היום לפני 81 שנה, הכריז הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) בראשות מנחם בגין על פתיחת מרד נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. הארגון פרסם כרוז תחת הכותרת "אל העם העברי בציון", שבו האשים את הבריטים במדיניות עוינת ליהודים והכריז על תחילת המאבק המזוין לעצמאות. המרד נפתח בגל של פעולות חבלה שנועדו לערער את שלטון הבריטים ולמשוך תשומת לב למאבק הלאומי. הפעולה הראשונה אירעה ב-12 בפברואר 1944, כאשר האצ"ל פוצץ את משרדי העלייה הממשלתיים בירושלים, בתל אביב ובחיפה. מטרת הפעולה הייתה להפגין התנגדות למדיניות הבריטית שהגבילה את העלייה היהודית לארץ. כדי להימנע מפגיעה באזרחים, בוצעו ההתקפות בשעות הלילה כאשר המבנים היו ריקים. עם זאת, פעולות אלה הביאו להחרפת אכיפת הבריטים נגד המחתרות היהודיות. בטרם פתח האצ"ל במרד, ניסו ראשיו להעביר מסרים לממשלת בריטניה בדרישה לשנות את מדיניות הספר הלבן משנת 1939, לאפשר עלייה חופשית ולהכיר בזכות היהודים למדינה עצמאית. לאחר שדרישותיהם נדחו, הוחלט על פעולה צבאית כתגובה. הכרזת המרד עוררה מחלוקת ביישוב היהודי. חוגים רוויזיוניסטיים תמכו במהלך, אך הנהגת היישוב בראשות הסוכנות היהודית וההגנה הסתייגה ממנו. דוד בן-גוריון ואנשיו ראו במאבק המזוין סכנה, מחשש שיביא לתגובה קשה מצד הבריטים, ויפגע במאמצים הדיפלומטיים לקידום הציונות. מרד האצ"ל היה שלב משמעותי במאבק הלאומי והגביר את הלחץ על בריטניה. לצד פעולות המחתרות האחרות והמצוקה הכלכלית של בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה, הובילו האירועים להחלטת ממשלת בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם. מרד זה היה אחד הגורמים שהביאו בסופו של דבר להחלטת האו"ם על חלוקת הארץ ב-29 בנובמבר 1947, ולבסוף להכרזת הקמת מדינת ישראל במאי 1948.