ח"כ
יוליה מלינובסקי (
ישראל ביתנו) הדגישה: "אסור לאפשר למקבלי ההחלטות לפעול מתוך שיקולים זרים. אנחנו תומכים בחוק הזה בנוסחו הנוכחי".
מנגד, הפרופסור עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר: "הצעת החוק הזו אינה עוסקת במשאל עם במובנו הקלאסי, אלא במהות שלה היא תיקון חוק יסוד שמטרתו העיקרית היא להחיל את התחולה הטריטוריאלית של החוק על יהודה ושומרון. יש להבין שמהלך כזה, גם אם מוצג כהליך דמוקרטי, הוא למעשה צעד משמעותי לכיוון החלת ריבונות מלאה על האזורים הללו.
"מבחינת המשפט הבינלאומי, מדובר במהלך נפיץ ובעייתי במיוחד. מאז חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מהקיץ האחרון, נקבע באופן חד-משמעי שהפעולות של ישראל ביהודה ושומרון, כולל החקיקה הרלוונטית, נחשבות להפרה של הדין הבינלאומי. אם הצעת החוק הזו תעבור, היא תוסיף רובד נוסף של סיבוך מדיני, תעמיק את הבידוד של ישראל בזירה הבינלאומית, ותכביד מאוד על האפשרות להגיע בעתיד להסכמים מדיניים עם הפלשתינים או עם מדינות אחרות במזרח התיכון.
"בנוסף, אי-אפשר להתעלם מהמשמעות הסמלית של הצעת החוק הזו. בעולם היא לא תיתפס כחקיקה טכנית או פרוצדורלית, אלא כמהלך הצהרתי ברור של סיפוח דה-יורה של שטחי יהודה ושומרון. זה ייצור משבר דיפלומטי מול מדינות ידידותיות ואפילו מול בעלות ברית קרובות של ישראל.
"יתרה מכך, המהלך הזה מסיט את הדיון הציבורי בישראל מנושאים בוערים אחרים. יש כאן ניסיון לקבוע עובדות בשטח דרך חקיקה מהירה, תוך עקיפת שיקולים אסטרטגיים רחבים יותר. יש לנו אחריות, כמחוקקים וכחברה, לחשוב על ההשלכות ארוכות הטווח של צעדים כאלה, ולא להיגרר אחרי דינמיקה פוליטית קצרה שמונעת משיקולים נקודתיים.
"לכן, אני ממליץ לוועדה לעצור ולבחון את ההשלכות המלאות של החוק - הן בזירה הבינלאומית והן בהיבט הפנימי - לפני קידומו לקריאה ראשונה".