בבוקר 7 באוקטובר 2023 הפכה מסיבת הטבע "נובה" ליד קיבוץ רעים לזירת טבח מחרידה במתקפת פתע של מחבלי חמאס. לפי התחקיר, 378 בני אדם - אזרחים ואנשי כוחות ביטחון הקשורים לאירוע - נרצחו במתחם המסיבה, בדרכי הגישה וביישובי העוטף, ו-44 נוספים נחטפו לשבי חמאס. רבים מהחטופים עדיין מוחזקים ברצועת עזה, ורק שבעה הצליחו לשוב לישראל עד כה. מתקפה אכזרית זו התרחשה באותו בוקר בכמה עשרות מוקדים בארץ, ו"מסיבת הנובה" הייתה אחד ממוקדי ההתקפה הקטלניים ביותר.

אחת הנקודות המרכזיות בתחקיר עוסקת בהחלטתו של מפקד תחנת אופקים, סגן ניצב ניבי אוחנה, שנכח במתחם המסיבה בשעה שהחלה מתקפת הרקטות. אוחנה זיהה שמדובר בירי חריג, והורה מיד על הפסקת המסיבה ועל פינוי מיידי של כלל המבלים. לפי ממצאי התחקיר, בהסתברות גבוהה, החלטתו זו מנעה את הרצח של כ-2,000 משתתפים נוספים ואת חטיפתם של מאות נוספים. מדובר בהחלטה שנעשתה תחת לחץ, בזיהוי עצמאי וללא תמונת מצב רחבה, והצילה חיים של רבים.

בעקבות ההחלטה שהתקבלה בשטח, החל פינוי מהיר של המשתתפים מיד עם ירי הרקטות הראשונות. אולם, בשל עיכובים ותנאי השטח, רבים מהמבלים נלכדו בהמשך בכבישי העוטף תחת מתקפות המחבלים. למרות זאת, בחמ"ל החטיבה הצפונית נוצרה תמונת מצב שגויה כאילו 90% ממשתתפי המסיבה כבר התפנו בשלום. הערכה מוטעית זו הועברה מעלה בשרשרת הפיקוד, וכנראה תרמה לכך שהפיקוד הבכיר הפנה מאמצים לאזורים אחרים שזעקו לעזרה והתייחס פחות לדיווחים מהנובה. רק סביב השעה עשר בבוקר, החלה לחלחל בצה"ל ההבנה שמתחולל טבח רחב היקף במתחם המסיבה - אך עד אז כבר היה מאוחר להציל רבים מהקורבנות. על אף התגובה הראשונית האמיצה בשטח, היקף האסון היה כבד. צוות התחקיר הצבאי – שכלל קצינים בכירים שלא היו מעורבים ישירות באירוע – בחן את ההיערכות והתגובה במרחב המסיבה. ממצאיו מעלים תמונה ברורה: צה"ל לא הצליח להגן על באי הפסטיבל, אף שלוחמים ושוטרים בודדים הפגינו גבורה יוצאת דופן מול פני האיום. כך למשל, התחקיר מציין לשבח את החלטתו המהירה של מפקד תחנת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, שנכח במתחם והורה מיד על הפסקת המסיבה עם תחילת ירי הרקטות ועל פינוי הקהל. לפי התחקיר, בהחלטתו זו מנע בסבירות גבוהה את מותם של כ-2,000 בני אדם ואת חטיפתם של מאות נוספים. גם מתנדבים מארגוני הצלה, שוטרים וחיילים שלחמו במקום ופעלו לחלץ נפגעים תחת אש כבדה, זכו לשבחים על אומץ ליבם. אולם לצד גילויי הגבורה, הדוח שם דגש על כשלים מערכתיים בהכנת האירוע ובניהולו – כשלים שאפשרו לטרגדיה בסדר גודל כזה להתרחש.

התחקיר מונה מספר מחדלים מרכזיים בהכנות של צה"ל לאירוע עוד לפני המתקפה. הפערים הללו, שהתגלו בהליך התכנון, התיאום והאבטחה, פגעו ביכולת הצבא להגן על באי המסיבה בזמן אמת. עיקר הכשלים בהיערכות היו:

• העדר הערכת מצב ייעודית ומוכוונת לאירוע - בימים שלפני הפסטיבל לא נערכה בחטיבה המרחבית הערכת מצב מיוחדת לקראת מסיבה המונית בשטח פתוח במהלך סוף שבוע של חג. בשל כך לא תואמו הנחיות אבטחה מסודרות ולא הועברו עידכונים ברורים לכוחות בשטח. למעשה, האירוע התקיים כמעט ללא תכנון מוקדם מצד הדרג הצבאי בגזרה.

