הפרקליטות מבקשת מבג"ץ (8.1.25) ארכה של 45 יום להגשת תגובתה המקדמית לארבע העתירות להדחתו של איתמר בן-גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי. הבקשה הוגשה למרות שהשופטת דפנה ברק-ארז הבהירה, כאשר העניקה ארכה עד השבוע הבא, כי היא מצפה שלא יתבקשו ארכות נוספות. העתירות הוגשו בחודשים אוגוסט וספטמבר אשתקד ונטען בהן, כי בן-גביר מפר את הנחיות בג"ץ בהתערבותו בעבודתה המבצעית של המשטרה. היועצת המשפטית, גלי מיארה, ביקשה בחודש נובמבר מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשקול האם עליו לפטר את בן-גביר בשל שורה ארוכה של אירועים. נתניהו מסר את תשובתו בשבוע שעבר, היא לא התפרסמה, אך קרוב לוודאי שהוא הבהיר שאין בכוונתו לפטר את בן-גביר. מיארה הגנה על מינויו של בן-גביר מול עתירה שהוגשה עם הקמת הממשלה ב-2022 ואשר נדחתה לפני מספר חודשים. בפנייתה לנתניהו היא רמזה, כי ייתכן שתתמוך בעמדת העותרים; היא כבר אישרה לבן-גביר ייצוג נפרד, רמז נוסף לאפשרות זו. בן-גביר מצידו הוא המוביל בדרישה להדיח את מיארה והגביר את התקפותיו עליה בשבועות האחרונים ואף לא הצביע עם הממשלה בקריאה הראשונה על תקציב המדינה בדרישה לקדם את ההדחה, כאשר התקרב המועד להגשת התגובה לעתירות. הפרקליטות אמורה הייתה להשיב לעתירות בשבוע האחרון של דצמבר, אך לבקשתה העניקה לה ברק-ארז ארכה עד 12.1.25 תוך הערה, כי "יש לצפות כי לא יתבקשו ארכות נוספות". לדברי הפרקליטות כעת, היא בודקת את תשובתו של נתניהו. במקביל עליה לבחון את פסק הדין מהשבוע שעבר, בו בוטל התיקון לפקודת המשטרה שהתיר לבן-גביר לקבוע את מדיניות החקירות. יתר התיקונים נותרו על-כנם, אם כי בג"ץ הבהיר שיש לשמור על מקצועיותה ועצמאותה של המשטרה. לדברי הפרקליטות, לאור ההתפתחויות בטיפול בעתירות "ובשים לב לרוחב היריעה בפסק הדין ובעתירות דנן", זקוקה מיארה ל-45 יום נוספים ומבקשת ארכה עד 23.2.25. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי, ערין ספדי-עטילה ונועם נורקין.