל: "נכון שיהיה מסלול חדש לנשים, אך לא רק למי שעברו מבחני הלכה. צריך שיהיו נשים שיוכלו לתת מענה רבני לציבור שכבר מכיר בהן, ולכן יש לשקול מבחן חלקי. מציעה עוד מסלול של 'קיבלו עלי' - ראשי מדרשות ונשים דוגמת ימימה מזרחי - אפשר לקבוע תבחינים של דמות ציבורית מובהקת, או מי שעומדת בראש מוסד שנים רבות שהיא אשת חינוך ותורה מובהקת". הודיה מויאל, שדולת הנשים: "בגלל שמסתמנת הסכמה על כך שלא נוגעים בסעיף הראשון. יש חשיבות מאוד גדולה לנשים דווקא כנשות הלכה. ראשית מתוך עקרון השוויון וכן מבחינת תכלית החוק - ברגע שאין נשות הלכה לא נשמע קולן הייחודי". היו"ר רוטמן: "יכול להיות שבעתיד יהיו רבניות רשמיות שיקבלו הכשרה מהרבנות הראשית. אני קורא למי שיש לו את הכוח למנות נשות ציבור למנותן. זו טעות שזה לא קורה עד כה. מה שמוסכם הוא תיקון הסעיף הראשון בהצעה הממשלתית שמדבר על הגדרת המושג רב. נאמר פה ברורות, שלהגדיר לרבנות מי הוא רב זה לא לגיטימי ולא צליח, ואת המעוות הזה יש לתקן. הבעיה הגדולה בחוק היא שהמושגים שבו לא מוגדרים בחוק אלא בתקנות וחלקם אף בנהלים. "סעיף 2 לחוק הממשלתי מייצר מנגנון בעייתי, בייחוד כשיודעים שיש הרכבים חסרים, כי הוא לא נוגע ברשויות הגדולות, ומחייב את הרשויות הקטנות במינוי אישה. ח"כ מלינובסקי הציעה הצעה שעושה הרבה שכל". עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה, פירט את הצעת ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ואמר כי היא כוללת שלושה מרכיבים. לגבי ראשי הערים - 25 ראשי הערים הגדולות, הצעתה היא שבשלב הראשון כל ראש עירייה יוכל למנות אישה במקומו וולונטרית. ואם אחרי השלב הזה לא ימונו לפחות 8 נשים הולכים על המנגנון של בחירת נשים מהערים הקטנות. בנוסף, כדי למנוע מצב בו ראש הראשות או המועצה לא ממנים ופוגעים במינוי לגוף הבוחר, אם תוך זמן מסוים לא ימנו, השר לשירותי דת ימנה במקומם". יהודה אבידן, מנכ"ל המשרד לשירותי דת: "הרציו מאחורי קביעת הערים הקטנות הוא מספרי, מבחינת כמות האוכלוסייה המיוצגת. ראש עירייה נבחר ע"י כלל העיר, הציבור. סברנו תחילה שראש העירייה ימנה במקומו, אך משרד המשפטים סבר אחרת. מצד אחד, ראש העירייה מביא הצעה ואם יש אופוזיציה המתנגדת והוא לא מצליח למנות, המינוי יעשה בהסכמה בינו לבין השר לשירותי דת". ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה): "לפי הצעת מלינובסקי, במקרה שאין מינוי, השר לשירותי דת הופך ל-70% מהגוף הבוחר". ח"כ גלעד קריב (העבודה): "יש ללכת בכיוון אחר ולקבוע בקטגוריות הללו, שנקבע מפתח לרשויות הגדולות, שלצד ראש הרשות תיבחר עוד נציגה אישה". עו"ד איגי פז, משרד המשפטים: "הצעת החוק הממשלתית מבטאת את האיזון בין הגדלת הייצוג הנשי לבין סוגיית הייצוגיות, כך שלא יהיה סוג של משרת אמון, אלא מעטפת ציבורית שניתנת בדרך של אישור מועצת העיר. במצב בו אין הסכמה ברשות תוך פרק זמן מסוים, ראש העירייה יבחר ללא הסכמת מועצת העיר, זה פתרון פחות טוב אך הוא הרע במיעוטו". היו"ר רוטמן: "אני מקבל את מה שהציעה ח"כ מלינובסקי - צריך להיות מינוי של ראש העירייה ויש להוסיף שהנציגה תהיה תושבת העיר. כשאני נותן לראשי ערים את חופש הבחירה ללא אישור המועצה, אין הבדל בין עיר קטנה לגדולה. יש לתת פרק זמן לראשי העיר להחליט אם הם רוצים למנות במקומם אישה שמלמדת תורה ולא מתערבים