יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "השינוי הראשון של הצעת החוק נוגע לבחירת חברי הכנסת הנציגים בוועדה. כיום הכנסת בוחרת את נציגיה, כשהמקום השמור לאופוזיציה הוא בגדר נוהג. לפי הצעת החוק, נעבור מבחירה על-ידי הכנסת לבחירה על-ידי קואליציה ואופוזיציה. חברי הקואליציה יצביעו בקלפי ויבחרו את נציגם, וחברי האופוזיציה יצביעו עבור נציגם. נניח שעכשיו 20 ח"כים הצטרפו לקואליציה אבל 'יש עתיד' נשארו באופוזיציה, האם שינוי כזה אמור להשפיע על ההרכב, זה דיון שנקיים בהמשך. שינוי נוסף הוא החלפת המקצוענים שממונים על-ידי לשכת עורכי הדין במינוי על-ידי הכנסת קואליציה ואופוזיציה. כמו-כן, יש משקל מיוחד למי שנבחר על-ידי הקואליציה והאופוזיציה, זהו שינוי מבני שנדון בו בנפרד בנוגע לכללי ההכרעה". ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "מה תועיל הצעת החוק, אם ראש הממשלה, שר המשפטים ויו"ר הכנסת מחרימים את השבעת הנשיא העליון, לעצם ההכרה בו. הוראות החוק לא יהיו שוות את הנייר במקרה שאין אפילו שיח בין שר המשפטים לנשיא ביהמ"ש העליון, וזה לא ישתנה כי זה הנשיא נבחר ותצטרכו להתמודד איתו. "לעניין הח"כים, זה לא סוד שהייתה שיטה לאורך שנים כאילו יש נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. אתם אומרים שתהיה חובה להתחשב בכל האופוזיציה, והשאלה איך מבטאים את זה כשיש מעבר מפלגות למשל".

ח"כ אפרת רייטן (העבודה): "הצעת החוק מפלגת, מקטבת, וגורמת בעצם הגדרת החוק לשתי קבוצות. ברגע שמסירים את החובה להגיע להכרעה של 7 מתוך 9, אנחנו נותנים ידנו לפילוג בתוך הוועדה. עקרונית וערכית אנחנו חוטאים לכך שאמורות להיות שלוש רשויות שצריכות להגיע להבנה זו עם זו. כשערכנו את הבחירות האחרונות, לא הייתה קביעה של קואליציה אופוזיציה, והקואליציה כיבדה את הנוהג וקארין אלהרר נבחרה, וכך היה גם כשאני ויו"ר הוועדה נבחרנו. גם בסיטואציה בה אנחנו כיום, במשבר הפוליטי והדה-לגיטימציה שיצרה הממשלה כנגד ביהמ"ש, יש עקרונות שמדינה חפצת חיים צריכה לקדש, וצריכה לתת מקום של כבוד למקצועיות, לכבוד בין הרשויות ולכל נציגיהן וכרגע הצעת החוק מאיינת זאת". ח"כ ארז מלול (שס): "אזכיר שאיילת שקד עיכבה את הוועדה וציפי לבני לא מינתה כלל, כך שהיה משבר לאורך השנים שהעמיק. אם יהיו 110 חברי קואליציה, השאלה אם לתת נציג לאופוזיציה במקרה כזה וכן, מה קורה אם האופוזיציה או הקואליציה לא בוחרות נציג".

