עמותת האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, עמותת בשער ו-57 אקדמאים בכירים עתרו לבג"ץ (30.3.25) נגד השינוי בוועדה לבחירת שופטים. בין העותרים: חתני פרס נובל פרופ' אברהם הרשקו, פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' עדה יונת; בכירי הכלכלה פרופ' חיים בן-שחר פרופ' אבי בן-בסט, פרופ' עומר מואב, פרופ' צבי אקשטיין ופרופ' רפי מלניק; ובכירי מוסדות אקדמיים ובהם פרופ' אבישי ברוורמן, פרופ' רבקה כרמי ופרופ' חגית מסר-ירון. העותרים טוענים, כי התיקון - בתוכנו ובאופן חקיקתו - "מסמן רגע של שפל בתולדות הכנסת והמדינה: לא עוד ריסון תאוות שלטון, כי אם השתלטות על 'הבלם האחרון' וכמעט היחיד לריסון כוחו של השלטון והערובה המרכזית להגנה על הדמוקרטיה בישראל. מדובר בתיקון המהווה 'שבירת כלים' של השיטה החוקתית, שמשמעותו היא שינוי בקוד הגנטי של מערכת המשפט בישראל". לדברי העותרים, מדובר בחתירה תחת עקרונות היסוד שהבטיחו את עצמאותו, אי-תלותו ומקצועיותו של בית המשפט, והעברה לידי הפוליטיקאים של השליטה על מינוי שופטי בית המשפט העליון. התיקון גם יוצר מנגנון שיאפשר לקואליציה ולאופוזיציה למנות שופטי עליון כרצונן, ויוביל למינוי המועמדים הקיצוניים ביותר ולקיטוב עמוק בבית המשפט. עוד נטען בעתירה, כי "התיקון יוביל לפוליטיזציה מלאה של הליך בחירת השופטים בכל הערכאות" ולמצב בו גורם אחד ישלוט בכל שלוש הרשויות. "במקום חתירה להסכמה רחבה ולאחדות בעם באחת משעותיה הקשות של המדינה - התיקון מסמן שיא של קיטוב ופילוג בעם". התיקון פוגע בצורה אנושה בשלטון החוק ובהכרה הבסיסית בזכויות אדם ומסכן בצורה ממשית את הבחירות החופשיות - נאמר עוד. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד רונן ברומר, גיתית לוין-גרינברג, עירא הדרי, תמר רוטנברג ויעל ריבנוביץ.