המפעלים המזהמים ביותר בישראל בשנת 2023 היו בית זיקוק אשדוד, כיל רותם, בתי זיקוק לנפט (בז"ן), השפד"ן, כרמל אולפינים ומפעלי ים המלח. כך עולה ממדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה המתפרסם (יום ה', 27.3.25) בפעם ה-12 ואשר מציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי תעשיה שבבעלות ציבורית וממשלתית. מדד 2023 בוחן לעומק את הסיכון לסביבה הנובע מפעילותם של 125 מפעלי תעשיה גדולים המשתייכים ל-46 חברות ציבוריות וממשלתיות. הכנת המדד נעשתה בהתבסס על נתונים הנמצאים בידי המשרד להגנת הסביבה ובסיוע חברת DHVMED. על-פי שיטת הניקוד במדד, ככל שהדירוג גבוה יותר - כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים גדולים יותר. המדד מאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל מידע מגורם ממשלתי בלתי תלוי על רמת הסיכון הסביבתי של חברות אלו. בראש המדד ניצב מפעל בית זיקוק אשדוד, השומר על המקום הראשון זו השנה השנייה ברציפות. המפעל ספג ניקוד שלילי משמעותי בעקבות עיצומים כספיים והליכי אכיפה בגין שחרור מזהמים, חריגות בפליטת בנזן ותחמוצות גופרית, ואי-דיווח כנדרש על תקלות וחריגות סביבתיות. יצוין כי המפעל פוצל מחברת פז באוגוסט 2023 והפך לחברה ציבורית עצמאית הנסחרת בבורסה בתל אביב. במקום השני מדורג מפעל כיל רותם, אשר רשם עלייה שלילית מהמקום השלישי אשתקד. הניקוד הגבוה נבע מאירועי זיהום חמורים, כולל איחורים בהגשת תוכנית שיקום, הזרמת תשטיפים לקרקע וחריגות פליטות משמעותיות לאוויר בשנים האחרונות. בתי הזיקוק לנפט (בז"ן), אשר דורגו שלישי במדד, המשיכו להציג ביצועים סביבתיים בעייתיים עם אירועי זיהום חמורים של דליפות בנזן וגז מימן, וחריגות משמעותיות בפליטות מזהמים לאוויר ולים. השפד"ן (מתקן לטיפול בשפכים) רשם זינוק חד מהדירוג ה-13 ב-2022 למקום הרביעי השנה. הסיבות העיקריות לדירוג השלילי הן פליטות חריגות של קולחים ופורמלדהיד, אף שהמפעל תיקן את ההפרות מיד עם גילוין. כרמל אולפינים ומפעלי ים המלח דורגו במקומות החמישי והשישי, בהתאמה. כרמל אולפינים קיבל ניקוד שלילי בעיקר בשל חריגות בפליטות מדודי קיטור, בעוד מפעלי ים המלח ממשיכים לסבול מהשלכות סביבתיות חמורות בעקבות דליפת תמיסת מי ים המלח שחלחלה לקרקע. אסדת תמר סוגרת את הרשימה במקומות הראשונים, עם דירוג שביעי ועלייה חדה בדירוג עקב אירועים רבים של דליפות חומרים מזהמים לים, בעיות תחזוקה והפרות דיווח מתמשכות. פרסום המדד הוא חלק ממגמה בינלאומית של הגברת שקיפות סביבתית המאפשרת למשקיעים לנהל נכסים פיננסיים בצורה אחראית יותר. על-פי נתוני ה-OECD ובלומברג, נכסים בהיקף של יותר מ-40 טריליון דולר כבר מנוהלים לפי שיקולים סביבתיים, וצפויים להגיע לכ-50 טריליון דולר בשנת 2025. מן המשרד להגנת הסביבה נמסר כי המדד הוא חלק ממגמה עולמית הפועלת להרחבת היצע המידע הזמין על אודות הביצועים הסביבתיים של גופים עסקיים. תכלית הרחבת היצע המידע לשרת את הביקושים העולים בקרב משקיעים וגופים עסקיים. לפי הערכות ה-OECD ובלומברג, נכסים פיננסיים (דוגמת קרנות ואיגרות חוב) בסך כולל של יותר מ-40 טריליון דולר מנוהלים מתוך הטמעת שיקולי סביבה וחברה בתהליכי קבלת ההחלטות בהשקעות. מגמת העלייה אף מצביעה על שהסכום צפוי להגיע לכ-50 טריליון דולר כבר בשנת 2025. המדד הוא נדבך חשוב במגמות אלו, בהיותו כלי מסייע בהטמעה של סיכונים ושיקולים של סביבה בתהליכי קבלת החלטות פיננסיות ועסקיות.