ח"כ טלי גוטליב (ליכוד): "במהלך השנים שלטון הפקידים קיבל את המראה המכוער ביותר כששופטי בג"ץ התערבו בסוגיות מדיניות פוליטיות וצבאיות, כשמטרת העל של רובם היא לבטל את חוק הלאום, שאם יבוטל, אחריו יבוטל חוק השבות. כשאנחנו קוראים את שאיפת העליון לחוקק חוקה, אם חלילה תחוקק- חוק הלאום יבוטל כי הוא יפגע לכאורה בשוויון. בג"ץ בתעוזה וחוצפה רבה התערב בסוגיות סופר דופר פוליטיות וביטחוניות- הוא פתח שעריו לעתירה כנגד חוק שחוקקנו, למחבלי הנוח'בות לגבי מה יאכלו, לצלב האדום ועוד. במהלך המלחמה דן בסוגית שחרור ואליד צדקה, שרצח את החייל עמוס תמם, ואני אפילו לא נכנסת להוראות פתיחה באש והפרימטר. "הצעת החוק שעל הפרק היא פשרה של הפשרה של הפשרה. אני לא סומכת על לשכת עורכי הדין. 30,000 איש בחרו בעמית בכר אבל אני מעדיפה משפטן שבחרו אותו נציגים שנבחרו על-ידי מיליון וחצי אנשים. לקחתם חלק בהפגנות ומחאות בזבזתם מיליונים בשם עוה"ד בלי לשעאול לדעתם. לקחנו את הכוח הביריוני והמסוכן של הלשכה". ח"כ משה סעדה פנה לנציגי לשכת עורכי הדין: אתם לא רואים את הבעייתיות, את אבי חימי? ברור שמשרד עו"ד שמופיע בביהמ"ש יהיה בניגוד עניינים. הייתי רוצה אקדמאים שלא מופיעים בביהמ"ש. לגבי הטיעון של יכולת שר המשפטים למנוע את כינוס הוועדה, אם תסכימו לחוק ואתם רוצים הבטחה שהשר לא יהיה שחקן וטו, מקובל עליי שאם יש מועמד הם רשאים לכנס את הוועדה, בתנאי שאתם לא שחקני 'לא לא'. אני רוצה להכניע את האויב שלי, עם אחי אני רוצה להתפשר. "לגבי השופט עמית, זו בעיה מוסדית שלהשבעה שלו לא יגיעו שר הנשפטים ויו"ר הכנסת, אבל זה בגלל העננה הרובצת. הוא היה צריך להסיר את הגלימה ולבקש שיחקרו אותו". ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "לא יכול להיות שחוזרים על כך שלשכת עורכי הדין הפכה להיות אויב דמוני. זה סוג של שיח לא נכון. צריך להיות ויכוח ענייני בנושא. חובה שיהיו עורכי דין בוועדה ולא משפטנים. יש חשיבות אדירה לניסיון האנשים הבוחרים שופטים, שיודעים לשאול את השאלות הנכונות. אחד הפתרונות הוא אנשים עם עשרות שנות ניסיון במקצוע, נציגי לשכת עורכי הדין שאינם פעילים. הלשכה כמוסד, כאורגן, יש לה משמעות בתוך הקביעה. אפשר למצוא עוד פתרונות, אך המקצוע חייב להכתיב. עדיין ללשכה יש משמעות גדולה. "יזהר ודדי אמרו שיש פה דברים שצריך לתקן וזה מה שעושים. הרי לא נשנה את תפיסות העולם של שנינו, אבל הצעת החוק הנוכחית אומרת שהכל פוליטי".

היו"ר רוטמן: "יש פה אנומליה. מוסכם שצריך איש מקצוע, שלא נתון לסחר-מכר הפוליטי. הבעיה כשהבחירה נעשית על-ידי לשכת עורכי הדין, היא שהלשכה כביכול גוף מקצועי ונבחרת לשם כך, אבל, הנציגים יושבים על תקן מקצועי אך נבחרים, בוודאי בשנים האחרונות, פוליטית. עצם הוויכוח אם לפרסם מודעות עמוד נגד שר משפטים בכספי הלשכה זה דבר פוליטי, גם אם נניח שהם מאמינים שזה איום על שלטון החוק, על זה הוויכוח הפוליטי בישראל כבר כמה שנים, וגם על ההרכב, וברגע שהבחירה בשופטים הפכה להיות חלק מהדיון הפוליטי, נוצר מצב לא הוגן שעורכי הדין מקבלים זכות הצבעה כפולה בנושאים שעליהם נופלת ממשלה בישראל".

