לפי מרכז המחקר והמידע, המשטרה והפרקליטות לא סיפקו נתונים מלאים על החשודים או הנאשמים לפי פילוח לאום בכל התיקים. "היעדר הרישום המלא מונע אפשרות לניתוח מקיף", נכתב בסקירה.
גורמים בפרקליטות המדינה ציינו כי חל שיפור ברישום נתוני הלאום בשנתיים האחרונות, אך טרם הושגה שקיפות מלאה. "הטיפול בעבירות ביטוי דורש איזון בין
חופש הביטוי לבין הגנה על ביטחון הציבור", נאמר בתגובה רשמית.
הד"ר
תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הצביעה על כשלים טכנולוגיים בהתמודדות עם התופעה: "חוסר השקיפות מצד הרשתות החברתיות, לצד העדר מנגנוני ניטור תוכן בשפות כמו עברית וערבית, מובילים לאכיפה בררנית ולא שוויונית".
חאלד קוט, שבתו נרצחה במטח מלבנון, תיאר בדיון את החוויות הקשות שעברו משפחתו בעקבות האירוע: "מעבר לאבידה הקשה, חווינו מתקפה גזענית ברשתות החברתיות. אני דורש צדק עבור בתי ומשפחתי".
יו"ר הוועדה, ח"כ
איימן עודה, קרא לממשלה לנקוט צעדים לשיפור המנגנונים החוקיים והטכנולוגיים למאבק בהסתה ברשת: "היעדר מנגנונים מתכללים והעדר חקיקה מותאמת משאירים את הציבור ללא הגנה מספקת".
נציגי החברות פייסבוק, גוגל וטיקטוק התחייבו להסיר תוכן פוגעני במהירות ולהגביר את השקיפות בפעילותן.