לשכת ראש הממשלה מסרה לפני כניסת השבת (04.04.25) כי חוסר האמון בראש השב"כ נובע מ"חלקו המכריע במחדל שבעה באוקטובר, שבו בחר שלא לעדכן את הדרג המדיני", ולא משיקולים אישיים. לדברי הלשכה, בשמו של ראש הממשלה בנמימין נתניהו, “כל חברי הממשלה - בלי יוצא מן הכלל - איבדו את האמון בראש השב"כ, בשל שורת אירועים שערערו את האמון המקצועי בו לאחר מכן”. בהודעה נאמר עוד כי “היחיד שמונע ממניעים אישיים הוא ראש השב"כ עצמו, שנאחז בקרנות המזבח ומתעקש להישאר בתפקידו לאחר שאיבד את אמון הממשלה כולה”. לשכת ראש הממשלה גם תקפה את ההודעה שהוציא ראש השב"כ מוקדם יותר, וטענה כי היא “נגועה בניגוד עניינים חריף” וכי אינה מפתיעה לאור תיאומה עם מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה, שגם בה נטען כי יש ניגוד עניינים חמור. בהמשך ההודעה נכתב כי טענות שהועלו על כך שראש הממשלה ביקש מראש השב"כ להשתמש בכלי הארגון נגד אזרחי ישראל - הן “שקרים מוחלטים”. עוד נמסר כי ראש הממשלה שוחח עם ראש השב"כ “על הדרכים לאפשר את עדותו בבית המשפט, לאור איומי הטילים על ישראל ועל ראש הממשלה בפרט”, וכי הדיון בין הצדדים עסק רק בשאלת מיקום העדות, ולא בעצם קיומה. לפי לשכת רה"מ, “גורמי המקצוע בשב"כ קבעו שיש לקיים את הדיונים במרחב המוגן בבית המשפט המחוזי בתל אביב ולא במקום אחר - וכך אכן מתקיימים הדיונים”. הודעת ראש הממשלה נמסרה זמן קצר לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה לבית המשפט העליון את תשובתה לעתירות שהוגשו במטרה למנוע את הדחתו של רונן בר מתפקיד ראש השב"כ. לתשובתה צורף מכתבו של רונן בר וכן חוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון.