משרד הרווחה מסר כי מאז פרוץ המלחמה ניתן מענה ליותר מ-1,200 שורדים במסגרת מיזם "יובלים". בנוסף, 358 שורדים נקלטו במחלקות לשירותים חברתיים, ו-1,875 פנו למרכזי החוסן לקבלת סיוע נפשי, כ-1,283 מטופלים באופן קבוע.
הילה סופרמן הרניק, מנהלת תוכנית "יתד" במשרד הרווחה: "האתגר המרכזי שלנו הוא להגיע למשפחות ולבנות תוכניות שיקום שמקדמות חוסן אישי ומשפחתי. המענים לא מספיקים, ואנחנו מבקשים מימון נוסף ממשרד הבריאות כדי להקים צוותי מניעה שיתמקדו באובדנות".
בצה"ל דווח על 44 חיילי חובה שהשתתפו במסיבות והוגדרו כשורדים. סא"ל כרמל קלה, ראש הענף הקליני במחלקת בריאות הנפש: "אנחנו בקשר ישיר עם כל אחד מהחיילים, שליש מהם מקבלים טיפולים נפשיים. המענה מותאם אישית לכל חייל, כולל אפשרות לטיפול מחוץ ליחידה".
יו"ר הוועדה ח"כ פינדרוס סיכם את הדיון בקריאה דחופה למלא את הפערים שנותרו: "יש ליצור ניידות חוסן שיתמקדו במניעת אובדנות, לעודד את הרשויות המקומיות לפעול בשטח, ולוודא שהעזרה מגיעה לכל שורד ושורדת".
הנתונים שהוצגו בדיון משקפים תמונה מורכבת: מצד אחד, יש מאמצים אדירים להעניק לשורדים את הסיוע הנדרש, ומצד שני, פערים גדולים עדיין ניכרים - בין אם במענה הנפשי, במימוש הזכויות או במניעת אובדנות.