מהו "לחץ אמריקני"? מהו "לחץ בינלאומי"? איך מתבטא הצד המעשי שלהם?
מה יקרה אם נתניהו ימרה את פיו של אובמה? נשיא ארה"ב אינו יכול לשלוח חיילים אמריקנים נגד ישראל או לנתק את היחסים. אפילו אובמה לא ינקוט בצעדים כאלו באופן ישיר, כי המחיר עבורו מבחינת היהודים ודעת הקהל בארה"ב שאוהדת את ישראל יותר ממנו עצמו, יהיה בלתי נסבל.
האיום האמיתי של אובמה איננו בצעד מעשי אלא להפך, דווקא צעד פסיבי - אי-הטלת וטו על הצעת סנקציות על ישראל במועצת הביטחון כצד אחד של תנועת מלקחיים. הצד השני הוא מלחמה רבתי מול הערבים שיתפתו לתקוף את ישראל הנצורה והמבודדת.
אובמה, המעוניין בשלום אמיתי בערך כמו "פעילי השלום" מהמשט, דוחף את ישראל לאבדון מתוך אידיאולוגיה רדיקלית שמאלנית פרו-מוסלמית. הוא מתכוון להאיץ את המהלך שהחלו בוש וקונדוליזה ב"מפת דרכים", ולהפוך את ישראל למדינת חסות ללא עומק אסטרטגי, ללא יכולת הגנה עצמית וללא יכולת גרעינית.
המענה של נתניהו הוא ניסיון שווא לתמרן ולחמוק מעימות חזיתי. העימות בוא יבוא וכל דחייה משמעותה תשלום מחירים מדיניים כבדים נוספים והידחקות למצב קשה ונחות יותר, כשהסיכוי להיחלץ הולך וקטן.
אסור היה לדחות את העימות על-ידי נאום בר-אילן, כי המחיר של הסכמה למדינה פלשתינית אינו קביל. אך לפחות לאחר מכן צריך היה לנצל את ההזדמנות של המשבר סביב רמת שלמה ולהתנגש חזיתית עם אובמה. סוגיית ירושלים היא זירה אידיאלית לעימות וסביבה אפשר לאחד את רוב העם היהודי וגם כוחות פוליטיים אדירים של מיליוני נוצרים בארה"ב. גם הזמן היה מושלם - חודשים ספורים לפני הבחירות לבתי הנבחרים. הכישלונות וההתנגדות שאובמה מעורר בארה"ב, יחד עם עימות עם ישראל הפופולרית, בייחוד על סוגיית ירושלים, היו מעוררים נגדו 'אינתיפאדה' של המועמדים הדמוקרטיים ופוגעים אלקטוראלית באלו שלא יתייצבו נגדו ולטובת ישראל. הזדמנות הזהב הזו להיכנס ולנצח בעימות שהוא ממילא בלתי נמנע, עדיין קיימת. יתכן שניתן להגיע למצב שבו אובמה, תחת צל הבחירות העלולות להוביל לתבוסה דמוקרטית חסרת-תקדים, יאלץ להסיר את התנגדותו לבנייה, ובאופן פרדוקסאלי להפוך לנשיא הכי נוח לישראל. ההזדמנות הזו הולכת ומוחמצת בימים אלו ממש על-ידי החולשה של נתניהו והברית ההרסנית עם ברק, שהפך למעין שגרירו של אובמה ב"שביעייה".
התסריט של מלחמה המשולבת עם מצור יתרחש ברגע שישראל תעצור את מפולת הוויתורים. הוויתור על מדינה פלשתינית הוביל לעימות על ההקפאה ביו"ש. הוויתור על ההקפאה שם הוביל לעימות על ההקפאה בירושלים. הוויתור בירושלים מעביר את העימות על הפיקוח על הנשק הגרעיני וכן הלאה. השיטה היחידה לחסוך את העימות היא להתחסל לפי התסריט האמריקני.
לפיכך, תפקיד הממשלה הוא להכין את המדינה למצור ולבחור את העיתוי והזירה לתחילתו. יש לצבור מלאים של חומרי גלם, דלק, נשק, תחמושת, חלפים ואספקה אזרחית. יש גם לבנות מערכת ייצור עצמאית להקטנה מירבית של תלות במקורות חוץ ולבנות מערכת חשאית להברחת ציוד קריטי. בעולם אנטישמי וצבוע שהצליח להיפטר מרגשות החרטה מהשואה צריכה ישראל להעתיק מהאירנים את השיטות לעקיפת האמברגו. השר יוסי פלד ביקש להיערך עם תחילת המתיחות עם ארה"ב, ונדחה על-ידי נתניהו. עוד טעות. עצם ההיערכות למצור מקהה את עוקצו ומאותתת על חוסן ונכונות לעמוד בלחץ.
זו אינה הפעם הראשונה שאנו נאלצים לעמוד במצבים כאלה. כך היה בתש"ח עם אמברגו אמריקני ובריטי, כך היה אחרי ששת הימים עם האמברגו הצרפתי. ישראל בעלת ההשפעה אדירה על בתי הנבחרים ודעת הקהל בארה"ב ותעודת הביטוח הצבאית מסוגלת להתמודד בלי בעיה עם תסריט שכזה.
נתניהו מעריץ גדול של צ'רצ'יל, אך למקרה ששכח את משפטו המפורסם, נזכיר לו שמי שמעדיף השפלה על עימות בוחר להיות צ'מברלין שקיבל גם השפלה, גם עימות וגם איבד את השלטון.