הממשלה תומכת עקרונית ביוזמת חבר הכנסת חנוך מילביצקי (ליכוד), למנוע מעבר מיידי של פרקליטים משורות התביעה אל כס השיפוט. על-פי הצעת חוק שהגיש, פרקליטים ששירתו בפרקליטות המדינה, בפרקליטויות מחוזיות או כתובעים ברשויות ציבוריות אחרות, ייאלצו להמתין שלוש שנים לפני שיוכלו להתמנות לשופטים בבתי משפט שלום או מחוזי. בבסיס ההצעה עומדת הטענה כי פרקליטים לשעבר עלולים לשאת איתם נטייה אינטואיטיבית להעדיף את עמדת התביעה גם כאשר הם לובשים את הגלימה השיפוטית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור ההרשעה בישראל עמד בשנת 2020 על כ-89%, נתון המעיד לדברי סעדה, על דומיננטיות של התביעה בהליך המשפטי. התומכים בחוק סבורים כי פרק זמן של שלוש שנים מחוץ למסגרת התביעה יאפשר לאותם מועמדים לנתק עצמם מהשקפתם המקצועית הקודמת, ולגשת לשיפוט בגישה מאוזנת ואובייקטיבית יותר.

שינוי מתבקש או פגיעה בגיוס שופטים איכותיים?

הצעת החוק זוכה לתמיכה מצד גורמים הרואים בה אמצעי לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט. לדבריהם, כל עוד המעבר מפרקליטות לשיפוט מתבצע במהירות, קיים חשש כי נאמנותם המקצועית של שופטים לשעבר תישאר עם הצד שבו פעלו בעבר - המדינה והתביעה. מנגד, יש מי שמביעים הסתייגות מהיוזמה, בטענה כי היא עלולה לצמצם את מאגר המועמדים לשיפוט, דווקא כשהמערכת זקוקה לשופטים מיומנים ומנוסים. בנוסף, נטען כי פרקליטים הם בעלי ניסיון רב במשפט פלילי וחשיבה משפטית מעמיקה, ולכן כל עיכוב במינויים עלול לפגוע באיכות הרכב השופטים. הצעת החוק תובא בקרוב להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, שצפויה להצביע בעדה ככל שיתמלאו התנאים שקבעה ועדת השרים לחקיקה. אם תאושר הצעת החוק, החוק יחול על מועמדים חדשים לשיפוט, אך לא על אלו שכבר מכהנים בתפקידם.