שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, דחה (13.1.25) עתירה שביקשה להורות למדינה להגדיל משמעותית את ההגנה על הפזורה הבדואית בנגב מפני טילים וכטב"מים. מינץ קובע, כי אין עילה להתערבות חריגה של בג"ץ בשיקוליה של מערכת הביטחון. מינץ אומר: "אין חולק כי על המדינה מוטלת חובה עליונה להגן על חייהם ושלמות גופם של אזרחיה ותושביה. חובה זו אך מועצמת נוכח המערכה בה מצויה המדינה מזה למעלה משנה, המציבה את ביטחונה ושלומה של האוכלוסייה בפני סכנה ממשית. עם זאת, החובה האמורה תלויית נסיבות והיקפה בכל מקרה ומקרה נגזר ממגוון רחב של שיקולים ובהם שיקולים ביטחוניים, ציבוריים ותקציביים, ומצויה בליבת שיקול דעתן של הרשויות המוסמכות". המדינה דיווחה לבג"ץ על הפעולות שנעשו ונעשות להגברת המיגון של הפזורה הבדואית. מאז פרוץ המלחמה הוצבו 98 מיגוניות ובקרוב יוצבו 30 נוספות, הוצבו 64 מגני "הסקי" ל-100 איש כל אחד והוצב מרחב מוגן באחת המרפאות. בנושא האזעקות מציין מינץ את פיתוחו של יישומון פיקוד העורף הפועל גם בפזורה, התקנת צופרים נוספים ופעולות הסברה לאוכלוסייה זו. "הצבת המיגוניות ואמצעי ההגנה האחרים בפזורה הבדואית נעשתה תוך התחשבות בכך שמדובר במשאב מוגבל, על בסיס תיעדוף מקצועי ומבצעי וחרף קיומם של קשיים הנוגעים להסדרה התכנונית ולאופי השטח", מציין מינץ. ביישובים סמוכים הוצבו פחות אמצעים או בכלל לא, וזאת כאשר מאז פרוץ המלחמה נפלו ביישובי הפזורה חמש רקטות (שלוש מתוכן ב-7 באוקטובר) לעומת 100 באשקלון. מינץ קובע: "היעתרות לבקשת העותרים כי נורה למשיבים להציב פתרונות מיגון ברחבי הפזורה, פירושה הלכה למעשה כי בית משפט זה ייקבע את סדר העדיפות בהקצאת משאבים. ברם מלאכה זו אינה נתונה לנו". ממלא-מקום הנשיא יצחק עמית והשופטת גילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם מינץ. את העותרים ייצגו עוה"ד אורי נרוב, עביר ג'ובראן ונועם פרייס, ואת המדינה - עו"ד מיטל בוכמן-שינדל.