מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8), התשפ"ה-2024. 32 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 7 שהתנגדו. הצעת החוק מבקשת לערוך שינויים בהרכב האסיפה הבוחרת לרבנים הראשיים ולמועצת הרבנות הראשית. היא קובעת מספר מזערי למינוי של נשים באסיפה הבוחרת באופן המחייב כי הרכבה יכלול 30 נשים לפחות, כאשר מקרב 5 הח"כים שתבחר הכנסת כנציגי הציבור באסיפה הבוחרת - תהיינה לפחות 3 נשים במקום 2, וכן 10 נשות ציבור שימנה השר באמצעות הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה. אם מספר הנשים בקרב נציגי הציבור יהיה נמוך מ-30, ימונו נשים בהתאם לקבוצות המיוצגות עד להשלמת הייצוג, לפי המדרג שבחוק. המונח "רב" לעניין מינוי הרבנים לאסיפה הבוחרת יוגדר כך שיובהר כי רב שניתן למנותו לאסיפה הוא מי שהוסמך לרבנות ע"י הרבנות הראשית ואחר שעמד בבחינות בכתב, או מי שבידו תעודת כשירות לכהונת רב עיר, רב אזורי, רב מושב, או רב שכונה. החל במערכת הבחירות שתתקיים אחרי הבחירות הקרובות למועצת הרבנות הראשית, הגדרות הגורמים השונים שחברים באסיפה הבוחרת, יחולו גם לגבי מי שממלא תפקיד זה ביהודה ושומרון.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק סנקציות על תומכי טרור, התשפ"ד-2024 של ח"כ צבי סוכות. 55 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 10 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שלילת זכויות סוציאליות לאדם שהורשע ברצח או ניסיון לרצח על רקע לאומני), התשפ"ג-2022 של חבר הכנסת אופיר כץ. 45 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 10 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.

הצעת החוק מבקשת להעביר את מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים מהוועדה לבחירת הנציב לכנסת, בהצבעה חשאית וברוב מיוחד של 70 ח"כים  ▪  באופוזיציה הזהירו מפני הפיכת הנציבות לכלי פוליטי, העלול לפגוע בעצמאות מערכת המשפט  ▪  ח"כ רוטמן טען כי מדובר במענה למצוקה אמיתית וציין כי האחריות לחוסר ההסכמות בין שר המשפטים לנשיא העליון מוטלת בעיקר על מערכת המשפט

עם יעדים הנמוכים בהפחתת פליטות גזי חממה וללא מנגנון אכיפה מוסדר אושר חוק האקלים בוועדת הםנים  ▪  ח"כ להב הרצנו תקף את השרה סילמן שנעדרה מהדיונים: "בילינו מאות שעות בניסיון לשפר את החוק ואפילו פעם אחת לא הגיעה השרה להגנת הסביבה"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון - מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג-2023 של ח"כ אלון שוסטר, אליה הוצמדה הצעה של ח"כ מישל בוסקילה. 56 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה. מוצע לקבוע בחוק העונשין עבירה של נטילת דמי חסות. העבירה תכלול מעשים של מתן חסות או קבלת דמי חסות, ודינם יהיה שלוש או עשר שנות מאסר בהתאמה. בנוסף, מוצע לקבוע בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) הסדר של מתן עדות של קורבן עבירת נטילת דמי חסות שלא בפני הנאשם.

חיילי מילואים בודדים בקריאה נרגשת לצה"ל: "אל תמרחו את הזמן בהצלת נפשות"  ▪  בצה"ל מודים כי לא כל מפקדי המילואים מפנימים את מצוקת החיילים הבודדים  ▪  יו"ר ועדת העלייה והקליטה ח"כ פורר: "הפעולות שצה"ל נקט בהם עד עכשיו לא היו טובות - אפנה לשר הביטחון בבקשה להקצות באופן מידי סכום של 5 מלש"ח לצורך מתן סיוע נפשי"