• כוחות הגזרה לא הכירו את האירוע - מרבית הכוחות הצבאיים בדרג הגדוד ומטה בגזרה כלל לא ידעו שבשטח אחריותם עומדת להתקיים מסיבת ענק, ולא הכירו את מיקומה, היקפה, מערך האבטחה שלה או את נוהל הפעולה במקרה חרום. חוסר מודעות זה הוביל לכך שעם פרוץ ההתקפה, כוחות רבים הופתעו לגמרי מנוכחותם של מאות אזרחים במרחב הנגב המערבי.

• אי-מיצוי סמכות ואחריות לאישור האירוע - בתחקיר צוין כי נמצאו פערים בהבנת הסמכות של הדרג הצבאי באישור או במניעה של קיום המסיבה. כלומר, אף שמפקדי צה"ל בדרום הסתייגו מהרעש ומהסיכון העקרוני שבאירוע כה גדול ליד גבול עזה, הם סברו שאין להם עילה חוקית או מודיעינית מספקת למנוע אותו. צה"ל נוהג לאפשר אירועים אזרחיים בתחומו "תחת מעטפת ביטחונית ראויה", ובהיעדר התראה ממוקדת בימים שלפני כן – ההחלטה לא להתערב ולקיים את המסיבה הוגדרה בדיעבד כ"סבירה" מבחינה פורמלית. עם זאת, בדיעבד ברור שלא מומשו מלוא הסמכויות להבטיח שהאירוע יקבל הגנה מספקת לנוכח האיומים הפוטנציאליים.

• תיאום לקוי בין צה"ל לגורמים האזרחיים - התחקיר מצביע על פערים חמורים בתיאום בין הצבא לבין הגופים האזרחיים שהיו אחראים לאירוע – משטרת ישראל, המועצה האזורית וגורמי ההפקה הפרטיים. הפערים באו לידי ביטוי, בין היתר, בכך שהמשטרה קיימה את ישיבות אישור תוכנית האבטחה לאירוע ללא השתתפות נציגי צה"ל. במנגנון התיאום חסר גורם צבאי שיתכלל את ההיבטים הצבאיים, והתוצאה הייתה חוסר סנכרון בין כוחות הצבא לכוחות המשטרה והאבטחה בשטח אחריות צה"ל. במילים אחרות, הצבא, המשטרה והרשויות פעלו כל אחד בנפרד בתכנון האבטחה, במקום ככוח משולב – ליקוי שהתברר כקריטי ברגע האמת.

• האירוע לא סווג כיעד להגנה במערכות הצבא - מתברר שהמסיבה לא הוגדרה במערכות השליטה והבקרה של צה"ל כנכס חיוני ומושא להגנה בגזרת החטיבה. כלומר, במפות המבצעיות ובתרחישים של הפיקוד הדרומי, הפסטיבל לא סומן כנקודה רגישה הדורשת תשומת לב מיוחדת. כתוצאה מכך, לא יוחדו כוחות או אמצעים ייעודיים להגנת מאות המשתתפים, שהיו בפועל בשטח באחריות צה"ל אך מחוץ ליישוב מוגן.

• היעדר מערכות התרעה וטכנולוגיות הגנה במתחם - בשטח המסיבה עצמו לא הותקנו אמצעי התרעה מפני ירי רקטות ופצמ"רים (ירי תלול מסלול), בניגוד לדרישות באירוע המוני כזה. כך יצא שבעת מטחי הרקטות הראשונים לא הופעלה אזעקה ייעודית במתחם המסיבה. אומנם המשתתפים הבחינו בעצמם בנפילת הרקטות והחלו להתפזר, אך היעדר מערכת התרעה אוטומטית האט את תגובת הקהל והאבטחה. גם אמצעי אבטחה נוספים שהפקודות מחייבות באירוע תחת כיפת השמיים לא מומשו במלואם.

כשלים מצטברים אלה בהיערכות הצבאית – בהכרת האירוע, בתכנון האבטחה, בתיאום הבין-ארגוני ובהצבת אמצעי הגנה – יצרו מצב שבו מסיבת "נובה" התקיימה ללא הגנה מספקת מול תרחיש קיצוני. התוצאה הקשה הייתה שעם תחילת המתקפה צה"ל היה שאנן יחסית לסיכון שבאירוע, והחיילים הקרובים לא היו מודעים ולא ערוכים להגיב מיידית להגנת האזרחים.