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "סוגיית אופן בחירת נציגי הציבור והאפיון שלהם, היא אחת מהבעיות במרכזיות בנוסח המוצע. באופן שבו המתווה הוצע על-ידי השרים, נציגי הציבור הוצגו כ"גורם המקצועי" שמחליף את שני נציגי לשכת עורכי הדין. בהקשר הזה שר החוץ דיבר על שינוי אבולוציוני ולא רבולוציוני, כך שהוועדה נשארת באותו גודל ועם אותה חלוקה בין גורמים מקצועיים לגורמים פוליטיים. אבל באופן שבו המתווה מוצע כרגע אתה מאבד את זה. מכיוון שנציגי הציבור נבחרים אחד על-ידי קואליציה ואחד על-ידי אופוזיציה, וכל אחד מהם מחזיק את הוטו מטעם הקואליציה והאופוזיציה, ברור שייבחרו רק אנשים שהם נאמנים באופן מלא ל"שולח" שלהם. כמו עו"ד שמחויב ללקוח שלהם. במובן הזה הם לא יהיו גורם מקצועי עצמאי מנבחרי הציבור אלא יהיו בעצם שלוחים של הדרג הפוליטי. "זה יוצר בעיה במתווה משום שזה מפר את האיזונים בין הצד המקצועי בוועדה לצד הפוליטי בוועדה. אפשר לתת לכך מענה באמצעות שינוי הליך הבחירה, או באמצעות תנאי הכשירות. ביחס להליך הבחירה, אחת האופציות היא שהבחירה תהיה בהסכמה בין קואליציה לאופוזיציה ולא בנפרד. אופציה נוספת שהוצעה פה היא בחירה בידי דיקני האוניברסיטאות. אם יש התנגדות ללשכה עצמה, אפשר שכלל עוה"ד בישראל יצביעו על שני המועמדים. כך יוצרים כוח בוועדה שאינו בצורה כ"כ ברורה מחולק לקואליציה ואופוזיציה. כיוון נוסף הוא דרך תנאי הכשירות - למשל לבחור את נציגי הציבור מקרב נשיאי ביהמ"ש בדימוס שהאתוס שלהם אינו מבוסס על ייצוג של מי שבחר אותם. "אלו חלופות שונות שניתן באמצעותן לייצר מצב שנציגי הציבור מופרדים מהפוליטיקה. אם משאירים את הנוסח כמו שהוא נוצר מצב שלמרות היומרה ל-5 אנשי מקצוע ו-4 נבחרי ציבור, ייווצר מצב שבו בוועדה יש בפועל 6 נבחרי ציבור או גורמים המזוהים עמם, ורק 3 אנשי מקצוע מובהקים".

רוטמן: "אלו פתרונות יפים לבעיה לא קיימת. לא שהחשש לא קיים. ההצעה מבטאת רצון לפשרה בין תפיסות. אתה אומר שאני בא מתפיסה מסוימת ודוחה את הפשרה של התפיסה האחרת. אנחנו כרגע מנסים לחוקק פשרה בין תפיסות העולם ואתה אומר שהצעת החוק לא מחזיקה מים לוגית. אני מנסה לקדם הצעה שמעצם טיבה אומרת שלא אקבל את תפיסתי לבחירה 100% פוליטית וכך גם הצד האחר. יש פה משהו היברידי. החלק של היות נציג הציבור מקצוען ומביא ידע מקצועי לשולחן זה בונוס חשוב, אבל אני פחות רואה את חשיבות היותו עו"ד פעיל. לב הפשרה הוא לרבע את הבחירה הפוליטית, זה לא באג, זה פיצ'ר. "העמדה בבסיס ההצעה היא ההבנה שלקרוא ללשכת עורכי הדין מקצועית, ודאי אחרי מה שהתגלה, זה לא נכון. אנחנו אומרים על השולחן שהיא אינה גוף מקצועי עם קריטריונים מקצועיים. הבלוף הנוסף הוא שמנסים לספר כאילו הקואליציה היא בלוק מונוליטי, שעושה מה שאומרים לו, וזה פייק. לעומת זאת מוצג פייק לפיו ביהמ"ש העליון אינו בלוק מונוליטי, כשהם מתואמים ביניהם במאה אחוז".

