על בית המשפט העליון לקבוע מהו המועד האחרון בו חייב שר המשפטים, יריב לוין, למנות נשיא קבוע לבית המשפט - ויש לעשות זאת בדחיפות. כך סבורה (10.12.24) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בתגובתה לבקשה לכפות על לוין את המינוי באמצעות הליכי בזיון בית המשפט. התגובה היא גם בשמה של הנהלת בתי המשפט. בג"ץ הורה ללוין לפני שלושה חודשים להתחיל את ההליך למינוי הנשיא הקבוע, אך לא קבע מועד אחרון לביצוע פסק הדין. לוין נוקט מאז בסחבת, בשל סירובו למנות את יצחק עמית על-פי עקרון הסיניוריטי. התנועה לאיכות השלטון ביקשה להפעיל נגדו הליכי ביזיון (הכוללים קנס ואף מאסר). לוין הגיב, כי מדובר בניסיון לגרור את בית המשפט לזירה הפוליטית וכי חסינותו מונעת הליך שכזה; הוא רמז שימשיך את הסחבת במינוי. לדברי מיארה, "נשיא בית המשפט העליון הוא ראש הרשות השופטת, סמל שלטון במדינת ישראל. כפי שהובהר בפסק הדין, קיימים אינטרס ציבורי מובהק ודחיפות ברורה בבחירת נשיא לבית המשפט העליון. בהיעדרו נפגעת עצמאותה של הרשות השופטת והרשות השופטת ניצבת על סף שיתוק מערכתי. "...כפי שנקבע גם בפסק הדין - קיימת דחיפות ברורה ורבה בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון. זאת, לאור הצורך הדחוף להבטיח את עצמאותה של הרשות השופטת ולמנוע כל תלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת, וכן למנוע את המשך הפגיעה ברשות השופטת. בשים לב להימשכות הזמן, נכון כי בית המשפט הנכבד יקבע, לאחר שישמע את הצדדים בדיון, מהו המועד האחרון שעד אליו יש לקיים את החובה המהותית העולה מפסק הדין - בחירת נשיא לבית המשפט העליון". לדעת מיארה, "הגם שהליך בחירת נשיא לבית המשפט העליון מתעכב, ומבלי לגרוע מן החובה המוטלת על שר המשפטים לקיים בתום לב את פסק הדין ובמהירות הראויה בהתאם לדחיפות העניין - בנסיבות העת הזו, וגם בשים לב לכך שפסק הדין לא נקב במועד מסוים שעד אליו תכונס הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון, אין מקום להטלת סנקציות לפי פקודת בזיון בית המשפט". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן ועמרי אפשטיין. הבקשה תידון מחרתיים (12.12.24) בפני השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, אשר נתנו את פסק הדין בעתירה.