מעבר להיערכות הלקויה, התחקיר מתאר גם את הקשיים והליקויים בתגובה המבצעית של כוחות הביטחון בשטח בזמן ההתקפה עצמה. אומנם רבים בכוחות צה"ל והמשטרה נלחמו באומץ נגד מאות המחבלים, אך שרשרת הפיקוד התקשתה להשתלט על התוהו ובוהו במצב. בין היתר, עלו בתחקיר הממצאים הבאים:

• הנחת שווא שפינוי הקהל הצליח כמעט במלואו - בעקבות החלטת מפקד המשטרה בשטח, החל פינוי מהיר של המשתתפים מיד עם ירי הרקטות הראשונות. אולם, בשל עיכובים ותנאי השטח, רבים מהמבלים נלכדו בהמשך בכבישי העוטף תחת מתקפות המחבלים. למרות זאת, בחמ"ל החטיבה הצפונית נוצרה תמונת מצב שגויה כאילו 90% ממשתתפי המסיבה כבר התפנו בשלום. הערכה מוטעית זו הועברה מעלה בשרשרת הפיקוד, וכנראה תרמה לכך שהפיקוד הבכיר הפנה מאמצים לאזורים אחרים שזעקו לעזרה והתייחס לפחות לדיווחים מהנובה. רק בשעות מאוחרות יותר התברר היקף האסון האמיתי במסיבה, אך אז כבר נגרם נזק עצום.

• נטישת כוחות המשטרה את המתחם בשל ההתפתחויות בעוטף - בזמן שהלחימה התפשטה למוקדים רבים, חלק מכוחות המשטרה שהיו במתחם "נובה" עזבו את המקום כדי לסייע באירועי טרור אחרים בעוטף עזה. כך למשל, מפקד תחנת אופקים עצמו וכמה שוטרים נוספים נסעו לעזור בלחימה ביישובים מותקפים. הדבר הותיר כוח מצומצם אף יותר של מגינים בשטח הפסטיבל בשעות הקריטיות. ההבנה במבט לאחור היא שצוות המסיבה הפך בעיני גורמי השטח לפחות דחוף לעומת יישובים מותקפים – וגם זו תוצאה של היעדר תיאום וראייה כוללת של המצב.

• כשלים בקשר ובדיווח לפיקוד הבכיר - הפערים בתקשורת הבין-ארגונית והעומס העצום של אירועי הלחימה גרמו לכך שמידע קריטי על המתרחש בנובה לא הגיע במהירות למפקדים הבכירים. מערכות השליטה של אוגדת עזה נפגעו בתחילת המתקפה, ולא היה חיבור ישיר בין כוחות המשטרה והאבטחה במסיבה לבין חמ"ל האוגדה. כתוצאה מכך, בדרג פיקוד הדרום ובחטיבת המבצעים של צה"ל לא הבינו בשעות הראשונות את גודל האירוע וחומרתו, כיוון שהדיווחים מהשטח נטמעו בתוך בליל העידכונים מכל הארץ. בדוח מודגש שבמפקדת פיקוד הדרום "לא הודגשה המסיבה כמוקד לחימה חריג ביחס למוקדים אחרים". רק כשהתגלו מאות נרצחים ומידע סדור יותר זרם – התבהרה התמונה המחרידה. העיכוב הזה, שנבע משיבושי קשר ומקדימות זירות לחימה אחרות, עלה בזמן יקר שבו האזרחים בנובה היו נתונים לחסדי המחבלים ללא סיוע צבאי משמעותי.

למרות הקשיים הללו, כוחות צה"ל, משטרה ויחידות מיוחדות הגיעו בסופו של דבר לזירת המסיבה לאחר מספר שעות, נכנסו לקרב עם המחבלים וסייעו בפינוי הנפגעים. התחקיר מדגיש כי פעולתם האמיצה של הכוחות שהגיעו – גם אם באיחור – מנעה פגיעות נוספות וסייעה להציל ניצולים רבים. עם זאת, הלקחים מהמחדלים ברורים: אירוע אזרחי המוני סמוך לגבול הופקר למעשה ללא הכנות הגנה הולמות, והתגובה כשפרץ המשבר הייתה מסורבלת ואיטית מדי.