תא"ל (מיל') דדי שמחי: "בזמן שמתנהלים פה דיונים, העולם ממשיך להתקדם והאמון ממשיך לרדת והקיטוב גדל. בסוף לא יהיה את מה לתקן. בזמן הזה נשיא נבחר בצורה מסוימת וכן או לא טקס, בשם הפחד המשתק של תרחישי אימים המאיימים עלינו מלהתקדם. עם ישראל חזק, ואם תהיה תקלה, נתקן שוב. פשרה היא לאמיצים, ואני קורא לנציגי המכונים בדיון, שיצא לי להכיר- בואו נמצא פתרונות. אתם מציגים תרחישים כאילו המדינה מתפרקת. אני מאוד מקווה שהפשרה וההסכמה תוביל לעוד הסכמות ותוריד את כולם מהעצים, ותייצר גשר בין נשיא העליון לשר המשפטים. יש הרבה פתרונות, כולל ש-X אחוזים, אולי שני שלישים של שופטי העליון יהיו מביהמ"ש המחוזי. הדבר הזה אפשרי. גם כל מיני פתרונות לדד-לוק. אני מציע להתקדם ומקווה שזה יהיה בהסכמה רחבה. יש פה עסקת חבילה שכוללת גם שתהיה הסכמה רחבה על חוק יסוד החקיקה, כולל גידור הסכסוך".

השר לשעבר יזהר שי: "יש לנו שיח עם שר המשפטים בתקווה שיקיים תהליך בנושא חוק יסוד: החקיקה בהסכמה. המטרה של דדי ושלי היא שיתבצע דיון אמיתי בין הצדדים שמייצגים את הדעות השונות, שיוביל לחוק של פשרה. החוק בהתהוותו, גם בנוסחו הנוכחי הוא לא הרס הדמוקרטיה ולא ימוטט את ביהמ"ש העליון. "לגבי בחירת אנשי מקצוע, אומר משהו ערכי - יש פה הנחה שרק אנשי המקצוע יודעים לבחור שופטים טובים, ואם נסתכל על הרמטכ"לים, ראשי המוסד והשב"כ, נעשו בחירות טובות כשאין שום 'סיי' לאופוזיציה בבחירות האלו. פוליטיקאי יכול לבחור אנשים טובים וראויים בהסתמך על עצות טובות וניסיון. אני חלילה לא מפחית במעמד השופטים ויש חשיבות מאוד גדולה לאנשי המקצוע, אך אני מנסה לצאת כנגד תפיסת העולם שרק אנשי מקצוע יבחרו אנשים טובים. אני סומך על הפוליטיקאים שנבחרו כראוי שיעשו מינויים ראויים שמאותו רגע לא חייבים כלום למי שמינה אותם "לדוגמה, היועמ"שית שנבחרה על-ידי הפוליטיקאים, לא נראה שהיא חייבת להם משהו. השאלה היא הקריטריונים לבחירה - אין לנו עמדה לנושא נציגי הלשכה. אך אני לא רואה יתרון להם אל מול שופט שפרש עם 15 שנות ניסיון במחוזי".

היו"ר רוטמן ציין: "בתיקון והחלטת הכנסת לדרישתי ולדרישת ח"כ אפרת רייטן, לראשונה מקום המדינה, נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, מקבלים תקציב צבוע ייעודי מתקציב הקשר לבוחר, שאינם יכולים לעשות בו שימוש לשום דבר אחר, לטובת ייעוץ מקצועי על השימוש בסמכותם. זה כלי שיצרנו בכנסת בלי בג"ץ, בלי בצלם ובלי חקיקת חוק יסוד. אפשר לחשוב על עוד כלים כאלו".