אין מניעה להחזיק גופות של מחבלים ישראלים לצורכי מו"מ לשחרור החטופים והגופות שבידי חמאס - שב וקובע (5.1.25) בית המשפט העליון. פסק דין דומה ניתן לפני שלושה חודשים, ובג"ץ מאשרר שוב את עידכון המדיניות עליה הוחלט בשנים שלפני המלחמה.
הקבינט החליט בינואר 2017 להחזיק לצורכי מיקוח גופוץ של מחבלי חמאס וגופות של מי שביצעו "אירוע טרור חריג במיוחד"; בג"ץ דחה את העתירה נגד ההחלטה, הן בהרכב רגיל והן בהרכב מורחב. בספטמבר 2020 הרחיב הקבינט את מעגל הגופות שלא יוחזרו והכליל בו מחבלים שרצחו, פצעו ונשאו אמצעי לחימה חמים או קרים. בג"ץ דחה עתירה גם נגד החלטה זו.
בספטמבר 2024 החליט הקבינט, כי ניתן להחזיק גם גופות של מחבלים בעלי אזרחות ישראלית, כל עוד מוחזקים חטופים חיים או גופות ברצועת עזה, וכי ההחלטה תידון שוב בחודש דצמבר; בחודש שעבר היא הוארכה בשלושה חודשים. כאמור, בחודש בספטמבר דחה בג"ץ עתירה נגד מדיניות זו. כעת נדחו עתירות בנוגע לגופותיהם של שישה מחבלים אזרחי ישראל, שביצעו פיגועים בחומרות שונות מאז דצמבר 2023, כולל רצח החייל אלכסנדר יקימינסקי בכרמיאל ביולי אשתקד ופציעות של ישראלים נוספים.
העותרים יצאו נגד החלטת הקבינט מחודש דצמבר, בנימוק שהיא הפכה את החריג לכלל תוך סטייה מפסקי הדין הקודמים. השופט
דוד מינץ מזכיר, כי "מידת ההתערבות של בית משפט זה בהחלטות מדיניות המתקבלות על-ידי הקבינט בנושאים בעלי אופי ביטחוני מובהק היא מצומצמת ביותר, ושמורה למקרים חריגים וקיצוניים בלבד בהם נפל פגם חמור בהחלטה" - וכאן אין המדובר במצב שכזה.
"לא מדובר באנשים תמימים"
מינץ עומד על השינוי הדרמטי בסוגיית השבויים מאז 7 באוקטובר, ועל כך שחמאס דורש בין היתר "גופות תמורת גופות". המגעים איתו "הם דינמיים מטבעם ונמצאים מעת לעת בשלבים רגישים, כאשר החלטת הקבינט באה על-רקע השלב בו הם מצויים ונועדה למנוע
פעולות בלתי הפיכות". מעבר לכך, הוא מוסיף, "מדובר בהחלטה שעניינה בהתאמת המדיניות הקיימת למציאות הביטחונית העדכנית. לא רק שאין בכך פגם, אלא הדבר עולה בקנה אחד עם פסיקת בית
משפט זה לפיה על הרשויות לשוב ולבחון בהקשרים דנן את הנסיבות המשתנות".
החלטת הקבינט היא רוחבית וטרם נבחן נקודתית האם יש תועלת מיקוח בכל גופה, אך "יש לזכור כי לא מדובר בהחזקת גופות של אנשים תמימים על לא עוול בכפם וללא תשתית. מדובר במחבלים", מציין מינץ. "מדובר כאמור בהחלטה זמנית וקצובה בזמן, הנבחנת מעת לעת על-ידי הקבינט. נוכח האמור, ובשים לב למציאות הביטחונית העדכנית, למגעים המתנהלים כעת ולטיבם הדינמי, כפי שגם הוסבר לנו במעמד צד אחד, לא מצאנו שיש מקום להתערבותנו. זאת גם על-רקע העדיפות הניתנת לשיקול שו"ן [שבויים ונעדרים] באיזון בינו לבין הפגיעה המצומצמת יחסית בזכות המתים ומשפחותיהם לכבוד".
לבסוף מצטט מינץ בהסכמה את דברי השופט
נעם סולברג בשנת 2019, ומדגיש שהם נכונים ביתר שאת כיום: "לא שקולה כלל וכלל פגיעה מסוימת, מתוחמת, בכבוד המחבלים המתים ובזכויות משפחותיהם באופן קבורתם הארעי, אל מול רווח והצלה שעשויים לעמוד לחיים
ולמתים המוחזקים בידי ארגוני הטרור - להם, למשפחותיהם ולביטחון ישראל. אין זאת אלא מן הפירות הבאושים של הטרור הרצחני, בעטיו של האויב האכזרי, שמוכרחים אנחנו כך לעשות, שימוש שכזה בגופות מחבלים, כדי לקדם את שובם הביתה של אזרחי ישראל ואת הבאתם של חללי צה"ל למנוחה נכונה".
השופטים
אלכס שטיין ו
גילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם מינץ. את העותרים ייצגו עוה"ד נארימאן שחאדה-זועבי ומוחמד אבו-סנינה, ואת המדינה - עוה"ד אבי מיליקובסקי ומיכל דניאלי.