לאחר מאבק ציבורי ומשפטי, המשרד לשירותי דת חזר בו מתקנות שאפשרו לו שליטה מוחלטת במינוי רבני ערים. התיקון החדש, שפורסם (9.3.25) בקובץ התקנות הרשמי, מחזיר את הסמכות לרשויות המקומיות ומחייב התייעצות בלבד עם השר לשירותי דת. המאבק על בחירת רבני ערים נמשך מזה חודשים ארוכים. התקנות המקוריות שאושרו בשנה האחרונה העניקו לשר לשירותי דת כוח רב במינויים, תוך עקיפת הרשויות המקומיות. המהלך נתקל בהתנגדות עזה מצד ארגונים דתיים וליברליים כאחד, שטענו כי הוא נועד לחזק שליטה פוליטית במינויי רבנים, בעיקר בידי מפלגת שס. בעקבות עתירה לבג"ץ מצד ארגוני רבני צהר ועתים, הוציא בג"ץ צו על-תנאי שחייב את המדינה להשיב עד 20 במרס. בתגובה, הודיע השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי (שס) על שינוי התקנות, כך שהרשויות המקומיות ישובו להשפיע על בחירת רבני הערים. לפי הנוסח החדש, במקום שהשר ימנה שליש מנציגי הציבור בוועדות הבחירה, הסמכות תעבור למליאת הרשות המקומית, אשר תקבל את ההכרעה תוך התייעצות עם השר. בכך מבקש המשרד להחזיר את כוח ההחלטה לידי הרשויות המקומיות, ולמנוע מצב שבו השר מחליט לבדו על זהות הרבנים שיכהנו בערים. ראש בית המדרש "שערי ציון" להכשרת רבני ערים, הרב יצחק בן דוד, בירך על חלטת השר "לעדכן את התקנות ולהתאימן למסורת ישראל ולמצב המשפטי שנהוג מקום המדינה, שלפיו הקהילה והעיר הם אלו שבוחרים את רבם. עם זאת, יש לזכור שעל-פי התקנות הקודמות שנהגו בתקופת השר הקודם מתן כהנא, 75% מחברי הגוף הבוחר נקבעו על-ידי מועצת הרשות המקומית, ורק רבע על-ידי השר. כעת, לפי התקנות החדשות בעקבות התיקון הבוקר, שליש מחברי הגוף הבוחר ייבחרו על-ידי השר, ושני שלישים הם נציגים ישירים של הרשות המקומית. עדיין יש לשאוף לביטול כל נגיעה פוליטית חיצונית על בחירת רבני הערים, ולשאוף למצב שבו רב העיר מקבל את הסמכתו ממועצת הרבנות הראשית, אך נבחר אך ורק על-ידי קהילתו. המצב החדש עדיין אינו אידיאלי, אך בהחלט יש כאן שיפור גדול שיש לברך עליו". שינוי זה עשוי להשפיע על אופיים של הרבנים שייבחרו בעתיד בערים השונות. ייתכן כי נראה מינויים שיבטאו טוב יותר את אופיה הייחודי של כל רשות מקומית, אך במקביל, עלול לעלות החשש מהשפעה פוליטית חזקה יותר של ראשי ערים ומועצות.