תמורות בציבור הדתי: 72.5% מהדתיים מצדדים בפתרון כלשהו שיכלול גיוס חרדים - פי 2 מ-36.5% בינואר האחרון. כך עולה בסקר שערך המכון הישראלי לדמקורטיה ומרכז ויטרבי למחקרי דעת קהל ומדיניות במכון, אשר בחן את עמדות הציבור היהודי הלא-חרדי בנוגע לסוגיית גיוס החרדים לצה"ל. בקרב החרדים - תומכים בשימור המצב הנוכחי ו-20% בלבד אמרו כי הפתרון הנכון הוא גיוס. בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי רק 9% תמכו בנובמבר במצב הנוכחי של אי-גיוס חרדים, לעומת 22% עשרה חודשים קודם לכן. במקביל, שיעור תומכי גיוס חרדים (כולל או מכסות) עלה מ-67% בינואר ל-84.5% בנובמבר. מפילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות עולה כי שיעור מצביעי הליכוד שתמכו בגיוס חרדים זינק במהלך שנת המלחמה מ-52% אשר צידדו בגיוס חרדים לעומת 41% מתנגדים בינואר ל-74.5% תומכים בגיוס חרדים מול 17% מתנגדים עשרה חודשים אחר כך. התמיכה בגיוס חרדים מצביעי מפלגת הציונות הדתית נסקה מ-51% תומכים לעומת 37% מתנגדים בינואר ל-79% תומכים לעומת 14% מתנגדים בנובמבר 2024.

תמיכה נרחבת בשינוי מדיניות גיוס החרדים בעקבות הכבדת הנטל

שיעור התומכים בשינוי המדיניות בעקבות הגברת הנטל הביטחוני עלה מ-65% בינואר ל-81% בנובמבר לעמדה זו שותפים חילונים (90%), מסורתיים לא-דתיים (80%), מסורתיים דתיים (66%) ואף דתיים (מ-41% בינואר ל-64.5% בנובמבר). בקרב החרדים, רוב (57%) לא סברו שהכבדת הנטל על האוכלוסיות המשרתות צריכה להשפיע על מדיניות גיוס חרדים, כחמישית 21.5% סברו כי הצורך הביטחוני הגובר אכן צריך להשפיע ושיעור זהה לא ידעו.

האם הציבור הישראלי מעריך את הסיוע החרדי למאמץ המלחמתי?

בעוד בסקר המוקדם בינואר הציבור היהודי הלא-חרדי היה חצוי בשאלה האם הציבור החרדי סייע למאמץ המלחמתי (46% שחשבו כי הוא סייע במידה די רבה ורבה מאוד אל מול 47% שסברו ההפך), בנובמבר רוב (59%) חשבו כי החרדים אינם תורמים ללחימה או שתרומתם מעטה, ו-35% סברו כי תרומתם די רבה או רבה מאוד. מפילוח לפי רמת דתיות, עמדת הדתיים כמעט שלא השתנתה בין המדידות ביחס לתרומת החרדים למאמץ המלחמתי (ינואר: 50% נובמבר: 53.5% ). מנגד ביתר הקבוצות חלה ירידה בשיעור הסבורים שהחרדים תרמו במידה די רבה ורבה מאוד למאמץ המלחמתי (מסורתיים דתיים מ-65% בינואר ל-48.5%, מסורתיים לא דתיים מ-60% בינואר ל-38% ובקרב החילונים מ-32% בינואר ל-25%).