מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, טוען שהיה קורבן למסכת התעללות מכוונת שנועדה לשבור את רוחו כדי שיהפוך לעד מדינה נגד בנימין נתניהו ושאול אלוביץ בתיק 4000. לטענתו, שיאה של ההתעללות היה מעשה סדום שבוצע בו בכלא הדרים, בעת בדיקה פולשנית לגופו בפברואר 2018. פילבר היה עד מדינה בתיק והמדינה הודיעה שהיא שוקלת לבטל את ההסכם עימו ולהעמידו לדין בטענה לעבירות שוחד ומרמה, לאחר שחזר בו בבית המשפט המחוזי בירושלים מחלקים מהותיים בעדותו. הוא הגיש (2.2.25) לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה נגד המדינה ובכירים בעבר ובהווה במשטרה ובפרקליטות, בדרישה לפיצוי במיליוני שקלים על "מסכת התעללות איומה ויוצאת דופן בחומרתה וכיעורה" במסגרת חקירתו. הנתבעים הם: שירות בתי הסוהר; היחידה למלחמה בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) ביחידה להב 433 של המשטרה; היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט; פרקליט המדינה דאז, שי ניצן; המשנה לפרקליט המדינה, ליאת בן-ארי, שהובילה את צוות הפרקליטות בפרשה; יהודית תירוש ואמיר טבנקין מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ראש צוות התביעה וחבר בצוות בתיק 4000 (בהתאמה). הנתבעים בגופי החקירה הם: שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ציפי גז, שהיה אז מנהלת מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך; תת-ניצב בדימוס אלי אסייג, שהיה ראש יאח"ה; תת-ניצב יואב תלם, שהיה ראש זרוע החקירות ביאל"כ וסגן ראש אגף החקירות והמודיעין; חוקרי המשטרה סגן-ניצב בדימוס יורם נעמן, רב-פקד בדימוס שלומי חכמון ורב-פקד רינת סבן; וחוקר רשות ניירות ערך אודי אבוקסיס. יצוין, כי בתביעות כאלה נוהגת המדינה להודיע, שהיא נכנסת בנעליהם של עובדי המדינה הנתבעים, כך שהיא מנהלת את ההגנה בשמם ונושאת בכל חיוב שמוטל עליהם. לטענת פילבר, מסכת ההתעללויות שעבר היא שהביאה אותו לחתום על הסכם עד המדינה "כשהוא במצב נפשי מעורער לחלוטין, שבור ומושפל". הוא אומר כי חקירתו הראשונה במשטרה בפברואר 2018 "כללה איומים, הפחדות, הפעלת לחץ פסיכולוגי רצוף ואיום" והמשכה התאפיין "באגרסיביות יוצאת דופן", עלבונות וצעקות. על-פי התביעה, באותו לילה הוא הועבר בין בתי מעצר שונים, בטענה שבאף אחד מהם לא נמצא מקום עבורו, ובשעה 02:30 לפנות בוקר הגיע לכלא הדרים. שם הצטווה פילבר להתפשט ונערך חיפוש חודרני בפי הטבעת שלו, שהיווה לטענתו מעשה סדום ואשר נועד לשבור את רוחו ולהביאו לחתום על הסכם עד מדינה. לטענתו הנתבעים היו שותפים למעשה זה, אשר עמד בניגוד לנוהלי השב"ס. למחרת, ממשיך פילבר, הוא נחקר שוב למרות תשישותו וכאשר מצבו הנפשי קשה, ובין היתר דרשה ממנו גז לשנות את העדות שנתן בשלהי 2017 ברשות ניירות ערך. במצבו אז, הוא טוען, "ניתן [היה] להפעיל עליו לחץ מטורף לחלוטין, ברוטלי, מניפולטיבי, מאיים וקיצוני", והתוצאה הייתה שחתם על הסכם עד מדינה ובו "לא מעט סעיפים חד-צדדים, מקפחים ודרקוניים". לטענת פילבר, אירועים אלו היוו פגיעה באוטונומיה שלו, גרמו לו נכות נפשית קבועה של 40% והוא סבל גם מנכות תפקודית. הוא תובע 6 מיליון שקל כפיצוי על אובדן הכנסות ופיצוי לפי ראות עיני בית המשפט על הפסדי שכר לעתיד, הפסד תנאים סוציאליים, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, הוצאות בגין טיפולים מיניים, פיצוי עונשי ועוד. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד ליאור שביט ואיתי רוט, וטרם הוגשו כתבי הגנה.