להם. אני מציע 5 ימים. אם הגענו כך למינימום הנדרש, תם הטקס. אם לא הגענו לייצוג הנשי המינימלי, נלך למנגנון של הרשויות הקטנות וניתן עוד 5 ימים. אם לא- השר ימנה. או שיבחר מבין הסגניות ואם לא מבין חברות המועצה, ואם לא - תושבת המקום לפי ראות עיניו. בסופו של דבר אלו נציגי ציבור מוניציפליים וזה יוביל לכך שכולם ימנו. "זו הצעת חוק ממשלתית ויש להגיע להסכמות. מוסכם שלא יידרש אישור המועצה. לגבי האם מתחילים מהרשויות הקטנות או הולכים וולונטרית, נותרה מחלוקת. לא הוגן, בטח לא כברירת מחדל, לקבוע שראש העירייה לא ייצג. אנחנו מתערבים בהליך תוך כדי הליך וקובעים לראשי הערים הללו שלא יהיו שם". המנכ"ל יהודה אבידן: כרגע מבחינתנו, הנוסח המקובל הוא הנוסח שהצענו. נודיע לראש העירייה שעליו לבחור אישה בתוך 5 ימים ואם לא יבחר, השר ימנה במקומו. במקרה הנוכחי 7 ראשי הערים באחרית הרשימה יצטרכו למנות במקומם". ח"כ קריב: "מטרת החוק הזה למנוע מנשים להיכנס לקטגוריה הרבנית". היו"ר רוטמן: "לא קבעתי בשום מקום בחוק שאסור שתהיה רבנית. אם המנגנון שהצעתי ייושם, נמצא עצמנו בפועל עם גוף בוחר שבו מעל 30 נשים זה ישפר משמעותית את הצעת החוק וימנע מעורבות בשלבים מוקדמים יותר של התחשבנויות. יותר נשים יהיו בגוף הבוחר וטוב שכך. גם בקרב נציגי הציבור, אנחנו יודעים שרובם גברים והמנגנון שאני מציע פותח פתח ל-60-50 אחוז נשים. "בנוסף, גם לעניין רבני הערים הגדולות, יש לראות עיר, מועצה אזורית, מועצה דתית וכל הרובריקות שבאזור יהודה ושומרון, כאילו הן ישראל. נכון להיום אוכלוסייה רבה דתית וחרדית- רבניה מודרים מהגוף הבוחר ויש לתת לכך מענה. ייתכן בתחולה מידית וייתכן בתחולה נדחית. מבלי כך החוק לא ייצא מהוועדה. לגבי הגדלת הגוף הבוחר, אני נוטה לקבל תחולה דחויה כדי שלא יאמרו שזה נגע לראש רשות מסוים". עו"ד פז ממשרד המשפטים התייחס לסוגית יהודה ושומרון: "זו לא חקיקה אקסטריטוריאלית וחוק הבחירות לכנסת עושה את אותו הדבר ולכן אנחנו תומכים עקרונית ברעיון אך נשב על הניסוח". המנכ"ל אבידן העיר לגבי ניגוד עניינים: "זה נושא שנכנס רק לאחרונה, טפסים שלוקח למלא אותם חודש, לגבי הקרבה המשפחתית. הסכמנו שקרבה ראשונית מדרגה ראשונה לאחד המועמדים, תפסול מהשתתפות בגוף הבוחר". עו"ד פז הבהיר כי ניגוד העניינים קיים כבר כמה מערכות בחירות. רוטמן: "כאשר מדובר בוועדה לבחירת שופטים, ניתנה חוות דעת שניתן לדון בשיטת הסיניוריטי ביום חמישי למרות שיש שם שניים שהדבר נוגע להם אישית. למען הנקיות, אני מוכן שמועמד לא ישתתף בבחירות ביחס לעצמו או לקרובו מדרגה ראשונה, אך לא אהיה מוכן שלא יהיה בגוף הבוחר כי זה מייצר תקדים לא נכון. אפשר גם להפריד קלפיות לעניין הרבנים הראשיים. לגבי הרכב הגוף הבוחר - הצעתי לקבוע טייטל כלשהו, כמו נשות הלכה, אך עצם ההגדרה תדיר נשים אחרות. כרגע אין הסכמה על הצעתי, אך חשבתי שיש להגדיל את קטגורית הרבנים מ-70 ל-80 ואת נבחרי הציבור בגוף הבוחר מ-80 ל-90, חשבתי על מנגנונים שונים אך הניסיונות להגיע להסכמות נפלו על הפרוצדורה ולוחות הזמנים. חשבתי למשל שנכון יותר שהכנסת תבחר נציגות ציבור, אך לא הגענו להסכמות. הפתרון הוא כמו לגבי יהודה ושומרון שנסוגותי ממה שרציתי- לייצר מנגנון שיעבוד לבחירות הבאות במקום לבחירות הקרובות ואני מקווה שהפתרון יבשיל ויופץ נוסח להסתייגויות שמשקף דברים אלו".