לפי המוצע, השימוש בדמי החבר ואגרות חובה שגובה הלשכה יוגבל לתפקידים והפעולות שקבעה הוועדה, כגון פיקוח על מתמחים, מערך שיפוט אתיקה, בחירות למוסדות הלשכה וענייני שכר טירחה. על סכום בסיס זה, תיקבע תוספת של 150% שניתן יהיה לגבות, במטרה לאפשר ללשכה ולמחוזות להתנהל באופן עצמאי ולכסות את ההוצאות הנדרשות להתנהלות הלשכה והמחוזות ביעילות. מטרת ההצעה היא למעשה להקשות על הלשכה לפעול בתחום הפוליטי.
עוד מוצע, כי הלשכה תהיה רשאית לעשות שימוש במקורות מימון העומדים לרשותה, לרבות עודפי תקציב משנים קודמות, רווחים מתאגידים שבשליטתה, דמי חבר רשות או תשלומי רשות, למימון רוב פעולות הרשות שלה, לרבות השתלמויות מקצועיות וקשריה עם רשויות המדינה. השימוש בכספים מהמקורות הללו, יותנה בהסכמת כל ראשי המחוזות [מה שלמעשה יעניק זכות וטו למיעוט ועשוי לסכל חלק ניכר מפעילותה]. לעומת זאת, הגבייה של תשלומי רשות שיגבו המחוזות, תהיה נתונה להחלטת כל מחוז.