לנוכח הממצאים הכואבים, מציג התחקיר הצבאי שורת המלצות אופרטיביות כדי למנוע אסון דומה בעתיד. ההמלצות קוראות לחולל שינוי עומק בהתייחסות של צה"ל וגופי הביטחון לאירועים אזרחיים גדולים במרחבים רגישים. עיקר ההמלצות הן:

• קביעת נוהל לאומי אחיד לאבטחת אירועים אזרחיים באזורים שבאחריות צה"ל - התחקיר ממליץ לגבש נוהל מחייב לכלל גורמי הביטחון (צה"ל, משטרה, רשויות מקומיות וכו') לקיום אירועים אזרחיים בשטחי צה"ל. במסגרת זו יש להבהיר מראש את חלוקת הסמכויות והאחריות – מי מאשר או אוסר אירוע, אילו תנאי אבטחה נדרשים, וכיצד מתבצעת הערכת מצב ביטחונית מוקדמת לפני כל אירוע המוני כזה. ההמלצה כוללת גם בחינה מחדש של מדרג הסמכויות: ייתכן שיש להעניק לצה"ל סמכות רחבה יותר להתערב או להציב תנאים לקיום אירועים אזרחיים סמוך לגבולות במצבי מתיחות.

• הגדרת אירועים אזרחיים כנכסים חיוניים להגנה במערכת הצבאית - צה"ל נדרש לוודא שכל אירוע אזרחי גדול בתחומי אחריותו יוגדר מלכתחילה כ"מטרה להגנה" במערכות השליטה והבקרה שלו. פירוש הדבר, למשל, שסמוך למועד פסטיבל או כינוס המוני, ייכנס האירוע למפות המודיעין והמבצעים ויתועדף במידת הצורך בכוחות מתאימים. עוד מומלץ לעדכן את פקודות הצבא (פקודות קבע ונהלים) כך שיכללו במפורש התייחסות לאבטחת אירועים אזרחיים במרחב צה"ל, ולהפיץ נהלים ברורים למפקדים בשטח בנושא זה. באופן זה, לא יקרה מצב שאירוע אזרחי גדול "נופל בין הכסאות" במערכת הצבאית.

• שיפור התיאום הבין-ארגוני ומנגנוני התקשורת בזמן אמת - אחד הלקחים המרכזיים הוא הצורך בשיתוף פעולה הדוק יותר בין צה"ל, המשטרה, הרשויות המקומיות וגופי ההצלה בכל שלבי האירוע – מהתכנון ועד התגובה בשטח. יש להקים או למסד מנגנון תקשורת משותף, שבו נציגי כל הגופים יהיו מתואמים לפני האירוע ובמהלך התרחשותו. לדוגמה, התחקיר מציין חשיבות הצבת קצין צבאי כקשר קבוע במוקד המשטרתי של אירוע אזרחי גדול, וקיום מרכז פיקוד משולב (צבאי-משטרתי-אזרחי) בזמן האירוע. צעדים כאלה יבטיחו שכל מידע על איום מידי יועבר לכלל הכוחות, ויימנע בלבול ואי-הבנות כמו שקרו בנובה.

התחקיר מדגיש כי צה"ל אינו שואף למנוע לחלוטין אירועים אזרחיים בתחומו, אך עליו לאפשרם רק תוך מתן מעטפת ביטחון ראויה המספקת ביטחון ותחושת ביטחון למשתתפים. במילים אחרות, הלקח הוא לא לבטל פסטיבלים ומסיבות – אלא לדאוג שהם לא יתקיימו כ"הפקר". המלצות הדוח מיועדות להפוך את הלקחים ממסיבת "נובה" לפעולות ממשיות: תיקון נהלים, חידוד סמכויות, תיאום בין-ארגוני וטיפול בפרצות באבטחה. בסיכומו של דבר, אירוע הנובה הטראגי הפך לדוגמה כואבת של מחדלי הכנה והגנה בעורף האזרחי במצב לחימה. משפחות הנספים וקהילת הפסטיבל מצפות כעת לראות את צה"ל וגורמי הביטחון מיישמים את הלקחים שהופקו – הן כדי להבטיח שלא יאופשר שוב מחדל דומה, והן כחלק מהפקת הלקחים הרחבה יותר של מערכות הביטחון ממאורעות אותו יום נורא. התחקיר הצבאי מהווה צעד ראשון בשקיפות ובבדק בית; כעת נותר לראות האם המלצותיו החשובות ייושמו בשטח כדי להחזיר את הביטחון, גם במסיבות ובפסטיבלים תחת כיפת השמיים.