עו"ד ארז חבר היה מצוי בניגוד עניינים בוטה, תוך הפרה לכאורה של כללי האתיקה. כך קובע (22.12.24) שופט בית משפט השלום בתל אביב, אביים ברקאי, אשר דחה תביעת שכר טירחה בסך 900,000 שקל שהגיש משרד עמית-פולק-מטלון נגד הלקוחה טל בסביץ-בוגין. עמית-פולק-מטלון הוא אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, וחבר הוא שותף בכיר בו ועומד בראש אשכול חדלות הפרעון והליטיגציה. בסביץ-בוגין נקלעה לחובות של 13 מיליון שקל בשל ערבותה לחובותיו של בן-זוגה. חבר ייצג את חברת הביטוח כלל, בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק מרכנתיל-דיסקונט, שהחוב כלפיהם הסתכם ב-10 מיליון שקל. במקביל, הוא עצמו ייצג את בסביץ-בוגין מול יתר הנושים. בסביץ-בוגין שילמה לחבר 100,000 שקל בתחילת הייצוג, ובהמשך הוא קיבל 400,000 שקל במסגרת כינוס נכסיה ומכירת ארבע דירות שהיו בבעלותה. הוא תבע ממנה 900,000 שקל, בטענה שנותרו בידי בני הזוג שתי דירות בשווי 15 מיליון שקל, חלקה של בסביץ-בוגין הוא 7.5 מיליון שקל ולפי הסכם שכר הטרחה - מדובר בהצלחה המזכה אותו בסכום הנתבע. בדחותו את התביעה אומר ברקאי: "התובע צעד לצידה של הנתבעת ונלחם את מלחמתה כחייבת לנושים שונים - ובו בזמן פעל היטב כנגד הנתבעת בעוד הוא מייצג נושים אחרים... בעודו אוחז במקל משני קצותיו, פעל התובע למכירת דירותיה של הנתבעת. שכרו שולם לו במסגרת המכירה - וכעת הוגשה התביעה כאן, הכל בבחינת 'תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך'". ברקאי קובע: "אין מקום לזכות את התובע בתשלום מכח הסכם ייצוג שנחתם, תוך שהוא נמצא בניגוד עניינים מובנה; אין מקום לזכות את התובע מכוח הסכם שנחתם תוך, על פניו, הפרת כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין; בוודאי אין מקום, גם מבחינת מדיניות שיפוטית, שבית המשפט יתן יד להתנהלות כזו של ניגוד עניינים בוטה".

"לדבר לשונותיים ולייצג פעמיים"

לדברי ברקאי, חבר ניסח במודע הסכם שכר טירחה הנגוע בניגוד עניינים, שכן הוא ידע שהוא נוטל על עצמו ייצוג בו "ייאלץ לדבר לשונותיים ולייצג פעמיים", ונוסח ההסכם מוכיח מודעות זו. המסגרת המשפטית אוסרת ניגוד עניינים ולפיכך אין לחייב את בסביץ-בוגין בתשלום על-פי הסכם זה. לא ניתן לחייב את בסביץ-בוגין בשכר טירחה ראוי (במנותק מן ההסכם הפסול), שכן חבר כלל לא תבע כזה, אלא עמד על קבלת השכר בהתאם להסכם. ברקאי מוסיף: "אין ספק שהתובע לא פעל לתחום את השירות המקצועי כך שלא יהיה עירוב בין השירותים המוענקים לנתבעת ובין השירותים המוענקים לנושיה. ההפך הוא הנכון - כל הקשר בין התובע לבין הנתבעת החל בזכות העובדה שהוא מייצג גם את נושיה; התובע התפאר, כך ממש, בעובדה שייצג את שני הצדדים". יש מקרים חריגים בהם מותר לעורך דין לייצג את שני הצדדים, אך המקרה הנוכחי אינו נמנה עליהם, מדגיש ברקאי. עוד מציין ברקאי, כי קיים כשל מובנה בגרסתו של חבר ובתביעתו. הוא הבהיר שלא ייצג את בסביץ-בוגין מול כלל ביטוח (שהרי הוא ייצג את החברה), אך דרש ממנה תשלום בטענה שחסך כספים בסכום הנשייה שדרשה כלל. הוא דרש תשלום גם בגין החיסכון מול שלושת הבנקים, וברקאי חוזר על התהייה מדוע עליה לשלם אם לא ייצג אותה מולם. זהו שורשו של השכר הנתבע, כמו גם נדבך נוסף בניגוד העניינים של חבר, "העושה מעשה ייצוג כפול ומבקש שכר כמייצג יחיד המגן על האינטרסים של הנתבעת". משרד עמית-פולק-מטלון חויב בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל. חבר ייצג את המשרד, ואילו את בסביץ-בוגין ייצג עו"ד יהושע שטיין.