בריטניה, צרפת ואוקראינה יגבשו בדחיפות תוכנית לסיום המלחמה באוקראינה ויציגו אותה לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. כך הודיע (2.3.25) ראש ממשלת בריטניה, קייר סטארמר, בתום פגישה בלונדון עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ונשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי. ארה"ב החלה לפני שבועיים בשיחות ישירות עם רוסיה לסיום המלחמה באוקראינה, בהן לא משתתפות אוקראינה ואירופה. לדברי סטארמר, הוא שוחח אתמול טלפונית עם טראמפ (איתו נפגש יום אחד לפני זלנסקי), ו"ברור לי שהוא רוצה שלום בר-קיימא, הוא רוצה לשים קץ למלחמה באוקראינה". הוא הדגיש בהקשר זה, כי לא היה מקדם את הרעיון אם לא היה חושב ש"יניב תוצאה חיובית". הוא הדגיש, כי "כל הסכם שלום יצריך גיבוי אמריקני". הפגישה נקבעה מראש כדי לעדכן את מקרון וזלנסקי על פגישתו של סטארמר עם טראמפ, אך היא קיבלה משנה חשיבות לנוכח הפיצוץ בין טראמפ לזלנסקי. מנהיגי אירופה התייצבו מאז מאחורי זלנסקי. ביום חמישי (6.3.25) תתקיים פסגת חירום של האיחוד האירופי (בו בריטניה אינו חברה) שנקבעה לפני הפגישות בשבוע שעבר של טראמפ עם מקרון, סטארמר וזלנסקי. "אנחנו מכונסים כאן משום שזה רגע של פעם בדור בבטחונה של אירופה, וכולנו חייבים להתגייס", אמר סטארמר עם תחילת הפגישה. "השגת תוצאה טובה עבור אוקראינה איננה רק עניין של צודק ולא-צודק, אלא עניין חיוני לבטחונן של כל המדינות [המיוצגות] כאן ושל רבות אחרות". לאחר הפגישה אמר סטארמר, כי כמה מדינות אירופיות נוספות אותתו שיצטרפו למה שכינה "קואליציה של הרצון לפעול", אך לא פירט. "אירופה חייבת להרים את הנטל", אמר, אך "כדי לתמוך בשלום וכדי להצליח, למאמץ הזה חייב להיות גיבוי אמריקני משמעותי". סטארמר חזר ואמר, כי בריטניה תהיה מוכנה להציב חיילים באוקראינה לשמירת השלום ולהעניק לה מטרייה אווירית. בהמשך הפגישה הצטרפו אליה עוד מנהיגים אירופיים ובהם נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון-דר-ליין. היא אמרה אחריה, כי בפסגה ביום חמישי יציג האיחוד תוכנית להגביר את יכולתו הבטחונית, וכי היבשת תבצר את אוקראינה מבחינה צבאית וכלכלית במטרה למנוע פלישות עתידיות. מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, אמר, כי כמה ממדינות אירופה התחייבו להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן; הוא לא פירט. לדבריו, טראמפ מחויב לנאט"ו ויש "להפסיק לרכל" על האפשרות שארה"ב תפרוש מהברית. יצוין, כי פרישה מנאט"ו מחייבת הסכמה של הקונגרס וקשה להניח שתינתן כזאת, אך טראמפ יכול להפחית משמעותית את מספר החיילים האמריקנים באירופה ואת ההשתתפות בפעילות השוטפת של הברית. לפני הפגישה הודיעה בריטניה שתעניק לאוקראינה הלוואה בסך 3 מיליארד דולר לחיזוק יכולתה הצבאית, והחלק הראשון שלה יועבר לקייב בשבוע שעבר. ההלוואה תיפרע מן הרווחים על הרכוש הרוסי שהוקפא בבריטניה במסגרת העיצומים על רוסיה. בריטניה גם תאפשר לאוקראינה להשתמש במימון ייצוא בסך 2 מיליארד דולר, כדי לרכוש למעלה מ-5,000 טילי נ"מ מתקדמים. הפגישה נערכה יומיים לאחר העימות הפומבי בין טראמפ לזלנסקי בחדר הסגלגל, אשר הוביל למעשה לסילוקו של זלנסקי מהבית הלבן. ממשל טראמפ שוקל כעת להפסיק מיידית את הסיוע לאוקראינה, החיוני ליכולתה להמשיך להילחם נגד רוסיה. מדינות אירופה מסוגלות להעניק לאוקראינה סיוע כספי ניכר (וכבר העניקו יותר מאשר ארה"ב), אך אינן מסוגלות למלא את מקומה בתחום הצבאי - במיוחד כאשר עליהן להתארגן להגן על עצמן לנוכח מדיניותו הבדלנית של טראמפ ונכונותו לקבל את דרישותיו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.