תרופות סרק ו-Double Dip
ימיו של אלמוני היו ספורים אך לא רצה להפסיק ממנהגו להתהולל במועדוני לילה. כשביטא בפני הרופא את תשוקתו לבלות עוד ערב אחד כדרכו רשם לו הרופא "1 ק"ג משככי כאבים ו-1 ק"ג כדורי מרץ". האיש חזר להתהולל - אך לא לזמן רב.
עד כאן המשל, ומה הנמשל?
מדינות העולם המתועש (ובעיקר ארה"ב) התהוללו בעשור האחרון - עשור הגלובליזציה - יצרו גירעונות אדירים, העבירו תעשיות שלמות למזרח הרחוק (בגדר: "אנחנו נחשוב והם ייצרו"), השקיעו מאמצים בבניית כלכלת בורסה ונגזרים חלולה ומסואבת.
כשהגיע יום הדין (שעליו התרענו בינואר 2007) נכנסה לפעולה בארה"ב מכונת דפוס ענקית שהדפיסה דולרים ואגרות חוב בהיקפים היסטוריים ("משככי כאבים") והפד הוריד את הריבית לרמה שלילית במונחים ריאליים ("כדורי מרץ").
בכדי לשרוד בעולם גלובלי תחרותי-עד-טירוף זה, נוקטות המדינות הללו בתחרות להשפלת המטבעות שלהן, כי הרי מטבע חלש מחזק את היצואנים ובכך מרסן את שיעורי האבטלה. למעשה, הפך כל מה שקרוי "העולם המפותח" לבית דפוס אחד גדול למטבעות ולאג"ח.
תרופות אלו הן לא הפתרון של המשבר אלא רק אמצעי סרק לדחייתו. הבעיות הקרדינליות לא נפתרו ואותם מנהלים שהביאו עלינו את המשבר הנוכחי - מדובר בכמה עשרות אנשים שצריך היה להדיחם - קודמו לתפקידי שרים ויועצים בכירים בממשל אובמה. ביניהם ניתן למנות את פולסון - מנכ"ל גולדמן-זקס, שמונה לשר האוצר של בוש ומואשם כיום בניגודי עניינים חמורים בתפקידו זה;
ברננקי שהיה סגנו ויד ימינו של גרינשפאן - אביו מולידו של המשבר הגדול; גייטנר - שר האוצר הנוכחי היה ראש הפד בניו-יורק. חלקם אף היו צריכים להישפט ולמצוא עצמם מאחורי סורג ובריח - אם אכן יוכחו מעלליהם.
אם נקבל את הטענה כי תרופות אלו הן אכן תרופות סרק לא נוכל להימלט ממה שמכונה בקהילה הפיננסית "Double Dip" או בשפתנו - "צלילה כפולה". ביטוי זה נולד בהקשר למפולת הקשה של 1932 שבאה בעקבות ה"התאוששות" לאחר מפולת 1929.